המדינה מאפשרת ליזמים להשתלט ולהפוך את החופים האהובים עלינו לבטון. כל החלטה אולי נראית קטנה – עוד איזה מלון פה, עוד איזה מתקן תשתית שם – אבל כשמסתכלים על התמונה הרחבה, מדובר במכירת חיסול.
כבר היום, לכל אדם בישראל נשאר פחות מסנטימטר של חוף. זה כל מה שנותר ממשאב טבע שאמור להיות פתוח לכולנו.
כדי לעצור את הרס החופים, אנחנו זקוקים לתמיכתכם. התרומה שלכם היא הדרך היחידה שלנו לעצור את הדחפורים בזמן. רק בעזרתה נוכל להמשיך להילחם על החופים במוסדות התכנון ובבתי המשפט ולעצור תוכניות מזיקות בזמן.
דוח חדש של אדם טבע ודין מציג תמונת מצב מדאיגה של רצועת החוף בישראל: כבר ב-2012 הוערך שנותרו לכל אזרח פחות משני סנטימטרים של חוף ים. מאז נוספו לישראל יותר משני מיליון תושבים, והלחץ על רצועת החוף רק הולך וגובר.
אבל דווקא בזמן שיש לחץ על כל פיסת חול – החוף הולך ונעלם. הדו״ח מצביע על חמישה איומים מרכזיים שנוגסים ברצועת החוף:
– ️פיתוח ובנייה לאורך החוף
– תוכניות ישנות שמאפשרות בנייה סמוכה למים
– שוברי גלים ותשתיות הגורמים לצמצום הרצועה בשל הגברת סחיפת החול
– התמוטטות המצוק החופי
– ️התחממות מהירה של הים התיכון מגבירה סערות הפוגעות בחופים, ולעליית המפלס שמסיטה את קו החוף מזרחה
מסכימים שללכת לים זאת זכות בסיסית של כולנו?
הצטרפו עכשיו ויחד נשמור על החופים למעננו ולמען הדורות הבאים!
אנחנו בעיצומה של מתקפה תכנונית – ואת המחיר כולנו נשלם.
תארו לעצמכם את קו החוף האהוב עליכם – רצועת חוף פתוחה, חול זהוב, שקיעה. עכשיו דמיינו שבמקומה מוקמים מלון בן 14 קומות, מרכז מסחרי וחניון אספלט, והנגישות לים מוגבלת עם שלטי "כניסה בתשלום".
זה לא דמיון. זה קורה, עכשיו, לאורך חופי ישראל.
בזירה התכנונית מקודמות עשרות תוכניות לאורך החופים, רבות מהן בתחום רצועת ה-100 מטר מקו המים – תחום שנקבע בחוק החופים (2004) כאסור לבנייה, למעט חריגים מסוימים. אך בפועל, שורה של פרצות מאפשרות לקדם תוכניות שפוגעות באינטרס הציבורי:
באדם טבע ודין אנחנו מקיימים כבר יותר מ-30 שנה את המאבק העקבי, המקצועי והלוחמני ביותר על חופי ישראל – משפטית, ציבורית ופרלמנטרית. אנחנו היחידים שנכנסים לעומק התוכניות, עוקבים אחר ועדות התכנון, מגישים עתירות, מתנגדים בכתב, ולעיתים גם מצליחים לשנות את המציאות.
החזון שלנו ברור: במדינה הקטנה והצפופה שלנו, כל פיסת חול חשובה ולציבור יש הזכות הבסיסית לחופים, לפני כל אינטרס אחר. מבוגרים וצעירים, חילונים ודתיים, יהודים וערבים – הים הוא מקום שכולנו נהנים ממנו, השפיות והרוגע שמאפשרים לנו לנשום.
בזכות הצוות המקצועי שלנו הגענו לאינספור הישגים, ביניהם הצלת חוף פלמחים, מניעת בניית 4 מגדלי ענק בחוף הכרמל וההישג ההיסטורי של איסור גביית תשלום בכניסה לחופים ולפארקים.
אך האיומים רק גוברים. ההחלטות של היום יקבעו את גורל החופים שלנו מחר. בעזרתכם נוכל לוודא שההחלטות שיתקבלו לא יהיו הקלות והעצלות, אלא הנכונות והצודקות.
הצטרפו אלינו ותרמו למאבק להצלת החופים.
1. כי זה קורה מהר.
רבות מהתוכניות מקודמות בהליך מזורז ובליווי לחצים פוליטיים, ורבות מאושרות עוד לפני שהציבור מבין את המשמעות.
2. כי ההגנה החוקית שברירית.
