אין ביטחון לאומי בלי ביטחון סביבתי
מלחמת השבעה באוקטובר הוכיחה לכולנו שגישת "עסקים כרגיל" היא פשוט לא אופציה. הגנה על הסביבה היא הגנה על הצרכים הקיומיים שלנו, כמו מים נקיים, אנרגיה ומזון. המלחמה הסבה את תשומת הלב לסכנות להן אנו חשופים גם בימי שגרה, שרק יועצמו עקב המשברים והביטחוניים הסביבתיים של העת הזו – פגיעה בתשתיות אנרגיה ומים, שריפות וחומרים מסוכנים במרחב הציבורי.
היום ברור מתמיד שהשמירה על הביטחון הסביבתי שלנו היא שמירה על הביטחון הלאומי. הגנה על הסביבה היא הגנה קיומית, אסטרטגית – חלק מההגנה על הביטחון האישי שלנו. אנו פועלים מזה שנים לקידום חזון אחר לישראל – של חוסן אקלימי ואנרגטי, ביטחון תזונתי ושיקום מקורות המים הטבעיים.
הצטרפו אלינו ותרמו עכשיו, כדי להפוך את החזון למציאות
בצל מצב החירום הלאומי והמשבר הביטחוני מהחמורים שידעה ישראל, מתחזקת ההכרה בחשיבות המערכות המאפשרות לנו חיים ושגשוג, מערכות שעד כה הוזנחו ונלקחו כמובנות מאליהן. במצב הנוכחי, עשרות אלפי מפונים מוצאים עצמם, בלית ברירה, מחפשים פתרונות דיור באזורי הביקוש הצפופים ממילא, תשתיות האנרגיה והמים האסטרטגיות שלנו נתונות לאיום מתמשך וחמור, שריפות מכלות את השטחים הפתוחים והביטחון התזונתי נמצא בשפל חסר תקדים עקב הפגיעה האנושה בחקלאות. המציאות הנוכחית עשויה להמחיש, ולו במעט, את המחיר הקשה של אי-היערכות למשברים הסביבתיים העומדים בפתחנו.
מקומות מגורים, אספקה רציפה של מים, חשמל ומזון – הכל מתנקז לצרכים קיומיים ולחיים עצמם.
מהשבר הגדול עולה הזדמנות לצמיחה. השיקום לאחר האירועים הקשים של ה-7 באוקטובר והלוחמה המתמשכת בזירות השונות חייב להיעשות מתוך ראייה ארוכת טווח, בגישה דומה למדיניות שננקטה באיחוד האירופי בעת היציאה מהמשבר הבריאותי, החברתי והכלכלי ששרר בעת מגיפת הקורונה; אז הוטמעו בבסיס השיקום מנועי צמיחה שכיוונו את מדינות האיחוד לעבר כלכלה ירוקה ומאופסת פחמן, והוטמעו אמצעי היערכות למשבר האקלים.
מים זמינים הם מעמודי התווך של הביטחון שלנו, ולמרות זאת כיום למעלה מ-80% ממי השתייה שלנו מקורם במפעלי התפלה פרטיים, בעוד שמקורות המים הטבעיים שלנו – מי התהום – מדולדלים ומזוהמים. פגיעה אסטרטגית או אסונות אחרים (זיהום ים, הפסקות חשמל במפעלי ההתפלה עקב צריכה חריגה באירועי חום קיצוניים) הם תרחיש מציאותי וסביר ולכן חוסן המים הלאומי שלנו מחייב גיבוי יעיל.
לצד זאת, בכל חורף מחדש אנו נתקלים באותה הבעיה: אירועי גשם מובילים לשיבושים בערים, הצפות וזיהום ים הגובים מחיר כלכלי ובמקרים מסוימים הביאו אף לאבדות בנפש. משבר האקלים ומגמת הפיתוח המואצת צפויים להחמיר את התופעה.
לשני אתגרים משמעותיים אלו קיים פתרון אחד: תפיסת מי הנגר והפיכתם למשאב – מים מתוקים וראויים לשתייה. תפיסת המים והשהייתם במרחב העירוני, ולאחר מכן החדרתם למי התהום, יהוו לנו אוגר מים לאומי, ישפרו את איכות המים באקוויפרים, יפחיתו את הצורך בהתפלה על כל חסרונותיה ובנוסף יפחיתו משמעותית את סיכוני ההצפות והשיטפונות.
