אנרגיה
אנרגיה היא תנאי הכרחי לקיום ולתפקוד של מדינה ומשק מודרניים. מקורות האנרגיה השונים משמשים לייצור חשמל, לתחבורה יבשתית, ימית ואווירית, לייצור מוצרים תעשייתיים, לחקלאות, ועוד. עם זאת, בצד התועלות של מקורות האנרגיה יש להם גם מחירים סביבתיים הולכים ומצטברים. למעשה, הרוב המוחלט של האנרגיה המיוצרת בישראל מופק מדלקים מזהמים. השימוש האינטנסיבי של האנושות בדלקים פוסיליים כנפט ומוצריו, פחם ואף גז מחצבים ("גז טבעי"), הינו המקור העיקרי לפליטות של זיהום אוויר ושל גזי חממה (בעיקר פחמן דו חמצני) שגורמים למשבר האקלים המתעצם לנגד עינינו.
מקדמים כלכלה מאופסת פחמן בישראל
אנחנו פועלים שנים רבות על מנת לפתח בישראל משק אנרגיה בר קיימא שיתבסס בצד הייצור על מקורות אנרגיה מתחדשים וירוקים, ובצד הצריכה על חיסכון והתייעלות אנרגטיים. יזמנו ואנחנו מקדמים חוק אקלים מתקדם לישראל, שהונח בכנסת לתחילת הליכי החקיקה במאי 2022. חוק האקלים קובע מנגנונים ונתיבים לקידום אנרגיה בת קיימא וכלכלה דלת פחמן בישראל, לרבות יעדים ותוכניות לאומיות להפחתת פליטות של גזי חממה ולאנרגיה מתחדשת.
האנושות, ומדינת ישראל בתוכה, זקוקים למקורות אנרגיה ירוקים, מתחדשים וברי קיימא, ולשינוי כלכלי ומשקי מכני לכלכלה מאופסת פחמן. משק אנרגיה בר קיימא צריך להבטיח אספקת אנרגיה וביטחון אנרגטי יחד עם מחיר כלכלי סביר ויחד עם שמירה על הסביבה. התעצמותו של משבר האקלים ומחיריו הכלכליים והאנושיים החזויים מעלים את השיקול הסביבתי לראש הסולם. במדינת ישראל יש יותר מ-300 ימי שמש בשנה. למרות זאת, אומת הסטארט-אפ לא השכילה לתרגם את המשאב הזה לאנרגיה.
כמה עובדות על משק האנרגיה בישראל:
7.5% התייעלות אנרגטית בלבד
רק 30%
חוק האקלים שלנו קובע יעד ל-2030 של
ל-58% מפליטות הפחמן הדו-חמצני
רק כ-8%
מה עוד אנחנו עושים בנושא
למרות ההיסטוריה של הדליפות, מקבלי ההחלטות מסייעים לקצא"א
טור דיעה מאת עו"ד מירב עבאדי, ראש תחום רגולציה באדם טבע ודין |
אחרי אסונות זיהום הנפט בעברונה ובנחל צין, קצא"א לא נדרשת לתת דין וחשבון – אלא רק מקבלת רוח גבית להרחבת פעילותה העלולה לגרום לזיהום נוסף. בחברה דווקא נדמה, משום מה, כי היא קיבלה ממבקר המדינה חיזוק לשאיפותיה להגדיל את שינוע הנפט למפרץ אילת
נותנים את הזווית הסביבתית בכנס סביבה 2050
לקחנו חלק בכנס השנתי – סביבה 2050 – אשר דן בחזון של פיתוח בר קיימא בישראל ובאמצעים הדרושים להשגתו. המשתתפים בכנס כללו גורמי ממשל מהמשרד
עסקת הנפט של קצא"א – האם פנינו לעתירה?
הממשלה החליטה להתבסס על תשתית עובדתית חסרה ומוטה, לעקוף את הסמכות המקצועית של המשרד להגנת הסביבה, להתעלם מהסיכון הביטחוני ולעשות שימוש ציני במלחמת חרבות ברזל כדי לקדם את האינטרסים של קצא"א. כל זה – על חשבון הציבור ושונית האלמוגים במפרץ אילת – שיש לה ערך אקולוגי וכלכלי אדיר. לכן, הוצאנו לממשלת ישראל מכתב התראה לפני נקיטת הליכים, כחלק מהמאבק שלנו בעסקת הנפט המסוכנת של קצא"א