חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

סיכום פעילות לשנת 2022

השנה הובלנו להישגים אדירים שיש בהם כדי לשנות את פני הסביבה ובריאות הציבור בישראל בטווח הקצר והארוך. אנחנו ארגון הגאה בפועלו למען זכויות אדם סביבתיות, ופועל באופן נחרץ ויומיומי למען קבוצות אוכלוסייה מוחלשות מקרב הציבור הישראלי, אלו הנפגעות יותר מאחרות ממפגעי סביבה ומשבר האקלים.

חברות וחברים יקרים,

השנה הובלנו בזכותכם להישגים אדירים שיש בהם כדי לשנות את פני הסביבה ובריאות הציבור בישראל בטווח הקצר והארוך. 

אנחנו ארגון הגאה בפועלו למען זכויות אדם סביבתיות, ופועל באופן נחרץ ויומיומי למען קבוצות אוכלוסייה מוחלשות מקרב הציבור הישראלי, אלו הנפגעות יותר מאחרות ממפגעי סביבה ומשבר האקלים. קצרה היריעה מלתאר את פעילותו של אדם טבע ודין בבתי המשפט למען הציבור הישראלי וזכויותיו הסביבתיות, ופעילותינו השנה מפורטת פה בהמשך.

בכל המקרים הללו, התמודדנו מול כוחות עתירי הון ובעלי השפעה רוחבית על כלל המשק. בכל המקרים הללו, מדובר בקבוצות כוח השולטות במשאבי הטבע שלנו ובעלות השפעה עצומה על מקבלי ההחלטות בכנסת ובממשלה. ועם זאת, בבואנו לעתור נגד פעילותם המזהמת והבלתי חוקית הפוגעת בסביבה ובאדם, אנו ניצבים מולם בבית המשפט העליון כשווים מול שווים, כאשר המורא היחיד של כל הצדדים הנוגעים בדבר, לרבות זו של השופט שתפקידו להכריע בנושא המונח לפתחו, הוא מורא החוק.

בית המשפט העליון, נשמת אפו של שלטון החוק בישראל, החומה האחרונה הניצבת בפני פגיעה בזכויות החלשים ובזכויות האדם בכלל, נמצא תחת מתקפה ממשית על ידי גורמים העתידים להרכיב את הממשלה הבאה ולכהן בה כשרים בכירים.

ברגע שהמילה האחרונה לא תהא מילתו של השופט, ברגע שניתן יהיה לבטל את החלטתו ברוב של חברי הכנסת, לא ניתן יהיה עוד לעצור את כדור השלג המתגלגל ורומס את זכויות האדם. כן, כן, גם את זכויות האדם הסביבתיות שלנו. 

העבודה הקשה והחשובה שלנו יכולה להיות מאתגרת וסיזיפית אבל אנחנו נמשיך לבצע אותה ללא לאות. אתם הניצבים עמנו בחזית העשייה מאפשרים לכל זאת לקרות.

שנה אזרחית טובה לכולנו, שנה בה נמשיך לפעול למען עתידם הסביבתי והבריאותי של ילדינו.

צוות אדם טבע ודין, נובמבר 2022

נלחמים בזיהום אוויר ולמען צדק סביבתי ואקלימי

בעקבות עתירה שלנו לבגץ, הודיעה תמר זנדברג, השרה להגנת הסביבה, כי היא מכריזה על אזור התחנה המרכזית בתל אביב כאזור נפגע זיהום אויר וזאת על פי חוק אויר נקי. ההכרזה מאלצת את עיריית תל אביב להכין תוכנית פעולה כוללנית לנקיטת האמצעים בתחומה, לשם צמצום ומניעת הזיהום באזור, לרבות הוראות בדבר ניהול והסדרת התחבורה בתחומה. אזור התחנה המרכזית בת"א מהווה כבר עשרות שנים מוקד משמעותי ביותר לזיהום אוויר תחבורתי כרוני, חריג ומזיק לבריאות. לאחר מאבק ממושך שלנו ושל תושבי דרום העיר הגשנו עתירה ובעקבותיה השרה הכריזה פורמלית על אזור התחנה כנפגע זיהום אוויר.

ד"ר אריה ונגר, מדען ראשי באדם טבע ודין, בסיור משותף עם ח"הכ אלון טל ופעילים מקומיים בתחנה המרכזית בתל אביב

חוק אקלים לישראל 

במאי השנה, הונחה על שולחן הכנסת על ידי חה"כ יוראי להב הרצנו, הצעת חוק האקלים שניסחנו וקידמנו במשך תקופה ארוכה. הצעת החוק היא חשובה ופורצת דרך באופן שבו מדינת ישראל צפויה להיערך למשבר האקלים ולהשלכותיו על שלום הציבור. מדובר בחוק אקלים מתקדם שמטרתו להוות מסגרת לתכנון מדיניות להתמודדותה של ישראל עם משבר האקלים – בטווח הקצר והארוך. רגע לפני פיזור הכנסת גם עבר חוק האקלים הממשלתי, שעזרנו בניסוחו וגיבושו, בקריאה ראשונה, מהלך היסטורי ושלב ראשון והכרחי בדרך לכלכלה מאופסת פליטות. גם אל מול הממשלה הבאה נמשיך לפעול לחקיקת אקלים מתקדמת ושאפתנית וכך להכין את מדינת ישראל להתמודדות עם משבר האקלים, ולצמצם את פליטות גזי החממה במדינה.

