בישראל מאות אתרים עם זיהום מוקדי במי התהום. בחלק מהמקרים הזיהום התפשט למרחקים גדולים מהמוקד והביא לפגיעה בנפחים משמעותיים של האקוויפר ולסגירה של עשרות קידוחים להפקת מים. בנוסף, זיהום מרחבי בניטרטים וכלורידים שהמקור להם הוא בזליגה של עודפי דשנים משדות חקלאיים, הביא לסגירה של מאות קידוחים להפקת מים. הפגיעה ביכולת הפקת מי התהום מוערכת בעשרות מיליוני מטר-קוב בשנה, כמות הדומה לתפוקה השנתית של אחד מחמשת המתקנים להתפלת מי-ים הממוקמים לאורך חופי ישראל. כדי לשמר את משאב מי התהום, נדרשת תכנית לאומית לשיקום מי התהום וחידוש ההפקה מבארות המים הסגורות. מתווה פעולה שימוסד בחוק, יבטיח שהמהלכים לשיקום מי התהום לא יושפעו משינויים זמניים בהנהגה הפוליטית ותחייב את העוסקים בדבר בדין וחשבון לציבור שצורך את המים ותלוי בהם.
על ידי טיוב של מי התהום, ניתן להוסיף למשק המים כ-100 מיליון מטר-קוב מדי שנה. אך אם לא יתחילו באופן מידי פעולות לשיקום פלומות הזיהום, מדי שנה נאבד נפחים הולכים וגדלים של מים, כתוצאה מהתפשטות הזיהום.
אנו מציעים לאמץ תכנית לאומית לשיקום מי התהום וחידוש ההפקה מבארות המים. התוכנית תכלול:
- הגדלת מערך ניטור מי התהום באזורי תעשייה המהווים פוטנציאל לזיהום מי התהום. מערך לניטור של מי התהום קיים באחוז קטן מהאתרים בלבד. כך למשל, מתוך כ 250 אזורי תעשייה, מערך ניטור למי התהום קיים ב-20 בלבד.
- שיקום פלומות זיהום מי התהום במקרים בהם הגורם המזהם הוא התעשיות הביטחוניות (או צה”ל), או במקרים בהם הגורם המזהם כבר לא קיים או לא ידוע. לשיקום ייקבע תיעדוף ויעדי זמן ברורים.
- חידוש ההפקה בבארות מים (קידוחים) מושבתות וטיוב קידוחים עם זיהום במי התהום – ההפקה ממאות קידוחים הופסקה לאחר שבמים נתגלו ריכוזים חריגים של מזהמים. כמו כן, במרבית הקידוחים שההפקה מהם כבר חודשה במסגרת טיוב, לא קיים מתקן לטיפול במים והם משמשים כיום להשקיה חקלאית בלבד. בכל המקרים נדרשת הוספה של מתקן טיפול כך שהמים יוכלו לשמש למי שתייה.
עדכון: דצמבר 2018