חוק החופים, שהושג לאחר מאבק ציבורי קשה, מוגבל כיום רק ל־100 מטר מהחוף. חוק התכנון הובנייה אינו מחייב התייחסות לנגישות הציבור, לנוף פתוח או למשבר האקלים. וכשיש חור – יזמים נכנסים.
3. כי משבר האקלים לא נלקח בחשבון.
עליית מפלס הים, סחף, גלי חורף קיצוניים – כל אלה הופכים את החופים לרגישים יותר. במקום להרחיק בנייה – מקדמים אותה קרוב יותר לים, לעיתים ללא שום ניתוח השפעה סביבתית.
4. כי מה שנבנה – קשה מאוד להשיב.
אין כמעט תקדים של החזרת חוף לציבור לאחר שנבנה עליו. אם לא נעצור את התוכניות עכשיו – נאבד את קו החוף לדורות.
המאבק על חוף לידו עדיין בעיצומו, אך בזכות העתירה שהגשנו ולחץ ציבורי נרחב, התוכנית נכנסה לבחינה מחודשת. הציבור מתעורר, והקולות מתרבים.
בחלק מהמקרים הצלחנו להביא לבחינה מחודשת של התוכניות, להכניס שינויים משמעותיים או להפעיל לחצים שבלמו פרויקטים יזמיים.
אבל כדי לעשות את זה – אנחנו צריכים אתכם איתנו.
✅ עצירת תוכניות בנייה הרסניות על החוף – לא מלונות, לא מסעדות, לא חניונים.
✅ החזרת שליטה ציבורית על מרחבים שנגזלו – בחוק, במאבק ובתודעה.
✅ עדכון חוק החופים כך שיתאים לעידן משבר האקלים, שמירה על נוף פתוח ונגישות מלאה.
✅ פיקוח ציבורי אמיתי על תוכניות תיירות ונדל"ן שמתקדמות על קו המים.
✅ מניעת הלבנת בנייה בלתי חוקית שבוצעה לאורך השנים, והפיכתה למתקן חוקי בדיעבד.
בלו ביי: מדובר באחד המקרים החמורים שנתקלנו בהם של השתלטות ורמיסה של חוף ים ציבורי. יזם פרטי השתלט על החוף באופן לא חוקי ובנה במקום מבנה מסחרי ענק תוך פגיעה חמורה בחוף. הבנייה מגיעה כמעט עד לקו המים, ובחורף כשהים עולה אי אפשר לעבור לאורך החוף. כמו כן, קיר הבטון על החוף גורם לתופעה של סחיפת חול (ארוזיה) ורצועת החול מצטמצמת. בנוסף, המבנים פגעו רכס הכורכר שהוקמו עליו . גם הם וגם הכביש שנסלל למקום נמצאים למעשה על אזור שמוגדר שמורת טבע מקומית.. אנחנו באדם טבע ודין לא מוכנים לעבור על זה בשתיקה. בקרוב נגיש עתירה בדרישה להרוס את הבנייה המאסיבית והבלתי חוקית, כדי שהחוף יחזור לציבור
כיכר אתרים בתל אביב: הגשנו ערר לוועדת הערר המחוזית נגד התוכנית לבניית מגדלים במקום כיכר אתרים בתל אביב. אחרי שנים של הזנחה מכוונת, עיריית תל אביב בחרה להפקיר את אחד המרחבים העירוניים הייחודיים בעיר – כיכר אתרים – לידי יזמי נדל"ן. מדובר בתוכנית שמאיימת למחוק את הצביון הציבורי של אחד מהמרחבים החשובים בעיר ולהפוך אותו לשטח פרטי עם גישה מוגבלת. מה שיישאר לציבור יהיה רק מעבר של שבילים ומדרגות לחוף, והמעבר לים, שכיום מתאפשר ללא חציית כביש, יחייב זאת כעת. אוהדי התוכנית טוענים כי התוכנית טובה כי היא מורידה את הכיכר למפלס הרחוב, אבל זו טענה מטעה שכן לא תשאר כיכר, אלא רק מעבר משופע. אנו מאמינים שאין לקשור בין הדברים – ניתן להוריד את מפלס הכיכר ולשפר את הנגישות, מבלי להפוך את המקום לשטח פרטי עם מגדלים בני 25 קומות שחוסמים את הנוף ואת הבריזה, ויוצרים עוד חומת הפרדה מאסיבית בין העיר לים.