מה עשינו?
- רק בזכות הפעילות שלנו בנושא נוסחו ואושרו התקנות לאיכות מי השתייה, אשר מבטיחות אספקת מים נקיים ובריאים לכולנו.
- בעקבות עתירה תקדימית שהגשנו, בית המשפט דרש מהמדינה לפרסם לוח זמנים לטיפול בזיהום מי התהום בכימיקלי הנצח מסוג PFAS.
- לקחנו חלק בפרויקט ראשון מסוגו בהובלת עיריית רמת גן, אשר באמצעות שיקום סביבתי ואקולוגי של נחל כופר סיפק הגנה מפני הצפות, השקיה מקיימת והעשרה של מי התהום.
- קיימנו אירוע "שולחנות עגולים" חוצה מגזרים עבור אנשי מקצוע בתחום המים ומקרב הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה, במטרה לקדם פרויקטים להחדרת נגר עילי למי התהום במרחב העירוני.
מה נעשה?
- אנחנו מקדמים, יחד עם רשות המים, מודל רגולטורי לתמרוץ כלכלי של רשויות מקומיות לביצוע פרויקטים להחדרת מי נגר.
- נמשיך לוודא שהמשרד להגנת הסביבה עומד בהתחייבויותיו לגיבוש מדיניות לטיפול בזיהום ה-PFAS במי התהום.
- נפעל להטמעת מקורות אנרגיה מקיימים במתקני ההתפלה עתירי האנרגיה והפליטות.
האנושות, ומדינת ישראל בתוכה, זקוקה למקורות אנרגיה ירוקים, מתחדשים ובני קיימא, ולהסבה של המערכת הכלכלית ושל המשק לכלכלה מאופסת פחמן. משק אנרגיה בר קיימא צריך להבטיח אספקת אנרגיה וביטחון אנרגטי במחיר כלכלי סביר ויחד עם שמירה על הסביבה. במעבר לאנרגיה בת קיימא קיים פוטנציאל כלכלי עצום למשק הישראלי, וביזור מקורות האנרגיה יצמצם את הסיכון הנשקף למשק החשמל בעיתות משבר.
מה עשינו?
- מעורבות ארוכת שנים שלנו סייעה להחלטה לקבוע תאריך יעד לסגירת היחידות הפחמיות המזהמות בתחנת הכוח אורות רבין בחדרה.
- הצלחנו לעצור יוזמה להקמת עשרות מתקנים להפקת אנרגיה מגז טבעי בלב ריכוזי אוכלוסייה צפופים ברובע שדה דב המתחדש בתל אביב, שהקמתם הייתה מסכנת את בריאות הציבור וביטחונו.
- בזכות עתירה שלנו התקבלה בממשלה תוכנית לאומית להתייעלות אנרגטית. אנחנו פועלים כל העת ליישומה, שיפורה ותקצובה.
- הגשנו עתירה כנגד המשך הפעלת גנרטורים מזהמים בבתי ספר של החברה הבדואית בנגב, במטרה לקדם שימוש באנרגיות מתחדשות במקום.
מה נעשה?
- נמשיך במאבק לצמצום הפעילות המזהמת של קצא"א באשקלון, באילת ולאורך קווי הצנרת.
- נפעל להסרת חסמים לקידום אנרגיה מתחדשת בישראל ולקביעת יעדים מחייבים בחוק האקלים המתגבש.
- אנו עוקבים אחר יוזמות שונות ברחבי הארץ להטמעת מתווים מיושנים לאספקת אנרגיה, שאינן תואמות את ההתייחסות הנדרשת למשבר האקלים. נמשיך להיאבק בניסיונות האלו ברמה המקומית והארצית.
- נשים סוף להמשך החיפוש והפיתוח של מחצבי אנרגיה מתכלים ומזהמים בישראל.
בעקבות משבר האקלים, בצורות, שיטפונות וגלי חום גורמים להפחתת זמינות המזון ולעליית המחירים, ומאיימים על הביטחון התזונתי של מיליוני בני אדם ברחבי העולם. ישראל, הנשענת באופן כמעט מוחלט על ייבוא סחורות חקלאיות, פגיעה במיוחד לשיבושים בשרשרת האספקה המקומית והעולמית של סחורות אלה – פגיעות שבאה לידי ביטוי במצב החירום הנוכחי. בד בבד, שימוש בחומרי הדברה מסוכנים, סחף קרקע וזיהום מים וקרקע שמקורו בדשנים כימיים הם השלכות כואבות של פרקטיקות חקלאיות שאינן בנות קיימא.
