אדם טבע ודין נאבק כדי לשים סוף לזיהום ה-PFAS בישראל

 

הזיהום שהתגלה בשבוע שעבר בשדה דב צריך להטריד את כולנו. כי זה לא רק שדה דב – זה נמצא במקומות רבים ברחבי הארץ.  זיהום ה-PFAS עלול לפגוע קשות בבריאות הציבור. מקורות מי השתייה שלנו מזוהמים בכימיקלים אלו, ועד שהזיהום מתגלה והקידוח נסגר, אנחנו שותים מים מזוהמים.

חשיפה ל-PFAS עלולה להגביר את הסיכון לסרטן, לפגוע במערכת החיסון, לפגוע בהתפתחות עוברים ועוד. 

בזכות העתירה של אדם טבע ודין, המדינה חויבה לטפל בבעיה, אבל יש עוד הרבה עבודה לפנינו.

אנחנו צריכים אתכם איתנו. רק באמצעות התמיכה שלכם נוכל להמשיך ולהוביל את המאבק המשפטי, עד שנבטיח שהשימוש בחומרים האלו ייאסר, ושהזיהום הקיים יטופל.

עזרו לנו לשים סוף לזיהום – תמכו במאבק!

03-5669939

members@adamteva.org.il

על הקמפיין

עד כמה המצב חמור? במרץ 2025 פרסמה רשות המים דו"ח חמור שמאשר את מה שאנחנו באדם טבע ודין מתריעים עליו כבר שנים – ישראלים שותים (וככל הנראה גם אוכלים) את הכימיקלים המסרטנים האלו. הדו"ח חושף שמקורות המים מזוהמים, ועד שהזיהום מתגלה וקידוח נסגר – הציבור שותה מים מזוהמים. ריכוזים גבוהים נמצאו בקידוחים ברחבי הארץ (אשדוד, רחובות, יקנעם, קריית חיים ועוד). נסגרו כבר 13 קידוחי שתיה ועוד קידוחים צפוים להיסגר ככל שהזיהום יתפשט. כמו כן, 70% ממאגרי ההשקייה שנבדקו הכילו PFAS – כלומר, הכימיקלים האלו עלולים להימצא בתוצרת החקלאית שאנחנו אוכלים.

מה עשינו עד עכשיו? ב-2022 הגשנו עתירה לבג"ץ בדרישה מהמשרד להגנת הסביבה להתקין תקנות שיאסרו כליל או לכל הפחות יאסדרו את השימוש בכימיקלים אלו ולחייב את המזהמים לטפל בזיהום הקיים. לעתירה צורף גם נייר עמדה של ההסתדרות הרפואית בישראל. בזכות המאבק המשפטי, ביולי האחרון פרסם המשרד להגנת הסביבה טיוטת תקנות ראשונה בנושא – אך התקנות אינן מספקות והן גם לא הותקנו, כך שהדרך לפתרון עוד ארוכה.

רק בזכות תרומות ציבוריות אנחנו יכולים לעתור לבג"ץ, לחשוף מחדלים, ולהיאבק על בריאות הציבור והמים של כולנו.

 

ישראל אוכלים ושותים כימיקלים מסרטנים

שאלות ותשובות:

מה תעשו עם התרומה שלי? התרומה שלך מאפשרת לנו לפעול בדיוק במקום שבו המדינה כשלה:

  • להפעיל לחץ משפטי ורגולטורי כדי לעצור את הזיהום במקור
  • לדרוש בדיקות מקיפות ושקיפות מלאה בכל אתר חשוד
  • לקדם אסדרה מחייבת שתמנע הישנות מקרים כמו שדה דב
  • לוודא שהציבור לא יישא בעלויות של מחדלי עבר, ושעקרון "המזהם משלם" יושם
  • להבטיח ששלום הציבור ובריאותו נשמרים.

מה זה PFAS? מדובר במשפחה של מעל 4000 חומרים עמידים מאוד, שבשל היותם דוחי מים מצויים בתוצרים רבים כגון: קצף כיבוי שריפות, ציפויים של מחבתות, מוצרי איפור וטקסטיל. הבעיה היא שכשמם כן הם – נצחיים –  כשהם נפלטים לסביבה הם לא מתפרקים, וזולגים ומזהמים את המים והאדמה שלנו. הם מגיעים למי השתייה ולמזון, וכשהם נספגים בגוף האדם הם מצטברים שם לאורך עשרות שנים

כיצד מגיעים הכימיקלים האלו למי השתייה שלנו? ההערכה היא שהמקור העיקרי לזיהום מי השתייה בישראל הוא קצף כיבוי אש, המשמש באימונים ובאירועי חירום בתעשייה. בשל עמידותם, ובשל העדר רגולציה, הכימיקלים נספגים בקרקע, מתפשטים ומגיעים למי התהום.

