אנשים וילדים חשופים לריסוס בפארקים, בגינות, במדרכות ואף בסמוך למוסדות חינוך. לעיתים ההדברה מבוצעת בזמן שהיית ילדים במקום, וזאת בניגוד לחוק ולהוראות שעל גבי תוויות התכשיר, ומבלי שניתנה כל הודעה לציבור. בהיעדר אכיפה ופיקוח, יכולים להיווצר מקרים שבהם נעשה ריסוס בחומר הדברה אשר מחייב מניעת כניסה לאזור המרוסס ל-12 שעות, אך מבלי שנעשה גידור של השטח או הודעה המזהירה את הציבור מפני הריסוס שבוצע. גם ריסוס בקרבת מוסדות חינוך אינו מוסדר באופן הדוק. אמנם ישנן הנחיות ומגבלות על ריסוס בקרבת מוסדות אלו, אולם אין גוף מסודר שבאחריותו לפקח על ביצוע הנחיות אלו. 

בנוסף, מדינת ישראל מפקירה את הציבור בכל הנוגע לחומרי ההדברה שנמצאים בפירות ובירקות – חומרים רעילים אשר בסופו של דבר מגיעים לצלחות האוכל של כל בית בישראל. מעבר לכך, ילדים בישראל חשופים לשאריות חומרי הדברה אף יותר מן המבוגרים. על מנת להגן על הילדים בישראל ועל אוכלוסיות רגישות נוספות מפני חשיפה שאריות של חומרי הדברה אנחנו פועלים לקידום חקיקה שתקבע ערכי המקסימום של שאריות חומרי הדברה במזון.