צוות אדם טבע ודין במצעד האקלים 2022

מגנים על החופים

אנחנו בעיצומם של שני מאבקים להם אנחנו שותפים להגנה על הסביבה החופית שלנו, ההולכת ומצטמצמת.

  • הגשנו התנגדות לתוכנית בנייה בחוף לידו באשדוד להגדלת המלונות לוועדת התכנון המקיים, ואנו קוראים לעיריית אשדוד לחזור בה משתי התכניות ולהסיג את הבנייה מחוץ לתחום מאה המטר מהים. עיריית אשדוד מקדמת בנייה של שני מלונות במרחק קצר מאוד מקו המים בחוף לידו. ולמה זה כל כך מעצבן במקרה הזה של חוף לידו? כי במקרה של חוף לידו במקום שהעירייה תפעל לבטל את שתי התכניות הישנות שבכלל לא היו צריכות להיות מאושרות, היזם לא רק שלא ביטל את התכניות או הרחיק את הבנייה מקו המים, הוא ביקש להגדיל את המלונות.
  • אנחנו גם בעיצומו של מאבק על חוף אמנון בכנרתהגשנו ערר על החלטת הוועדה לשמירת הסביבה החופית (הולחוף) בנוגע לקידום הבנייה של אתר הנופש לעשירים בלבד. התוכנית היא להקים כפר נופש יוקרתי של מאות יחידות נופש עם בריכות פרטיות על חשבוננו, על חשבון שטחים פתוחים ועל חשבון מאות עצים שחלקם נמצאים באזור יער מוגן.

לא ייתכן שבשנת 2022, כשהשטחים הפתוחים הולכים ומצטמצמים, כשיש גלי חום קיצוניים בדרך, מקדמים בינוי של כפר נופש לאלפיון העליון בלבד, ולכן שלחנו מכתבים דחופים לוועדות התכנון ולפקיד היערות בדרישה לשנות ולצמצם את התוכנית תוך מזעור הפגיעה בציבור ובסביבה.

חוץ לידו באשדוד. צילום באדיבות: בועז רענן צילום

מגנים על העצים

בינואר השנה עברה בקריאה טרומית הצעת חוק העצים שלנו ואנחנו נמשיך לקדמה גם אל מול הממשלה הבאה. בישראל בכל שנה נכרתים עשרות אלפי עצים, וחוק עצים לישראל יאפשר לציבור להפוך לראשונה לשותף במאבק למניעת כריתות, לקבל מידע מוקדם על הכוונה לכרות עצים ולערער על כך. בנוסף, החוק יקים קרן למימון נטיעת והעתקת עצים ויחייב את המדינה לפעול עם הרשויות המקומיות לשם הגנה על סביבת החיים האנושית. כיום, תושבים בכל רחבי הארץ מנהלים מאבקים ערים ותכופים נגד כריתות עצים, אבל ללא הנגשת המידע לציבור מדובר בהפסד ידוע מראש, ואנחנו פועלים לשנות זאת.

נלחמנו למען השקיפות בכספי קרן העושר

רשמנו הישג משמעותי מול רשות המיסים בבית המשפט המחוזי בירושלים, לאחר שנקבע כי רשות המיסים שומרת על האינטרסים הכלכליים של התאגידים הגדולים ולא של הציבור. אלו הם אותם התאגידים המנצלים את משאבי הטבע, מרוויחים הון ממכירת פוספטים, אשלג, ברום ואוצרות טבע ציבוריים נוספים, ומסתתרים באופן ציני מאחורי טענת סרק של סודיות, כדי לא לספר לציבור האם, כיצד וכמה מס משולם על ידם בחזרה לקופה הציבורית. כזכור, לפני מספר שנים הוקמה בחוק "קרן העושר" שאליה היו אמורים להגיע כספי המיסים המשולמים בגין ניצול משאבי הטבע. לאחר שרשות המיסים סירבה לספק מידע אודות התשלומים הנגבים מהחברות העושות שימוש במשאבי הטבע שלנו, נאלצנו לעתור לבית המשפט.

