שומרים על החופים פתוחים!
הצטרפו אלינו ותרמו עכשיו, כדי להציל את החופים שלנו
לא מתקבל על הדעת שבשנת 2025, כשהצפיפות בחופים בשיא וצפויה רק לגדול, כשכבר ידוע על עליית המפלס וסחיפת החול שאף הם נוגסים בחופים (כבר היום חוף לידו כמעט נעלם כל חורף), מאשרים תוכנית בסמוך לקו המים מבלי לבחון חלופות.
הגיע הזמן שמוסדות התכנון יפנימו: תכנון לאורך חופי ישראל חייב להיות זהיר, אחראי וצופה פני עתיד. עליו להבטיח שמירה מכל משמר על הנכס הציבורי שנותר לנו כל כך מעט ממנו, לטובתנו ולטובת הדורות הבאים.
כי אין לנו חופים לבזבז.
הזמן שנותר לסיום הקמפיין:
אנחנו בעיצומה של מתקפה תכנונית – ואת המחיר כולנו נשלם.
תארו לעצמכם את קו החוף האהוב עליכם – עם רצועת חוף פתוחה, חול זהוב, שקיעה צלולה.
עכשיו דמיינו שבמקומה מוקמים מלון בן 14 קומות, מרכז מסחרי וחניון אספלט והנגישות מוגבלת עם שלטי "כניסה בתשלום".
זה לא דימיון. זה קורה, עכשיו, לאורך חופי ישראל.
בזירה התכנונית מקודמות עשרות תוכניות לאורך החופים, רבות מהן בתחום רצועת 100 המטר מקו המים – תחום שנקבע בחוק החופים (2004) כאסור לבנייה, למעט חריגים מסוימים. אך בפועל, שורה של פרצות מאפשרות לקדם תוכניות שפוגעות באינטרס הציבורי:
קידום תוכניות באמצעות מנגנוני מינהל תכנון מואצים – תוכניות רבות מקודמות כיום במסלולים מואצים ברמה המחוזית או הארצית, תוך דילוג על שיתוף ציבור מקומי אמיתי. כך, תושבי ערים חופיות מגלים באיחור תוכניות שכבר נמצאות בשלבים מתקדמים – ללא שקיפות, ללא הליך שיתוף ציבור, ולעיתים אף ללא תסקיר סביבתי אף שחובה לערוך כזה.
שימוש במנגנוני תוכניות ישנות (מתוקפות מלפני חוק החופים, 2004) מאפשר לקדם תוכניות שהחוק כיום לא היה מאפשר.
היעדר התייחסות למשבר האקלים: אין כיום חובה לכלול הערכות של שינוי האקלים (למשל עליית מפלס הים או תדירות הצפות) בעת תכנון סמוך לחוף.
- הועדה לשמירת הסביבה החופית מתעלמת מעבירות בנייה – לאורך השנים נבנו מתקנים ושטחים מסחריים על החופים ללא היתר מתאים, מתוך תקווה שיוסדרו בדיעבד. ואכן, תוכניות רבות כיום מבקשות לשנות ייעוד של שטחים שנבנו עליהם עבירות – במקום להחזיר את השטח לציבור, הן מבקשות להפוך את ההפרה לעובדה מוגמרת.
בישראל, מרבית החופים הפתוחים לציבור נמצאים תחת לחץ מתמשך – של יזמים, של עיריות ולעיתים אפילו של המדינה עצמה.
ומהצד השני – כמעט ואין מי שמגן.
לכולם ברור שבחינת חלופות זה הצעד הצודק, הראוי והמתבקש. שופטת בית המשפט המחוזי בב"ש בעצמה הודתה בהחלטה כי אישור תוכנית המלונות בחוף לידו "הינה תוצאה רחוקה ממיטבית, והיא אף אינה תואמת את העקרונות התכנוניים המוכרים והמתוקפים היום". מוסדות התכנון הסכימו אף הם שאילו היה מדובר בתוכניות חדשות לגמרי, הן היו נדחות על הסף.