בורה בורה: בחוף בורה בורה שבכנרת ישנה כבר שנים השתלטות בפועל על חוף ציבורי: בנייה לא חוקית, גידור שמונע מעבר חופשי לציבור, ואף גביית תשלום מופרז על גישה לחוף (65 ש"ח לאדם מגיל 5!). למרות ההפרות המתמשכות, ולמרות שהיזם לא עמד שוב ושוב בתנאים שנקבעו לו (כולל הריסת הבנייה ופתיחת הגישה לציבור), מוסדות התכנון ממשיכים לאשר לו את השימוש בחוף. הגשנו עתירה כדי לעצור את האבסורד הזה, בדרישה לעצור את השימוש עד להריסת הגדרות והבנייה הבלתי חוקית וכן להבטיח את פתיחת החוף לציבור ללא תשלום. מדובר בפגיעה קשה ומתמשכת בזכות הציבור לחופים נגישים וחינמיים. העתירה הוגשה במטרה לשנות את ההתנהלות הזו אחת ולתמיד, ולקבוע שהחוף יהיה פתוח לציבור – ללא גידור, ללא גביית תשלום וללא בינוי בלתי חוקי.
בור הסיד בבת-ים: על גבול ת"א-יפו ובת ים מתוכנן מגדל בן 24 קומות למלונאות ולמגורים, על גבול מאה המטר האסורים בבנייה, שעלול לבטל סופית את האפשרות ליהנות מפארק ציבורי על המצוק. במקום שת"א-יפו ובת ים יחוברו בפארק איכותי עם נוף מדהים, המגדל יסתיר את הנוף לנמצאים בעיר, יחסום גישה לתצפית אל הים ויגזול שטח שצריך לשרת את הציבור כולו. במאבק זה הצלחנו להשיג הישג ביניים: הוועדה המחוזית דרשה מהיזם לבחון חלופות זכויות הבנייה למיקום פחות פוגעני, כפי שהצענו. המאבק טרם הוכרע ואנחנו ממשיכים לפעול כדי שהשטח יישאר ציבורי ופתוח, ולא יהפוך לעוד מגדל על חשבון החוף. האבסורד הגדול במקרה זה הוא שהיזם עצמו רצה לקבל שטח חלופי במיקום אחר לשם בניית מגורים, אולם מוסדות התכנון לא ניסו לקדם פתרון מתבקש זה. רק אחרי ההתנגדות שלנו הגענו להישג תקדימי- הוועדה המחוזית שלחה את היזם לחפש חלופות ולנייד זכויות למקום פחות פוגעני. הוא הגיע לדיון החוזר עם חלופה עלובה, לא מפורטת ולא ברורה, זה לא עבר טוב בדיון וכעת אנחנו מחכים להחלטה סופית של הועדה המחוזית.
שביל סובב כינרת – חוק שמירת הסביבה החופית (2004) קובע כי רצועת החוף הצמודה למים היא מרחב ציבורי פתוח, ולציבור עומדת הזכות לנוע לאורכה בחופשיות. בפועל, זכות זו אינה ממומשת במלואה. סביב הכנרת קיימים מקטעים שבהם גורמים פרטיים חוסמים את המעבר שלא כדין, ומונעים מהציבור גישה רציפה לאורך קו המים – אם ע"י בניית מבנים וגדרות לא חוקיים, שטחי מגורים וכפרי נופש ועוד. אנחנו נאבקים בתופעה הזו כבר שנים, והשנה הגיעה שעת כושר יוצאת דופן לפתור את הבעיה בכינרת אחת ולתמיד עם תכנית מתאר ארצית "שביל סובב כינרת" , שנועדה ללהבטיח את שביל המטיילים שמקיף את הכינרת במלואה. אך כעת מופעלים לחצים על מנהל התכנון להוסיף בה מנגנונים שיאפשרו לחסום מקטעים שלמים מהשביל — ובכך להפוך הזדמנות היסטורית להחמצה. בימים אלו צפויה המועצה הארצית לתכנון ובנייה לדון בתוכנית, ואנו דורשים ממנה להבטיח שביל רציף, פתוח ובלתי מופרע לאורך כל חופי הכינרת.
חקיקת חוק שמירת הסביבה החופית – בשנת 2004 אישרה הכנסת את אחד החוקים הסביבתיים החשובים – חוק שמירת הסביבה החופית (ובקיצור: חוק החופים), שאותו ניסחנו. החוק מטיל הגבלות על בנייה לאורך חופי ישראל ועל השטח הסמוך לחוף, ביבשה ובים. החוק מעגן את זכות הציבור למעבר חופשי בחופים, מתוך ההבנה כי חופי הים והסביבה החופית הם משאבי טבע השייכים לציבור בכללותו. כמו כן, מתוקף החוק הוקמה ועדה מיוחדת לשמירה על הסביבה החופית.