בדיון שוב היינו מעטות מול רבים, אנו רגילים לזה. שתי עורכות דין מטעמנו הופיעו מול 11 עורכי דין המייצגים את המדינה ואת בעלי ההון, שביקשו להסתיר במחשכים את המידע הנוגע לכספי ציבור, כספים שאמורים לחזור לציבור בין היתר בדמות השקעה בקידום אנרגיות מתחדשות, טכנולוגיות סביבתיות והגנה על הסביבה.בית המשפט קיבל את עתירתנו, ושלח את רשות המיסים לעשות בדק בית ולספק תשובות לדרישה שלנו לחשוף מידע אודות רווחי החברות הללו. לא נרפה עד שהכספים שצריכים להגיע ל"קרן העושר" יגיעו אליה וינוצלו לטובת כלל הציבור.

עו"ד בר רוזוב ועו"ד מירב עבאדי בדיון בביהמ"ש המחוזי בירושלים

דרשנו ממפעלי ים המלח לשלם

הגשנו עתירה לבג"ץ על מנת לחייב את מפעלי ים המלח לשלם דמי מים על פי חוק המים, כמו כל צרכן וכל מפיק מים בישראל. הגיע הזמן לשים סוף למצב האבסורדי שבו דווקא מפעלי ים המלח לא משלמת דמי מים על אף השימוש האינטנסיבי שלה במשאב כל כך יקר ונדיר. כולנו משלמים על המים שאנחנו משתמשים בהם אז למה שדווקא מפעלי ים המלח לא תשלם? על מפעלי ים המלח לשלם כ-83 מיליון ש"ח ובעתירה אנחנו טוענים כי קביעת משרד המשפטים שהמפעלים פטורים מתשלום הינה שגויה, וחוק הזיכיון וחוק המים חלים שניהם גם יחד על פעילותה של החברה בים המלח.

מגנים על בריאות הציבור – עוצרים את הבנייה על קרקעות מזוהמות

הסיפור הזה חוזר על עצמו בכל פעם מחדש. המדינה, שזיהמה במשך עשרות שנים קרקעות, מתנה את ניקוי הקרקע בביצוע תוכניות בניה. זאת, כאשר החוק קובע במפורש שעל המזהם לשלם על הזיהום שייצר, ללא קשר לאישור תכניות בנייה במקום או לשום דבר אחר. רק שאת החוק צריכה לאכוף המדינה, וכשזה מגיע לזיהום שהיא עצמה גרמה פתאום אין אכיפה. אפילו מה בדיוק הזיהום לא יודעים כי המדינה לא רוצה לבדוק, ולוחצת על מוסדות התכנון שקודם יאשרו את הבנייה, לפני בדיקות מעמיקות יותר. את המציאות הזו אנחנו משנים כשאנחנו לוקחים את המדינה לבית המשפט ובכל פעם מחדש בית המשפט מבטל את תוכניות הבנייה בגלל הזיהום. הגשנו ערעור לעליון כנגד הבניה בתע"ש השרון. הערעור הוא על פסק הדין שדחה את העתירה שלנו כנגד המועצה הארצית לתכנון ובנייה – אשר חלה על מתחם תע"ש השרון. מתחם תע"ש השרון הוא מהמתחמים המזוהמים במדינה. פעילות התעשייה הצבאית המתמשכת במקום גרמה לזיהום כבד של קרקע ומים. מדובר בשטח בו ערכי טבע רבים ועשרות אלפי עצים, והוא מהווה שריד אחרון לנופי השרון. לכן השאלה הגדולה היא איך מאזנים בין הצורך בשימור חלק משמעותי ככל הניתן מנופים אלו ובין הצורך שאין חולק עליו בתוספת יחידות דיור.

פעלנו כנגד פסולת הפלסטיק

הצעת החוק להרחבת חוק השקיות לכל העסקים בישראל שגיבשנו יחד עם חה"כ יוראי להב-הרצנו עברה בוועדת שרים לענייני חקיקה, ונמשיך לקדמה בכנסת הבאה. החוק מרחיב את החובה לגבות 10 אג' עבור שקית נשיאה חד-פעמית גם בעסקים בינוניים וקטנים. על מנת לא להערים קשיים ובירוקרטיה נוספת על העסקים, מוצע שהכספים הנגבים עבור השקיות יישארו במחזור העסק כהכנסה ולא יועברו לקרן הניקיון, כפי שנדרש היום מקמעונאים גדולים. אחת ממטרות הרחבת החוק היא מניעת חלוקת שקיות רב פעמיות שמשמשות כתחליף לשקיות חד פעמיות, דבר שבולט במשלוחים של חלק מרשתות המזון וכן חלוקה של שקיות עבות ומאד מזהמות – כחלק ממיתוג. כיון שהחוק יחול על כלל השקיות, לא ניתן יהיה לחלק גם שקיות אלו ללא גביית תשלום. התיקון לחוק צפוי להוביל לצמצום ניכר בהיקף הצריכה של שקיות נשיאה, ולאפשר למדינת ישראל לעמוד ביעדים שהציבה לעצמה ובסטנדרטים בינלאומיים. אנחנו מזכירים שאנחנו הישראלים צורכים למעלה מ-2.2 מיליארד שקיות ניילון כל שנה, 4185 שקיות כל דקה, וייקח לשקיות אלו לפחות 400 שנה להתפרק.