אנחנו באדם טבע ודין מקיימים כבר יותר מ־20 שנה את המאבק הכי עקבי, מקצועי ולוחמני על החופים של ישראל – משפטית, ציבורית ופרלמנטרית. אנחנו היחידים שנכנסים לעומק התוכניות, עוקבים אחרי ועדות התכנון, מגישים עתירות, מתנגדים בכתובים, ולפעמים גם מצליחים לשנות מציאות.
📌 עתרנו נגד בניית מלונות בחופים, ולאחרונה בחוף לידו באשדוד – תוכנית שגובלת בקו המים, מתעלמת ממשבר האקלים ומוחקת מרחב ציבורי לטובת יזמים פרטיים.
📌 חשפנו תוכניות להפקיע מהציבור חופים בקריית ים, נתניה, ובכנרת במסווה של “פיתוח” או “שימוש ציבורי”.
📌 עמדנו על שמירת חוק החופים – החוק היחיד שמגן כיום על קו 100 המטר מהים – מול ניסיונות לעקוף אותו, לרכך אותו, או פשוט להתעלם ממנו.
אבל זה לא מספיק.
למה זה כל כך דחוף עכשיו?
1. כי זה קורה מהר.
רבות מהתוכניות מקודמות בהליך מזורז ובליווי לחצים פוליטיים, ורבות מאושרות עוד לפני שהציבור מבין את המשמעות.
2. כי ההגנה החוקית שברירית.
חוק החופים, שהושג לאחר מאבק ציבורי קשה, מוגבל כיום רק ל־100 מטר מהחוף. חוק התכנון הובנייה אינו מחייב התייחסות לנגישות הציבור, לנוף פתוח או למשבר האקלים. וכשיש חור – יזמים נכנסים.
3. כי משבר האקלים לא נלקח בחשבון.
עליית מפלס הים, סחף, גלי חורף קיצוניים – כל אלה הופכים את החופים לרגישים יותר. במקום להרחיק בנייה – מקדמים אותה קרוב יותר לים, לעיתים ללא שום ניתוח השפעה סביבתית.
4. כי מה שנבנה – קשה מאוד להשיב.
אין כמעט תקדים של החזרת חוף לציבור לאחר שנבנה עליו. אם לא נעצור את התוכניות עכשיו – נאבד את קו החוף לדורות.
ומה קורה כשיש מאבק חזק? יש גם תקווה.
המאבק על חוף לידו עדיין בעיצומו, אך בזכות העתירה שהגשנו ולחץ ציבורי נרחב, התוכנית נכנסה לבחינה מחודשת. הציבור מתעורר, והקולות מתרבים.
בחלק מהמקרים הצלחנו להביא לבחינה מחודשת של התוכניות, להכניס שינויים משמעותיים או להפעיל לחצים שבלמו פרויקטים יזמיים.
אבל כדי לעשות את זה – אנחנו צריכים אתכם איתנו.
מה אנחנו דורשים?
✅ עצירת תוכניות בנייה הרסניות על החוף – לא מלונות, לא מסעדות, לא חניונים.
✅ החזרת שליטה ציבורית על מרחבים שנגזלו – בחוק, במאבק ובתודעה.
✅ עדכון חוק החופים כך שיתאים לעידן משבר האקלים, שמירה על נוף פתוח ונגישות מלאה.
✅ פיקוח ציבורי אמיתי על תוכניות תיירות ונדל"ן שמתקדמות על קו המים.
✅ מניעת הלבנת בנייה בלתי חוקית שבוצעה לאורך השנים, והפיכתה למתקן חוקי בדיעבד.
חוף לידו באשדוד: חוף לידו בסכנה ואנחנו כאן כדי לשמור עליו. מלונות מתוכננים לקום בחוף במרחק מזערי מקו המים, באופן שיחסום את מעבר הציבור לחוף.
לאחר שבית המשפט המחוזי בב"ש דחה את העתירה שהגשנו יחד עם הפורום הציבורי לאיכות הסביבה אשדוד, נגד הקמת המלונות בחוף לידו, הגשנו ערעור לבית המשפט העליון.