מה עשינו?
- ניסחנו המלצות לשיקום וחיזוק החקלאות המקומית באזורי עדיפות לאומית כמנוע לשיקום כלכלי-סביבתי.
- יצרנו מודעות בקרב רשויות מקומיות, שהתחייבו להפחית את השימוש בהדברה במרחב העירוני ולעשות שימוש בפרקטיקות שיצמצמו סיכונים לסביבה ולבריאות הציבור.
מה נעשה?
- נפעל להטמעת המודל שלנו לחקלאות מקיימת ומותאמת אקלים באזורי עדיפות לאומית.
- נקדם מדיניות ממשלתית אשר תתמוך בחקלאות המקומית ותחזק אותה.
- נקדם תקנות ותקנים מתקדמים לשימוש בחומרי הדברה ונפעל להוצאה מהחוק של חומרי הדברה מסוכנים שעודם בשימוש נרחב בישראל.
- נקדם חוסן אקלימי-תזונתי בקרב אוכלוסיות מוחלשות, בהתאם לעקרונות צדק אקלימי.
המיקום הגיאוגרפי של ישראל, המציאות הגיאופוליטית והמאפיינים הסוציו-דמוגרפיים הייחודיים שלה הופכים אותה לפגיעה במיוחד לשינוי האקלים. החלטות הממשלה שהתקבלו במשך השנים אינן מוכיחות לעצמן, ונראה שהממשלה אינה מפנימה את גודל השעה ואת היקף הפעולה הנדרשת להתמודדות עם המשבר. ההשלכות של משבר האקלים ילוו אותנו שנים קדימה, ועל מנת לצמצם את הנזקים הכלכליים ואת הפגיעה ברווחה ובחיי אדם – עלינו להיערך כבר עכשיו.
מה עשינו?
- ניסחנו הצעת חוק אקלים לישראל בשיתוף עם ח"כ יוראי להב-הרצנו – הצעה שאפתנית ואפקטיבית עשרות מונים מזו הממשלתית.
- ניסחנו הצעת חוק שתקבע יעדים שאפתניים להצללה במרחב העירוני ובצירי תחבורה מקיימת מרכזיים.
- השגנו החלטה תקדימית של הולחוף, ועדת התכנון האמונה על ההגנה על המרחב החופי, אשר לראשונה הורתה להתייחס לעליית גובה פני הים בתכנון עתידי.
- הכנסנו להצעת צו מס הפחמן סעיפים שמספקים מענה לאוכלוסיות מוחלשות ומוודאים יישום אפקטיבי של המס.
מה נעשה?
- נמשיך להיאבק בחוק האקלים הממשלתי ההרסני, שכולל בתוכו "מנגנון השמדה עצמית" שיהווה בכייה לדורות.
- נמשיך להיאבק למען תוכנית ממשלתית כוללת להיערכות למשבר האקלים, וכן נקדם היערכות בקרב המערכת הפיננסית.
- נקדם במערכת התכנון חובת הכנת "נספח אקלים" בכל תוכנית חדשה, שיחייב התייחסות להשפעת משבר האקלים על התוכנית ולהטמעת אמצעים להפחתת פליטות גזי חממה ואמצעים להיערכות אקלימית.
- נמשיך לקדם את התיקון שלנו לחוק החופים, שיבחן מחדש גם תוכניות שאושרו טרם החוק לטובת התאמתן לעקרונות החוק ולתרחישי עליית מפלס פני הים העדכניים.
- נפעל בבתי המשפט, במוסדות התכנון ובכנסת על מנת להבטיח התייחסות לעקרונות צדק אקלימי. כך, נוודא שהאוכלוסיות המוחלשות והפגיעות ביותר בחברה לא ייפגעו באופן לא פרופורציונלי מהמשבר.
