מי התהום, המים האסטרטגיים של מדינת ישראל, הם עתודות המים של תושבי ישראל בשעת חירום. בשגרה, מי התהום הם מים טבעיים, שהפקתם זולה יותר מאשר התפלה של מי-ים והם מכילים מינרליים חיוניים, אשר אינם קיימים במים מותפלים.
בשנת 2018 הותפלו כ-640 מיליון מטר-קוב מי-ים, עשרה אחוז יותר מבשנת 2017. המים המותפלים מהווים כיום כ-80 אחוז ממי השתייה, ולאור התקדמות המכרזים להקמת שני מתקני התפלה נוספים, אחד בגליל המערבי והשני בשורק (בסמוך למתקן הקיים), אחוז זה צפוי רק לעלות בשנים הקרובות.
אין וויכוח על כך שמתקני ההתפלה מאפשרים אספקה רציפה של מים למספר גדל והולך של תושבי ישראל (ובמידה מסויימת גם לשכנינו), בחבל ארץ שהולך ומתייבש כתוצאה משינוי האקלים. אך לצד זאת, אסור לשכוח שהתפלה אינה פתרון קסם ויש לה מחירים כבדים, וכן, גם השפעה על הבריאות של כולנו. למתקני ההתפלה השפעה על הסביבה הימית, הם צורכים כמויות אדירות של חשמל, ותופסים שטחים נרחבים, ומספקים לציבור מים כמעט נטולי מינרלים כמו מגנזיום ויוד. מים מותפלים גם יקרים יותר באופן משמעותי ממים טבעיים.
באופן אירוני, דווקא “הצלחת” מתקני ההתפלה מביאה את המדינה לזנוח את משאבי המים הטבעיים שלה, ונראה שסוגיות כמו זיהום מי תהום ובארות מזוהמות מהוות למדינה טרחה מיותרת, כשברקע תכנית גרנדיוזית להכפיל את מספר מתקני ההתפלה בשני העשורים הקרובים.
לתלות הגבוהה בהתפלה כמקור כמעט בלעדי למי השתיה עלול להיות מחיר אסטרטגי גבוה. פגיעה באחד או יותר ממתקני ההתפלה עלולה לפגוע ביכולת לספק מי-שתיה, ואם מישהו סומך על שאיבה ממי התהום כגיבוי, אז כדאי להיזכר במספרים- רבע מבארות המים בישראל מזוהמות, מאות מוקדי זיהום במי תהום שהולכים ומתפשטים וכמעט אפס פעולות לשיקום. ולהוסיף למצב העגום, בשבועות האחרונים נוכחנו שלא צריך פיגוע בטחוני כדי לפגוע במים שמספקים מתקני ההתפלה- די בהחלטה פלילית, לכאורה, של מפעיל המתקן כדי להביא לפגיעה במי השתייה של כולנו.
עודכן: מאי 2019
