חוסן מים
משבר האקלים כבר כאן ונותן את אותותיו. התחזיות צופות מגמת ירידה עקבית של עד 25% בכמויות המשקעים השנתיות בישראל והפחתה דרמטית במספר ימי הגשם בשנה. ירידה זו תשפיע בצורה רחבה על משק המים הישראלי, על המערכות האקולוגיות, נחלים ואקוויפרים, על החקלאות ועל המצב הגיאו-פוליטי האזורי. מעבר לכך, צפויה עלייה בתקופות היובש במרכז עונת הגשם, כלומר, יותר אירועי גשם חזקים בתחילת העונה – גשמים אלו יוצרים מי נגר מזוהמים יותר ביחס לגשמים בהמשך העונה. הסיכונים הם משמעותיים, וכוללים בין היתר פוטנציאל פגיעה בחיי אדם, שטפונות, הצפות, זיהום ים ומקורות מי תהום ואף פגיעה כלכלית לרשויות מקומיות ולמשק כולו. לכן חייבים היערכות מתאימה, שבליבה הצורך להבטיח אספקת מים ראויים לשתייה ומגוונים לתושבים לצד ניהול ושמירה על מקורות המים הטבעיים בישראל, לרבות מי תהום ומי נגר.
מקדמים חוסן מים עירוני ולאומי עבור מדינת ישראל
חוסן מים לאומי – גיוון, זמינות ואמינות אספקת המים, ככל הנראה המוצר הבסיסי ביותר – זהו החזון שלנו באדם טבע ודין. כדי לתמרץ רשויות חלשות כמו גם חזקות, אנחנו פועלים ליצירת מתווה כלכלי שיתמרץ רשויות לקדם פתרונות מבוססי טבע להחדרת מי נגר והעשרת מי תהום בתמיכה ממשלתית. ברמה הלאומית אנו ודין מקדמים את הטמעת עקרונות בנייה משמרת מים בתוכנית המתאר הארצית, ועבור שיקום מי התהום, ניסחנו הצעת חוק ואנחנו נלחמים עליה במסדרונות הכנסת.
כיום, ישראל נסמכת כמעט לחלוטין על התפלת מים כמקור למי שתייה. במקביל לתלות בעייתית זו ישראל מזניחה את מקורות המים הטבעיים, וכרבע מבארות מי השתייה זוהמו בעשורים האחרונים ומעולם לא שוקמו. חשוב לזכור, שבניגוד למים מותפלים, מקורות מים טבעיים מאפשרים גמישות באספקת המים וחוסן לאומי בדמות גיבוי אספקת המים במקרה של פגיעה אסטרטגית במתקני התפלה. בנוסף, מי תהום מכילים מינרלים חיוניים לבריאות הציבור והפקתם זולה יותר מהפקת מים מותפלים. למתקני ההתפלה יש גם מחיר סביבתי כבד (אנרגיה, זיהום ים ואויר ועוד) והם פחות כלכליים משיקום והשבה של מים טבעיים. לאור כל זאת, ברור הצורך לחתור לגיוון במקורות המים בישראל.