donate button
youtube
twitter
facebook

חוק הגנת הים

מצב החקיקתי היום

 

החקיקה הישראלית בנושא הים הינה חסרה, מפוזרת ומיושנת, ורחוקה מלתת בסיס ראוי להתמודדות עם האתגרים הגדולים הטמונים בשימוש במשאבי הטבע שהים מציע לנו, לצד שמירה על המערכת האקולוגית הרגישה. הסמכויות בסביבה הימית חסרות ומחולקות בין גורמים שלטוניים שונים, כאשר אין גורם מרכזי אחד, עצמאי ומקצועי, הבוחן את הסביבה הימית כמכלול ומאזן בין כלל השימושים והאינטרסים השונים, כך שיישמרו זכויות הציבור במרחב הימי.


חשיבות הקמת רשות ים

 

הצורך לאזן בין אינטרסים כלכליים ומדיניים כגון פיתוח, לבין אינטרס של שמירה על הסביבה הימית כמשאב סביבתי, כלכלי וחברתי-תרבותי – מחייב הקמת רשות ים עצמאית. הרשות תנהל באופן כולל, מתואם וארוך-טווח את כלל השימושים והאינטרסים בסביבה הימית, תוך התבססות על מדיניות ארוכת טווח כוללת ומסודרת ומידע מדעי מלא וזמין למקבלי ההחלטות ולציבור, איזון בין המגזרים השונים ובין צרכי ההווה והעתיד, טיפול בהשפעות הסביבתיות המצטברות של הפעילויות ושיתוף הציבור הרחב בהליך קבלת ההחלטות. כך, גם ישראל תצטרף למגמה העולמית של בניית מערך אחיד ומתקדם לניהול הסביבה הימית, ותחוזק יכולתה של המדינה לעמוד בהתחייבויותיה הבין-לאומיות הנוכחיות והעתידיות בסביבה הימית, ונוכל להמשיך וליהנות מהסביבה זו עוד שנים ארוכות.

הצעת חוק הגנת הים (עיגון זכותו של הציבור באזורים הימיים של ישראל) מבוססת על העקרונות שפורטו לעיל, ובראשם הצורך בהקמת רשות ים חדשה

.

הצעת החוק הזו הינה צו השעה והזדמנות לחולל שינוי היסטורי ולהגן על הים התיכון, כך שתושבי מדינת ישראל היום ובדורות הבאים יוכלו להמשיך וליהנות מנכס ציבורי זה. 


עיקרי הצעת החוק של אדם טבע ודין להגנת הים:

1. הקמת רשות חדשה ועצמאית לניהול המרחב הימי, בעלת תקציב נפרד, אשר תנהל את מגוון השימושים בסביבה הימית, ותרכז בידיה את הסמכויות המפוזרות בין גופים שונים ובעלי אינטרסים מנוגדים.


2. ביצוע הערכת מצב כוללת של הסביבה הימית, הכוללת פערי מידע ולוחות זמנים להשלמתם, וכן מידע בדבר תאונות ואסונות רלוונטיים. הערכת המצב תעודכן מדי חמש שנים.


3. הכנת תכנית ימית לאומית אשר תכלול מטרות כלליות בשימור הים, שיקולים סביבתיים, חברתיים וכלכליים שיש לשקול בעת תכנון הסביבה הימית, אינטרסים שונים והשפעותיהם הפוטנציאליות על הסביבה, וכן מדדים לבחינת עמידת התוכנית במטרותיה.


4. מתן היתרים ורישיונות לכל מבנה, פעולה או שימוש יהיה בהתאם לתכנית הימית הלאומית. רשות הים תנחה את הרשויות הציבוריות השונות באשר לתנאים הסביבתיים שעליהן לכלול בכל היתר או רישיון שיינתן על ידן.


5. הכנת תכנית מתאר ארצית למרחב ים תיכון, בדומה לתכניות מתאר ארציות כוללות אחרות כגון תכנית המתאר הארצית לחופים (תמ"א 13).


6. הגדרת אזורים ימיים מוגנים, והרחבת תחולת החקיקה שעניינה שימור ערכי טבע, תרבות ומורשת גם למים הכלכליים של ישראל.


7. הקמה ותקצוב של תכנית ניטור לאומית לצורך איסוף ארוך טווח של מידע מדעי שייתן תמונת מצב עדכנית ומקיפה של הסביבה הימית.


8. הקמת מרכז מידע ימי לאומי שיאגד את כלל המידע ויערוך בקרת איכות של המידע. המידע יהיה נגיש למשרדי ממשלה, לחוקרים ולציבור הרחב.


9. הגברה וייעול של מערך הפיקוח והאכיפה, באמצעות מינהלת אכיפה ימית שתהא אחראית על תעדוף, תיאום ושיתוף פעולה בקרב כלל גופי האכיפה בים התיכון. 

  הצעת חוק: הגנת הים (נוסח מלא)
עבור לתוכן העמוד