תכנון מקיים

תכנון בישראל שונה ממדינות אחרות עקב נתוני הבסיס המיוחדים שלנו – מדינה מפותחת מבחינת רמת חיים, אבל עם גידול אוכלוסין כשל מדינה מתפתחת, מדינה בעלת משאב שטח קטן ומוגבל, גם מבחינה אקלימית וגם בטחונית. מבחינה חברתית, ישראל היא אחת המדינות המערביות ההטרוגנית ביותר והשונות הזו משפיעה גם על התכנון והבנת רצונות וצרכי הקבוצות השונות באוכלוסיה. מבחינה סביבתית לישראל חשיבות מיוחדת כמדינת מעבר בין אזורי אקלים שונים ובנוסף משבר האקלים משפיע עלינו יותר מעל מדינות אחרות.

אנו פועלים במספר תחומים בנושא זה:

מקדמים תכנון מקיים בראי משבר האקלים

על מנת להבטיח את רווחת הציבור ולהגן על הסביבה גם בצל משבר האקלים, יש לשמור על מערכת תכנון הירארכית, שתכתיב כללי תכנון מחייבים כמו תסקיר אקלימי ותכנון משולב תחבורה מקיימת, אשר יניבו פיתוח סביבתי וחברתי יותר. עקב העובדה שאנחנו מפגרים אחרי אירופה בכל הנוגע לתכנון מוטה שינוי אקלים וכן לתכנון משולב תחבורה מקיימת, אין לנו זמן להטמעה "רכה" של הנחיות ואין לנו מקום לטעויות עקב משאב הקרקע המצומצם שלנו. חייבים בשינוי הליכי התכנון ובהנחיות מחייבות כבר עכשיו. 

מדובר בתחום של השלכות משבר האקלים – אמצעים למזעור פליטות גזי חממה, מזעור מפגעים, מניעת פיתוח בשטחים פתוחים, חיוב בצללה ובנטיעות, חיוב במיחזור, בשימוש בחומרי בניה חדשים, בניצול מי הנגר ושימוש חוזר במים ועוד. כל אלו הינם רק חלק מצעדים שחלקם מקודמים בהליכים תכנוניים כיום אבל רובם אינם מחייבים ואינם בעוצמה מספקת. על מנת שהחברה הישראלית תתקיים ברמת חיים סבירה וכחברה בריאה, שמסוגלת לעמוד בהשלכות הקשות של שינוי האקלים – יש להערך לכך תכנונית כבר כיום.

כמה עובדות על תכנון מקיים בישראל:

92% מתושבי המדינה

חיים ביישובים עירוניים
ולכן ההתמקדות בתכנון ובהשקעת משאבי הפיתוח צריכה לשרת רוב זה.

18 מיליון

תושבים יחיו כאן בשנת 2050, על אותה כמות שטח
חייבים לתכנן כראוי את השימוש במשאב הקרקע המוגבל שלנו.

שומרי הקרקע?! בשליטת רשות מקרקעי ישראל

93% מהקרקעות
אך זו אינה מנהלת אותן לטובת הציבור אלא כארגון שמטרתו לשאת כמה שיותר רווח.

לפי הממשלה נדרש לבנות עד שנת 2040 עוד

1.5 מיליון יחידות דיור
הבעיה היא שצריך לתכנן מרחבים בנויים שלמים ולא רק יחידות דיור - אלא גם מקומות לעבוד, ללמוד ולנפוש.

תכנון פוליטי

אסור להקים יותר יישובים חדשים בישראל!
אין לנו קרקע לבזבז והפגיעה היא גם חברתית וכלכלית ביישובים הקיימים.

מה עוד אנחנו עושים בנושא

דילוג לתוכן