כיום במדינת ישראל קיים פער משמעותי בחקיקת אקלים; חקיקה שבאמצעותה ניתן יהיה להבנות מסגרת חוקית שתאפשר לממשלה לפעול באופן מיטבי לצמצום פליטת גזי חממה, לצד היערכות להשלכות משבר האקלים. חקיקה מסוג זו תחייב את ממשלת ישראל לפעול לשם הגנה על הציבור, סביבתו ובריאותו מפני נזקי המשבר , תוך קידום כלכלה וחברה יציבה ושוויונית השואפת לצדק אקלימי וסביבתי.
הסקירה שלהלן תעמוד על כך כי למרות הדחיפות בטיפול במשבר האקלים ועקב היעדר חקיקת אקלים, בתי המשפט בישראל מפרשים את חובת המדינה באופן מצומצם ובכך, זכות זו לא זוכה להגנה תחת הזכות לחיים ולשלמות הגוף. כפי שיפורט להלן, נראה כי כל עוד אין חקיקת אקלים ראשית ומחייבת, בתי המשפט בישראל, אשר מפנימים את חשיבות ההגנה על הסביבה והיערכות למשבר האקלים, יתקשו לפסוק פסיקות קונקרטיות ומהותיות, והיעדר ההיבט האקלימי בפסיקותיהם יימשך בעוד השלכות המשבר הולכות ומחמירות. פן נוסף לעניין הינו החלטות הממשלה בנושאי אקלים אשר אינן מיושמות ואינן אכיפות. מעמדן הנורמטיבי הנמוך לא משאיר ספק גם הוא, כי קיים צורך ממשי ודחוף בחקיקת אקלים בישראל.
כפי שיפורט להלן, בשונה מהנעשה בישראל, בשנים האחרונות ארצות הברית ואירופה עיגנו שינויים רגולטוריים משמעותיים, אשר מעידים על הפנמת הדחיפות בפעולות ממשלתיות נמרצות למניעת משבר האקלים והשלכותיו. מדינות רבות בעולם נקטו במגוון צעדי מדיניות שונים כגון: חקיקת אקלים ראשית; החלטות פרלמנט וצווים נשיאותיים; הקמת קרנות חברתיות לקידום מעבר צודק; מענקים כספיים לאוכלוסיות מוחלשות; מנגנונים ממשלתיים לפיקוח ובקרה על צעדי מדיניות והתאמתם ליעדי האקלים הנדרשים ועוד. כל אלו מעגנים את מחויבותן המשפטית של מדינות העולם לאזרחיהן בהיערכות וצמצום נזקי המשבר. צעדים גלובליים אלו מדגישים את היעדר החקיקה האקלימית במדינת ישראל ואת הדחיפות לכך.
הסקירה שלהלן תעמוד על תביעות אקלים שהוגשו לבתי המשפט ברחבי העולם ואשר הפכו לרכיב משמעותי במאבק במשבר האקלים וקו הגנה אחרון של הציבור להבטחת הגנה ומחויבות מטעם השלטונות. האסטרטגיות המשפטיות בשנים האחרונות עוברות מהתמקדות בנזקי המשבר, לעבר הגנה על זכויות אדם ובכך אט אט מתפתחת מטריה חדשה של עילות משפטיות, באמצעותן ניתן לתבוע סעד מבתי המשפט, על בסיס הכרה כי הגנה ממשבר האקלים היא זכות שהמדינה צריכה לספק לכלל הציבור. ואכן, ניתן לראות כי בעת האחרונה ניתנו פסקי דין תקדימיים בתביעות אקלים במספר מדינות, אשר בהם נפסק שלממשלה יש מחויבות חוקתית להתמודד עם משבר האקלים כהגנה על זכויות האדם והאינטרס הציבורי.
בנוסף, בסקירה זו נדונה אמנת זכויות הילד והילדה כמסמך משפטי המהווה נקודת מוצא לדיון בזכויות ילדים בהקשר של משבר האקלים. ילדים הוכרו זה מכבר כאוכלוסייה פגיעה במיוחד למשבר האקלים. כך, בעוד שילדים אינם אחראים להחלטות ולפעולות שהביאו למשבר האקלים, הם נושאים בעול הכבד של השלכותיו ונעדרים השפעה ממשית על מדיניות האקלים. כפי שיובהר להלן, האמנה מחייבת את המדינות החברות בה – לרבות ישראל – לנקוט צעדים חקיקתיים, מנהליים, ואחרים, על מנת להבטיח את מכלול הזכויות באמנה לכלל הילדים, גם בהקשר משבר האקלים.