בג"ץ חופי רחצה – בג"ץ 5824/05 אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' שר הפנים. בג"ץ שהגשנו כדי לאכוף את חוק הסדרת מקומות רחצה האוסר על רשויות מקומיות לגבות דמי כניסה לחופים עם שירותים בסיסיים, שהוביל לקביעת כללים שעיקרם שמותר לגבות רק בעבור שירותים ייחודיים ולא שירותים בסיסיים הפטורים מתשלום, וניתן לגבות דמי חניה במחיר ראוי רק במצב שלא נחסמת גישה רגלית ושקיימת הקצאה חינמית של חניה "במרחק סביר מהחוף".
מגדלי חוף הכרמל – עתירה שהגשנו עוד בשנת 1996 נגד תוכנית לבניית חומה של 6 מגדלים ענקיים במרחק של 50 מטר מקו המים, שיכילו גם יחידות דיור. באותו זמן שני בניינים מתוך השישה היו בבנייה. בזכות העתירה ביהמ"ש צמצם משמעותית את ממדי הבנייה של אחד מהשניים, ואסר להמשיך למכור את דירות הנופש כדירות מגורים. יש עוד 4 מגדלים בפרויקט שעלולים לקום. המאבק העלה את המודעות לחופים כמקרקעין של הציבור ולבעייתיות של שימושים פרטיים כמו "מלונות דירות".
חוף נהריה – התנגדנו לתוכנית ישנה שכללה פיתוח בחוף טבעי ומבנים על קו מאה המטר. לאחר עתירה, עררים ודיונים רבים, ביניהם בכנסת, בוועדות התכנון ומול היזמים בניסיון גישור, קידמנו יחד עם התושבים תוכנית חלופית. התוכנית אפשרה להרחיק את הבנייה מהחוף כ-200 מטר ולמקום בחזית הראשונה שימושים ציבוריים יותר, וכן פארק וטיילת.
חוף כורסי (דיימונד) בכנרת – הליך שהסתיים בהצלחה חלקית. היזם בנה כפר נופש ובעזרת עתירה נכפה עליו לאפשר גישה חופשית וכן חוף ציבורי בקדמת המלונאות.
מפרץ חיפה (תמ"א 75) – הליך שהסתיים בהצלחה חלקית. בזכות הערר למועצה הארצית (ועדת ערר של הולחוף) שהגשנו, הורחק קו איסור הבנייה. זו הייתה הפעם הראשונה שמוסד תכנון התייחס לעליית מפלס פני הים.
שמורת האירוסים – אחד המאבקים הראשונים של אדם טבע ודין, שמטרתו הייתה לבטל את הבנייה על חוף פולג שאיימה להקטין ביותר מחצי את שמורת האירוסים ולפגוע בקשר של השטח הפתוח לשטחים טבעיים בסביבה. בעזרת עתירה הצלחנו לשמור על שטח השמורה, להעביר את זכויות הבנייה לתוך השכונה, לקשר בין השטחים הפתוחים ולבטל את הבנייה על החוף.
חוף פולג בנתניה – בתגובה לתוכנית ישנה ומאושרת לשישה מלונות ענק בדרום נתניה מסביב לכיכר בטון מוגבהת וענקית, בה לא ניתן היה להתנגד למלונות, יחד עם תושבים והחברה להגנת הטבע הצלחנו לאשר במקום מסדרון אקולוגי מקומי ולאפשר חוף ציבורי.
יוזמות להקמת מרינות חדשות, כפרי נופש, מלונות ומגורים בחזית הים מאיימות לסגור לנו את החופים. הצטרפו אלינו לקידום החקיקה שמטרתה ביטול התכניות הישנות והאיומים על החופים.
הוסיפו עוד קול למאבק!
מזה שנים אנו הגוף המרכזי שנאבק משפטית, תכנונית וציבורית על החופים. אנחנו:
✅ מנצחים בעתירות ובהתנגדויות למען הסביבה החופית והציבור.
✅ שומרים על האינטרס הסביבתי כנציגי ציבור בכל מוסדות התכנון – הוועדות המקומיות, המחוזיות והארציות.
✅ מגישים התנגדויות וניירות עמדה מנומקים, בליווי יועצים סביבתיים, אדריכלים ומשפטנים.
✅ עותרים לבתי המשפט כשצריך, כמו שעשינו לגבי חוף לידו.
✅ מלווים קהילות ופעילים מקומיים, מעניקים להם גיבוי מקצועי ומאפשרים להם להישמע.
✅ מקדמים חקיקה ומדיניות שמגנה על החופים.
ולצד הכל – אנחנו גם מדווחים לציבור. כי לדעת – זו התחלה של התנגדות.