על מנת להבטיח את רווחת הציבור ולהגן על הסביבה גם בצל משבר האקלים, יש לשמור על מערכת תכנון הירארכית, שתכתיב כללי תכנון מחייבים כמו תסקיר אקלימי ותכנון משולב תחבורה מקיימת, אשר יניבו פיתוח סביבתי וחברתי יותר. עקב העובדה שאנחנו מפגרים אחרי אירופה בכל הנוגע לתכנון מוטה שינוי אקלים וכן לתכנון משולב תחבורה מקיימת, אין לנו זמן להטמעה "רכה" של הנחיות ואין לנו מקום לטעויות עקב משאב הקרקע המצומצם שלנו. חייבים בשינוי הליכי התכנון ובהנחיות מחייבות כבר עכשיו. 

מדובר בתחום של השלכות משבר האקלים – אמצעים למזעור פליטות גזי חממה, מזעור מפגעים, מניעת פיתוח בשטחים פתוחים, חיוב בצללה ובנטיעות, חיוב במיחזור, בשימוש בחומרי בניה חדשים, בניצול מי הנגר ושימוש חוזר במים ועוד. כל אלו הינם רק חלק מצעדים שחלקם מקודמים בהליכים תכנוניים כיום אבל רובם אינם מחייבים ואינם בעוצמה מספקת. על מנת שהחברה הישראלית תתקיים ברמת חיים סבירה וכחברה בריאה, שמסוגלת לעמוד בהשלכות הקשות של שינוי האקלים – יש להערך לכך תכנונית כבר כיום.