כיכר אתרים בתל אביב: הגשנו ערר לוועדת הערר המחוזית נגד התוכנית לבניית מגדלים במקום כיכר אתרים בתל אביב.
אחרי שנים של הזנחה מכוונת, עיריית תל אביב בחרה להפקיר את אחד המרחבים העירוניים הייחודיים בעיר – כיכר אתרים – לידי יזמי נדל"ן. תוכנית שמאיימת למחוק את הצביון הציבורי של אחד מהמרחבים החשובים בעיר ולהפוך אותו לשטח פרטי עם גישה מוגבלת.
בור הסיד בבת-ים: על גבול ת"א-יפו ובת ים מתוכנן מגדל בן 24 קומות למלונאות ולמגורים, על גבול מאה המטר האסורים בבנייה, שעלול לבטל סופית את האפשרות ליהנות מפארק ציבורי על המצוק. במקום שת"א -יפו ובת ים יחוברו בפארק איכותי עם נוף מדהים, המגדל יסתיר את הנוף לנמצאים בעיר, יחסום גישה לתצפית אל הים ויגזול שטח שצריך היה לחזור ולשרת את הציבור כולו.
הגשנו ערר על החלטת הולחוף לאשר את המגדל, אולם הוא לא צלח. האבסורד הגדול במקרה זה הוא שהיזם עצמו רצה בקבלת שטחים חלופיים במיקום אחר לשם בניית מגורים, אולם מוסדות התכנון לא ניסו לקדם פתרון מתבקש זה.
אם בוחנים את ההישגים שלנו, אין ספק שמדובר בהישגים שהובילו לתרומה משמעותית בלשון המעטה להגנה על החופים – למעשה הבסיס להגנה על החופים כיום בארץ.
חקיקת חוק שמירת הסביבה החופית – בשנת 2004 אישרה הכנסת את אחד החוקים הסביבתיים החשובים – חוק שמירת הסביבה החופית (ובקיצור: חוק החופים), שאותו ניסחנו. החוק מטיל הגבלות על בנייה לאורך חופי ישראל ועל השטח הסמוך לחוף, ביבשה ובים. החוק מעגן את זכות הציבור למעבר חופשי בחופים, מתוך ההבנה כי חופי הים והסביבה החופית הם משאבי טבע השייכים לציבור בכללותו. כמו כן, מתוקף החוק הוקמה ועדה מיוחדת לשמירה על הסביבה החופית.
בג"ץ חופי רחצה – בג"ץ 5824/05 אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' שר הפנים. בג"ץ שהגשנו כדי לאכוף את חוק הסדרת מקומות רחצה האוסר על רשויות מקומיות לגבות דמי כניסה לחופים עם שירותים בסיסיים, שהוביל לקביעת כללים שעיקרם שמותר לגבות רק בעבור שירותים ייחודיים ולא שירותים בסיסיים הפטורים מתשלום, וניתן לגבות דמי חניה במחיר ראוי רק במצב שלא נחסמת גישה רגלית ושקיימת הקצאה חינמית של חניה "במרחק סביר מהחוף".
מגדלי חוף הכרמל – עתירה שהגשנו עוד בשנת 1996 נגד תוכנית לבניית חומה של 6 מגדלים ענקיים במרחק של 50 מטר מקו המים, שיכילו גם יחידות דיור. באותו זמן שני בניינים מתוך השישה היו בבנייה. בזכות העתירה ביהמ"ש צמצם משמעותית את ממדי הבנייה של אחד מהשניים, ואסר להמשיך למכור את דירות הנופש כדירות מגורים. יש עוד 4 מגדלים בפרויקט שעלולים לקום. המאבק העלה את המודעות לחופים כמקרקעין של הציבור ולבעייתיות של שימושים פרטיים כמו "מלונות דירות".
