השימוש בהדברה כימית בגינות ובשטחים הציבוריים עלול להביא לחשיפת ילדים והציבור בכללו לחומרי הדברה מסוכנים שעלולים לפגוע בבריאותם (לרבות חומרים החשודים כמסרטנים, ועוד). מאחר שתחום הגינון העירוני מצוי בסמכות הרשות המקומית, יש באפשרות הרשויות להוות חוד החנית בהגנה על הציבור מפני חשיפה לחומרי הדברה רעילים ומסוכנים.
ואכן, בישראל, כמו בעולם, מתחילות ערים ורשויות להוציא את ההדברה הכימית מתחום הרשות המקומית, תוך מציאת תחליפים למניעת עשבים לא רצויים.
לרשויות המקומיות ישנה אפשרות להוביל את הפחתת השימוש וחשיפת הציבור לחומרי הדברה מסוכנים בשטחן באמצעות יישום ההנחיות והעקרונות המפורטים במדריך, ולהוביל את השינוי הנדרש מן השטח – לטובת הגנה על בריאות הציבור.
הפחתת השימוש בחומרי הדברה בגינון העירוני כוללת כמה נדבכים:
א. הכנת תכנית עירונית שנתית לפעולות הדברה
ב. גינון בר קיימא – הפחתה משמעותית של שימוש בחומרי הדברה כימיים (ובשאיפה להוביל לאפס הדברה כימית בעיר) ועידוד שימוש בחלופות, על ידי ניהול ממשק הגינון לפי גישת גינון בר קיימא.
ג. איסור הדברה בקרבת ילדים – אי חשיפה של ילדים לחומרי הדברה כימיים במוסדות חינוך ובגינות העירוניות, בין היתר, באמצעות חיוב פיקוח ואכיפה על קיום הנחיות להדברה במוסדות חינוך וסביבתם, ואיסור הדברה כימית בסמוך לילדים.
ד. קידום שקיפות והנגשת מידע לציבור – מתן הודעה על הדברה מתוכננת, לרבות פרסום לציבור בדבר הכוונה לבצע הדברה, באמצעות הצבת שלטי אזהרה וגידור לצורך מניעת כניסת הציבור לשטח המרוסס במידה ונדרש. הקמת מאגר מידע לציבור, בו יתועדו ויפורסמו כל פעילות הדברה בתחום הרשות המקומית, תוך פירוט החומר בו ריססו, הסכנות, וההוראות הרלוונטיות לגבי שימוש בו.
ה. הסברה