מה קורה בשאר העולם? קיימת אסדרה והגבלות על השימוש בחומרים אלו ברבות ממדינות העולם בשל הפגיעות הבריאותיות הכבדות להן הם גורמים: תחלואה בסרטן, פגיעה בכבד, מחלות בלוטת התריס, מומים מולדים ועוד. 

בארצות הברית הפך המאבק נגד זיהום ה-PFAS לאחד ממאבקי הסביבה המפורסמים  – מאבק שהוביל לתביעות תקדימיות ולהסדרי פיצויים בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים מצד חברות מזהמות, לצורך טיפול במים מזוהמים ופיצוי קהילות שנפגעו.

הסרט "פרשת המים" (Dark Waters) מספר את האופן המטריד שבו התגלה הזיהום: סיפור אמיתי משנות ה-90 במערב וירג’יניה, שבו עשרות פרות של חקלאי החלו למות. לאחר שלמעלה מ-100 פרות מתו, החל החקלאי לחשוד שהאסון נגרם מזיהום הנהר הסמוך לביתו, והפנה אצבע מאשימה לחברת הכימיקלים DuPont, שרכשה את השטח הסמוך לחווה. בהמשך התברר כי הכימיקלים נותרו בדמם של התושבים במשך עשרות שנים וגרמו למחלות קשות ואף למוות. מאבק משפטי שנמשך כ-20 שנה חשף את האמת, ובשני העשורים האחרונים נאלצה DuPont לפצות עשרות אלפי נפגעים בהסדרים המוערכים במיליארדי דולרים.

מדוע יש זיהום נרחב כל כך בישראל? ב-2001 אמנת שטוקהולם שמטרתה להגביל את השימוש בתרכובות אורגניות עמידות, וביניהן PFAS, אומצה על ידי 150 מדינות וביניהם ישראל. אך ישראל מעולם לא אישררה את אמנת שטוקהולם, ובהעדר רגולציה נעשה שימוש לא מבוקר בכימיקלים האלו בתעשיות שונות. 

מה מקור הזיהום העיקרי? קצפי כיבוי לנוזלים דליקים אשר נעשה בהם שימוש בענפים מגוונים של התעשייה ובשדות תעופה אזרחיים וצבאיים. גם כשאין שריפות, כל חודשיים צריך יהיה לרוקן את המיכלים פגי התוקף של ה-PFAS ובגלל שאין תקנות, עושים את זה בשטח, ואז זה מחלחל לאדמה ולמי התהום ומגיע למים שלנו. 

מה הסיפור בשדה דב? לא בדקו את זה לפני ששיווקו את הקרקעות? בוצעו בדיקות בקרקע לפני שיווק המתחם, אך הן לא כללו בדיקה לנוכחות כימיקלי PFAS. רק לאחר שיווק הקרקעות ולאחר חקירות של רשות המים, הורחבו הבדיקות והתגלה זיהום בתרכובות PFAS בקרקע. מדובר במחדל רגולטורי: הסיכון היה ידוע שנים מראש, במיוחד באתרים שבהם פעלו שדות תעופה ושנעשה בהם שימוש בקצפי כיבוי אש, אך המדינה לא חייבה בדיקות ייעודיות ולא קבעה אסדרה מחייבת למניעת הזיהום.

כיצד ניתן יהיה לטפל בזיהום? בשלב זה, רב הנסתר על הגלוי. הטיפול בזיהום PFAS הוא מורכב ויקר. החומרים כמעט ואינם מתפרקים, מסיסים במים ולכן זולגים במהרה מהאדמה למי התהום. קיימות טכנולוגיות סינון והרחקה, אך יעילותן מוגבלת בריכוזים גבוהים – כמו אלה שנמצאו באתרים דומים בישראל. גם פינוי קרקע מזוהמת מעורר קושי: יש להחליט לאן ניתן לפנות כמויות עצומות של קרקע מבלי ליצור מפגע חדש. נכון להיום, אין ודאות לגבי היקף הזיהום, משך הטיפול, עלותו – ומי יישא בה.

תקנון האתר

03-5669939 | members@adamteva.org.il

כל הזכויות שמורות לאדם טבע ודין © 2024

כתבה ששודרה בכאן 11 של חיים ריבלין על זיהום ה-PFAS בישראל, הכולל ראיון עם עו"ד מירב עבאדי, מנהלת רגולציה באדם טבע ודין:

Print Friendly, PDF & Email
דילוג לתוכן