חוף נהריה – התנגדנו לתוכנית ישנה שכללה פיתוח בחוף טבעי ומבנים על קו מאה המטר. לאחר עתירה, עררים ודיונים רבים, ביניהם בכנסת, בוועדות התכנון ומול היזמים בניסיון גישור, קידמנו יחד עם התושבים תוכנית חלופית. התוכנית אפשרה להרחיק את הבנייה מהחוף כ-200 מטר ולמקום בחזית הראשונה שימושים ציבוריים יותר, וכן פארק וטיילת.
חוף כורסי (דיימונד) בכנרת – הליך שהסתיים בהצלחה חלקית. היזם בנה כפר נופש ובעזרת עתירה נכפה עליו לאפשר גישה חופשית וכן חוף ציבורי בקדמת המלונאות.
מפרץ חיפה (תמ"א 75) – הליך שהסתיים בהצלחה חלקית. בזכות הערר למועצה הארצית (ועדת ערר של הולחוף) שהגשנו, הורחק קו איסור הבנייה. זו הייתה הפעם הראשונה שמוסד תכנון התייחס לעליית מפלס פני הים.
שמורת האירוסים – אחד המאבקים הראשונים של אדם טבע ודין, שמטרתו הייתה לבטל את הבנייה על חוף פולג שאיימה להקטין ביותר מחצי את שמורת האירוסים ולפגוע בקשר של השטח הפתוח לשטחים טבעיים בסביבה. בעזרת עתירה הצלחנו לשמור על שטח השמורה, להעביר את זכויות הבנייה לתוך השכונה, לקשר בין השטחים הפתוחים ולבטל את הבנייה על החוף.
חוף פולג בנתניה – בתגובה לתוכנית ישנה ומאושרת לשישה מלונות ענק בדרום נתניה מסביב לכיכר בטון מוגבהת וענקית, בה לא ניתן היה להתנגד למלונות, יחד עם תושבים והחברה להגנת הטבע הצלחנו לאשר במקום מסדרון אקולוגי מקומי ולאפשר חוף ציבורי.
יוזמות להקמת מרינות חדשות, כפרי נופש, מלונות ומגורים בחזית הים מאיימות לסגור לנו את החופים. הצטרפו אלינו לקידום החקיקה שמטרתה ביטול התכניות הישנות והאיומים על החופים.
הוסיפו עוד קול למאבק!
בשביל זה אנחנו צריכים אתכם איתנו.
👩⚖️ כל הגשת התנגדות עולה לנו כסף – על ניסוח, תכנון, מחקר ועבודה משפטית.
📣 כל קמפיין ציבורי דורש משאבים – גרפיקה, הפצה, לובי.
📂 כל עתירה – כרוכה בכתיבה מדוקדקת, אגרות, הופעות בבתי משפט.
אנחנו לא גוף ממשלתי. אנחנו לא גוף מסחרי. אנחנו עמותה סביבתית עצמאית ורק אם נצליח לגייס עכשיו סכום משמעותי – נוכל להרחיב את הפעולה, להתערב בתוכניות ולשמור על החופים של כולנו.
אנחנו באדם טבע ודין – קו ההגנה של הציבור
מזה שנים אנו הגוף המרכזי שנאבק משפטית, תכנונית וציבורית על החופים. אנחנו:
✅ מנצחים בעתירות ובהתנגדויות למען הסביבה החופית והציבור.
✅ שומרים על האינטרס הסביבתי כנציגי ציבור בכל מוסדות התכנון – הוועדות המקומיות, המחוזיות והארציות.
✅ מגישים התנגדויות וניירות עמדה מנומקים, בליווי יועצים סביבתיים, אדריכלים ומשפטנים.
✅ עותרים לבתי המשפט כשצריך, כמו שעשינו לגבי חוף לידו.
✅ מלווים קהילות ופעילים מקומיים, מעניקים להם גיבוי מקצועי ומאפשרים להם להישמע.
✅ מקדמים חקיקה ומדיניות שמגנה על החופים.
ולצד הכל – אנחנו גם מדווחים לציבור. כי לדעת – זו התחלה של התנגדות.
