מלחמת השבעה באוקטובר הוכיחה לכולנו שגישת "עסקים כרגיל" היא פשוט לא אופציה. הגנה על הסביבה היא הגנה על הצרכים הקיומיים שלנו, כמו מים נקיים, אנרגיה ומזון. המלחמה הסבה את תשומת הלב לסכנות להן אנו חשופים גם בימי שגרה, שרק יועצמו עקב המשברים והביטחוניים הסביבתיים של העת הזו – פגיעה בתשתיות אנרגיה ומים, שריפות וחומרים מסוכנים במרחב הציבורי.
היום ברור מתמיד שהשמירה על הביטחון הסביבתי שלנו היא שמירה על הביטחון הלאומי. הגנה על הסביבה היא הגנה קיומית, אסטרטגית – חלק מההגנה על הביטחון האישי שלנו. אנו פועלים מזה שנים לקידום חזון אחר לישראל – של חוסן אקלימי ואנרגטי, ביטחון תזונתי ושיקום מקורות המים הטבעיים.
הצטרפו אלינו ותרמו עכשיו, כדי להפוך את החזון למציאות
בצל מצב החירום הלאומי והמשבר הביטחוני מהחמורים שידעה ישראל, מתחזקת ההכרה בחשיבות המערכות המאפשרות לנו חיים ושגשוג, מערכות שעד כה הוזנחו ונלקחו כמובנות מאליהן. במצב הנוכחי, עשרות אלפי מפונים מוצאים עצמם, בלית ברירה, מחפשים פתרונות דיור באזורי הביקוש הצפופים ממילא, תשתיות האנרגיה והמים האסטרטגיות שלנו נתונות לאיום מתמשך וחמור, שריפות מכלות את השטחים הפתוחים והביטחון התזונתי נמצא בשפל חסר תקדים עקב הפגיעה האנושה בחקלאות. המציאות הנוכחית עשויה להמחיש, ולו במעט, את המחיר הקשה של אי-היערכות למשברים הסביבתיים העומדים בפתחנו.
מקומות מגורים, אספקה רציפה של מים, חשמל ומזון – הכל מתנקז לצרכים קיומיים ולחיים עצמם.
מהשבר הגדול עולה הזדמנות לצמיחה. השיקום לאחר האירועים הקשים של ה-7 באוקטובר והלוחמה המתמשכת בזירות השונות חייב להיעשות מתוך ראייה ארוכת טווח, בגישה דומה למדיניות שננקטה באיחוד האירופי בעת היציאה מהמשבר הבריאותי, החברתי והכלכלי ששרר בעת מגיפת הקורונה; אז הוטמעו בבסיס השיקום מנועי צמיחה שכיוונו את מדינות האיחוד לעבר כלכלה ירוקה ומאופסת פחמן, והוטמעו אמצעי היערכות למשבר האקלים.
מים זמינים הם מעמודי התווך של הביטחון שלנו, ולמרות זאת כיום למעלה מ-80% ממי השתייה שלנו מקורם במפעלי התפלה פרטיים, בעוד שמקורות המים הטבעיים שלנו – מי התהום – מדולדלים ומזוהמים. פגיעה אסטרטגית, או אסונות אחרים (זיהום ים, הפסקות חשמל עקב צריכה חריגה באירועי חום קיצוניים) הינה תרחיש מציאותי וסביר ולכן חוסן המים הלאומי שלנו מחייב גיבוי יעיל.
לצד זאת, בכל חורף מחדש אנו נתקלים באותה הבעיה: אירועי גשם מובילים לשיבושים בערים, הצפות וזיהום ים הגובים מחיר כלכלי ובמקרים מסוימים הביאו אף לאבדות בנפש. משבר האקלים ומגמת הפיתוח המואצת צפויים להחמיר את התופעה.
לשני אתגרים משמעותיים אלו קיים פתרון אחד: תפיסת מי הנגר והפיכתם למשאב – מים מתוקים וראויים לשתייה. תפיסת המים והשהייתם במרחב העירוני, ולאחר מכן החדרתם למי התהום יהוו לנו אוגר מים לאומי, ישפרו את איכות המים באקוויפרים, יפחיתו את הצורך בהתפלה על כל חסרונותיה, ובנוסף יפחיתו משמעותית את סיכוני ההצפות והשיטפונות.