שוב ושוב אנו נתקלים בניצול ציני של מצב החירום שנקלענו אליו לצורך קידום אינטרסים פוליטיים צרים. אנו באדם טבע ודין ניצבים על המשמר כל העת והודפים יוזמות מסוכנות כגון:
- עלייה חדה ביוזמות בנייה בחופים – בתור נציגי הציבור בוועדה לשמירת המרחב החופי אנו נתקלים, גם במהלך המלחמה, בתכניות בנייה שיפקיעו את החופים מהציבור. זאת בשעה שהחופים שלנו מצטמצמים ממילא בשל עליית מפלס פני הים ועליית הביקוש כתוצאה מהגידול באוכלוסיה. אנחנו מנהלים מאבקים באשדוד, בת ים, נתניה, תל אביב ואפילו בחוף הכנרת. דוגמה מקוממת במיוחד היא יוזמה לבניית פארק גולף לעשירים בלבד באשקלון, במקום פארק חופי הפתוח לכולם.
- מחטף חוק תקומה – החוק לשיקום חבל תקומה יעקוף את מערכת התכנון הקיימת ויקים ועדה ריכוזית בעלת סמכויות חסרות תקדים, שלא נותנת ייצוג לארגוני הסביבה, ואף לא לתושבי החבל עצמו שעבורם למעשה השיקום מתבצע. כמו כן תינתן לוועדה שתוקם האפשרות לעקוף את הליכי האישור בוועדה לשמירת הסביבה החופית ובוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים.
- המשך קידום עסקת הנפט המסוכנת של קצא"א – הממשלה ממשיכה לתמוך בהגדלה של היקף שינוע הנפט דרך מפרץ אילת ודרך נמל אשקלון לצרכי ייצוא, וזאת בניגוד לעמדת המשרד להגנת הסביבה ותוך סיכון בלתי מידתי של המערכת האקולוגית במפרץ אילת, סיכון של מתקני התפלה ונזק כלכלי פוטנציאלי של בין עשרות למאות מיליארדי ש"ח.
- המשך הפעלת היחידות הפחמיות המזהמות בתחנות הכוח – בתואנת שווא של ביטחון אנרגטי בצל המלחמה, הוחלט שוב על דחייה בסגירת היחידות הפחמיות האחרונות שנותרו בישראל. סגירתן נדחית מזה שנים רבות גם בעיתות של שלום יחסי, וזאת בשעה שזיהום אוויר עולה בחייהם של 2,500 איש ואישה בכל שנה.
- הצעת חוק האקלים הממשלתית – במקום חוק אקלים שאפתני ומתקדם שתוכל ישראל להציג בגאווה בוועידת האקלים הבאה, הממשלה מקדמת בחיפזון הצעה שתסכן את העתיד של כולנו. הצעה זו לא מציבה יעדים שאפתניים, נותנת דריסת רגל בלתי מידתית למשרדי האוצר והאנרגיה על חשבון האינטרס הציבורי ולמעשה מייצרת מנגנון מובנה המאפשר שלא לקיים את הוראות החוק כלל.
בשעה הקשה הזאת אנו באדם טבע ודין מניחים בפני הממשלה, הרשויות המקומיות והציבור חזון לעתיד של ביטחון סביבתי לאומי בר קיימא, לטובת הציבור והדורות הבאים.
המודל שפיתחנו, לשימוש במנועי צמיחה כלכליים-סביבתיים למען שיקום חבל תקומה והקהילות שנפגעו, יכול להיות מוטמע בכל הארץ על מנת לקדם חוסן, רווחה וביטחון, לצד היערכות אמיתית לאתגרים הסביבתיים והאקלימיים. זהו החזון שאנחנו מקדמים, מזה שנים רבות, עבור החברה בישראל:
בעת השיקום והיציאה מהמשבר דרושה לישראל הנהגה אמיצה וצופה פני עתיד, הרואה במשבר הסביבתי-אקלימי אתגר לאומי אסטרטגי ומקצה לטובת כך את המשאבים התקציביים והשלטוניים הראויים. אנו מאמינים כי תהליך היציאה מהמשבר המדמם, שיקום הקהילות והאמון במוסדות המדינה חייב להיעשות יחד עם הציבור ולמענו.
עוצמת המאבק שלנו היא הציבור שתומך בנו. אנחנו צריכים אתכן ואתכם איתנו כדי שנוכל להמשיך לייצג את האינטרס הציבורי ואת הדורות הבאים בזמנים הקריטיים הללו – בחקיקה ובדיונים בוועדות בכנסת, בבתי המשפט, בתקשורת ובמאבקים הציבוריים.
