חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

משבר האקלים

הוא בעיה גם שלנו​

משבר האקלים כבר כאן. כבר עכשיו אנחנו נפגעים ממנו באופן חמור: מזג האוויר הקיצוני, הצפות ושריפות הם רק ההתחלה, התחזיות צופות אובדן גידולים חקלאיים ופגיעה קשה בביטחון התזונתי, פגיעה במקורות המים שלנו, השלכות בריאותיות וכלכליות קשות, ולא פחות מכך, איום בטחוני-אסטרטגי. 

דו"ח המומחים הבין-ממשלתי על שינוי אקלים קבע כי על מנת להימנע מההשלכות הקשות של משבר האקלים, עלינו לעשות שינוי דרמטי בכל אורחות חיינו ולצמצם את פליטות גזי חממה עד לאיפוס מלא.

על אף היותה של ישראל מדינה קטנה, הצריכה בה לנפש כמעט כפולה מהצריכה במדינות העולם המערבי. לכן, ישראל נחשבת כיום לתורמת ברמה בינונית לפליטות גזי החממה בעולם. אולם המיקום הגיאוגרפי שלה, המציאות הגיאופוליטית והמאפיינים הסוציו-דמוגרפיים הייחודיים שלה הופכים אותה לפגיעה במיוחד בפני שינוי האקלים. לכן, זה האינטרס שלנו לקחת חלק משמעותי בשיתוף הפעולה הבינלאומי סביב נושא האקלים ולעמוד במחוייבויותינו הבינלאומיות להפחתת פליטות גזי חממה ולפיתוח בר קיימא. 

כמה נתונים חשובים:

1.2 מעלות צלזיוס

עליית הטמפרטורה העולמית מאז המהפכה התעשייתית
מומחים מזהירים כי עלייה של מעל 1.5-2 מעלות צלסיוס עלולה להוביל להשלכות קשות ובלתי הפיכות.

37%

מכלל העלייה במקרי המוות בשלושת העשורים האחרונים מיוחסת לשינוי האקלים
הסיכונים כוללים החמרת מחלות כרוניות ושכיחות אירועי לב ושבץ בעת גלי חום, התפשטות מחלות המועברות באמצעות בעלי חיים וסיכונים בריאותיים הקשורים לזיהום מקורות מים

56 מדינות

כבר העבירו חקיקה מקיפה בנושא אקלים עם יעדים ברורים להפחתת גזי חממה
ישראל היא לא אחת מהן, אנחנו משנים את זה.

מעל 2.1 מיליארד בני אדם

נפגעו מאירועי אקלים מאז תחילת שנות האלפיים
מהם כ-1.2 מיליון בני אדם מצאו בהם את מותם.

2050

היא השנה שבה המדינות החתומות על הסכם פריז התחייבו להגיע לאיפוס פליטות
195 מדינות חתומות על ההסכם ביניהן גם ישראל שאשררה את ההסכם ב-2016.

30%

הינו היעד שנקבע להפקת חשמל מאנרגיות מתחדשות בישראל לשנת 2030
יעד זה נמוך מיעדי מרבית מדינות ה-OECD, הנעים בין 55-100%. בשנת 2021, אנרגיות מתחדשות סיפקו 8.1% בלבד מצריכת החשמל בישראל.

זה מה שאנחנו עושים
בשבילכם עכשיו:

למה חייבים את חוק האקלים שלנו בישראל?

חוק האקלים שאנו מובילים יקדם את עקרונות הצדק הסביבתי ואת היערכות מדינת ישראל למשבר האקלים

במסגרת החוק ייקבעו יעדי הפחתה משמעותיים, בהם 45% הפחתת פליטות והפקת 50% מהחשמל מאנרגיה מתחדשת, עד לאיפוס פליטות מלא ב-2050

משרדי הממשלה השונים יחויבו בהכנת תוכנית היערכות לשינוי אקלים בתחום אחריותם ויקבלו תקצוב מתאים 

היערכות לשינוי האקלים עשויה לכלול הקמת תשתיות מתאימות, מוקדי ידע ומחקר, קידום אנרגיות מתחדשות והתייעלות אנרגטית, הטמעת שינויים כלכליים (מיסוי, הקמת מערכת תמריצים) ורגולטוריים (הסרת חסמים)

משרד ראש הממשלה יוביל את התיאום בין משרדי הממשלה השונים סביב משבר האקלים

דילוג לתוכן