מה עשינו?
מה נעשה?
האנושות, ומדינת ישראל בתוכה, זקוקה למקורות אנרגיה ירוקים, מתחדשים ובני קיימא, ולהסבה של המערכת הכלכלית ושל המשק לכלכלה מאופסת פחמן. משק אנרגיה בר קיימא צריך להבטיח אספקת אנרגיה וביטחון אנרגטי במחיר כלכלי סביר ויחד עם שמירה על הסביבה. במעבר לאנרגיה בת קיימא קיים פוטנציאל כלכלי עצום למשק הישראלי, וביזור מקורות האנרגיה יצמצם את הסיכון הנשקף למשק החשמל בעיתות משבר.
מה עשינו?
מה נעשה?
בעקבות משבר האקלים, בצורות, שיטפונות וגלי חום גורמים להפחתת זמינות המזון ולעליית המחירים, ומאיימים על הביטחון התזונתי של מיליוני בני אדם ברחבי העולם. ישראל, הנשענת באופן כמעט מוחלט על ייבוא סחורות חקלאיות, פגיעה במיוחד לשיבושים בשרשרת האספקה המקומית והעולמית של סחורות אלה – פגיעות שבאה לידי ביטוי במצב החירום הנוכחי. בד בבד, שימוש בחומרי הדברה מסוכנים, סחף קרקע וזיהום מים וקרקע שמקורו בדשנים כימיים הם השלכות כואבות של פרקטיקות חקלאיות שאינן בנות קיימא.
מה עשינו?
מה נעשה?
המיקום הגיאוגרפי של ישראל, המציאות הגיאופוליטית והמאפיינים הסוציו-דמוגרפיים הייחודיים שלה הופכים אותה לפגיעה במיוחד לשינוי האקלים. החלטות הממשלה שהתקבלו במשך השנים אינן מוכיחות לעצמן, ונראה שהממשלה אינה מפנימה את גודל השעה ואת היקף הפעולה הנדרשת להתמודדות עם המשבר. ההשלכות של משבר האקלים ילוו אותנו שנים קדימה, ועל מנת לצמצם את הנזקים הכלכליים ואת הפגיעה ברווחה ובחיי אדם – עלינו להיערך כבר עכשיו.
מה עשינו?
מה נעשה?
שוב ושוב אנו נתקלים בניצול ציני של מצב החירום שנקלענו אליו לצורך קידום אינטרסים פוליטיים צרים. אנו באדם טבע ודין ניצבים על המשמר כל העת והודפים יוזמות מסוכנות כגון:
בשעה הקשה הזאת אנו באדם טבע ודין מניחים בפני הממשלה, הרשויות המקומיות והציבור חזון לעתיד של ביטחון סביבתי לאומי בר קיימא, לטובת הציבור והדורות הבאים.
המודל שפיתחנו, לשימוש במנועי צמיחה כלכליים-סביבתיים למען שיקום חבל תקומה והקהילות שנפגעו, יכול להיות מוטמע בכל הארץ על מנת לקדם חוסן, רווחה וביטחון, לצד היערכות אמיתית לאתגרים הסביבתיים והאקלימיים. זהו החזון שאנחנו מקדמים, מזה שנים רבות, עבור החברה בישראל:
בעת השיקום והיציאה מהמשבר דרושה לישראל הנהגה אמיצה וצופה פני עתיד, הרואה במשבר הסביבתי-אקלימי אתגר לאומי אסטרטגי ומקצה לטובת כך את המשאבים התקציביים והשלטוניים הראויים. אנו מאמינים כי תהליך היציאה מהמשבר המדמם, שיקום הקהילות והאמון במוסדות המדינה חייב להיעשות יחד עם הציבור ולמענו.
עוצמת המאבק שלנו היא הציבור שתומך בנו. אנחנו צריכים אתכן ואתכם איתנו כדי שנוכל להמשיך לייצג את האינטרס הציבורי ואת הדורות הבאים בזמנים הקריטיים הללו – בחקיקה ובדיונים בוועדות בכנסת, בבתי המשפט, בתקשורת ובמאבקים הציבוריים.