התנגדנו להרחבת אתר ה"קומפוסט" משואה

עתרנו יחד עם 13 תושבי בקעת הירדן לבימה"ש המחוזי לביטול אישור תוכנית "קומפוסט משואה" שאיפשרה את הגדלת אתר הקומפוסט, שפועל לאורך שנים בניגוד לחוק. האתר פועל במסווה של אתר קומפוסט, כאשר בפועל מדובר ביצרן פסולת מבית ורידיס שגורם למפגעים סביבתיים ובריאותיים קשים לתושבי האזור ומטמין פסולת בשטחים פתוחים, ללא תשלום היטל הטמנה. זהו אתר האוסף פסולת מכל רחבי הארץ וזורק אותה בחצר האחורית שלנו. בכך הוא מייצר חוסר צדק סביבתי משווע – גם כלפי תושבי משואה, אבל גם כלפי כל אחד ואחת מתושבי הארץ, בכך שהוא מונע הפנמה של בעיית הפסולת בארץ, שגם בימים אלה של מצוקת קרקעות לדיור 80% ממנה עדיין הולכת להטמנה. המדינה הסכימה לביטול אישור התוכנית ועקב כך מחק בית המשפט המחוזי את העתירה וזאת למרות שבינתיים, דבר בשטח לא השתנה. ולכן הגשנו ערעור לבית המשפט העליון כנגד החלטת בימה"ש המחוזי (מנהלי) למחוק את העתירה מטעמנו, וזאת מבלי שניתן הסעד המבוקש. 

"הקומפוסט" שמיוצר באתר טובלן-משואה

פעלנו לקידום תחבורה מקיימת

עקרונות המודל שלנו לתכנון משולב תחבורה מקיימת, פורסמו בחודש מרץ והופצו לאנשי המקצוע העוסקים בנושא, החל ממינהל התכנון ועד משרד התחבורה. תחבורה ציבורית איכותית, רכיבת אופניים והליכתיות אמורות להיות שירות בסיסי שהמדינה מאפשרת לתושביה, אלא שבפועל זה לא קורה. בשנים האחרונות הגענו להישגים רבים מול משרד התחבורה ומנהל התכנון, אשר בחרו לאמץ חלק מהמודלים שלנו לשם קידום תכנון משולב תחבורה ציבורית. אלא שהמעט שנעשה אינו מספיק ועל כן, פעלנו מול הממשלה ונמשיך אל מול הממשלה הבאה בכדי להוביל לאימוץ העקרונות שגיבשנו, שיכולים לשנות את המציאות הישראלית מקצה לקצה.

פעלנו להיערכות אקלימית בשלטון המקומי

ביוני השנה הושק פרויקט בהובלתנו, יחד עם עיריית רמת גן, ובשיתוף האיחוד האירופי, שנקר ואוניברסיטת בר-אילן, בנושא טיפול במי נגר עירוניים. הפרויקט, שם לראשונה את ההיערכות למשבר האקלים בראש סדר העדיפויות העירוני בתקציב של 40 מיליוני שקלים ויביא ליישום פתרונות לאיגום וטיפול במי נגר מזוהמים. המטרה: לאגום ולטהר 500 אלף מ״ק מי נגר הזורמים ומציפים את נחל כופר והשכונות הסמוכות בכל חורף ולהחדירם למי תהום, תוך צימצום הצפות חוזרות ונשנות ברחובות הסמוכים. היערכות למשבר האקלים היא הכרחית, ואפשר וצריך לקדמה ברמת השלטון המקומי. פרויקט זה מהווה דוגמה לאחת מהדרכים הרבות בהן ניתן לעשות זאת.

מנכ"ל אדם טבע ודין, עו"ד עמית ברכה, בהשקת הפרויקט המשותף עם עיריית רמת גן

מאמרים קשורים

ביטחון לאומי = ביטחון סביבתי

היום ברור מתמיד שהשמירה על הביטחון הסביבתי שלנו היא שמירה על הביטחון הלאומי. הגנה על הסביבה היא הגנה קיומית, אסטרטגית – חלק מההגנה על הביטחון האישי שלנו. אנו פועלים מזה שנים לקידום חזון אחר לישראל – של חוסן אקלימי ואנרגטי, ביטחון תזונתי ושיקום מקורות המים הטבעיים.

הצטרפו אלינו ותרמו עכשיו, כדי להפוך את החזון למציאות

דילוג לתוכן