אנרגיה סולארית – העמוד המרכזי לאנרגיה בת קיימא בישראל

פרסמנו מסמך עמדה שהדגיש את חשיבות פיתוח האנרגיה הסולארית בישראל. התפתחויות טכנולוגיות ויישום מסחרי של טכנולוגיה סולארית הופכים את האנרגיה הסולארית לחלופה שיכולה להפוך להיות העמוד המרכזי לאנרגיה בת קיימא בישראל.

מדוע יש צורך באנרגיה סולארית?
מרבית ייצור החשמל בעולם בעשרות השנים האחרונות התבסס על דלקים פוסיליים (מחצביים) כפחם, מוצרי
נפט וגז. הבעיה היא שלא רק האנרגיה משתחררת בעת שריפתם, אלא גם זיהום אוויר וגזי חממה. זיהום האוויר פוגע ישירות בסביבה ובבריאות הציבור. גזי החממה הנפלטים הולכים ומצטברים באטמוספרה מאז המהפכה התעשייתית, והם גורמים לשינוי האקלים ולהתחממות הגלובלית. נזקי שינוי האקלים כבר ניכרים בישראל ובכל
העולם, ותחזיות מדעיות מראות כי הם ילכו ויחריפו.

אנרגיה סולארית אינה שורפת דלק, אינה פולטת גזי חממה וממירה את אנרגיית השמש לחשמל לשימוש
האדם. לפיכך היא נחשבת כעמוד תווך מרכזי בהתמודדות עם שינוי האקלים ועם הצורך להפחית בצורה
משמעותית את הפליטות האנושיות של זיהום אוויר וגזי חממה. יתרונותיה העיקריים של האנרגיה הסולארית הם הסתמכות על מקור אנרגיה מתחדש, הפחתה משמעותית של הזיהום ונזקיו, צמצום התלות בייבוא דלק (עוד טרם שנמצא הגז הישראלי), ביזור ייצור האנרגיה ולפיכך הגברת החוסן האנרגטי, ועוד. עם זאת לאנרגיה הסולארית היו גם חסרונות ובהם יעילות נמוכה, מחיר יקר, צורך בשטחים רבים, אי זמינות בשעות הלילה ובחלק מימי החורף, ועוד. מסיבות אלה, על אף היותה של מדינת ישראל מדינהשטופת שמש, היא לא לקחה בחשבון בצורה רצינית את האנרגיה הסולארית כחלופה משמעותית.

מה השתנה כיום ומדוע ניתן להתבסס על אנרגיה סולארית כעוגן לכלכלה דלת פחמן ובת קיימא?
התפתחויות טכנולוגיות ויישום מסחרי של טכנולוגיה סולארית פוטו-וולטאית הביאו לשיפורים רבים. יעילות
הפאנלים עלתה (כמות החשמל המופקת בשנה מכל מטר של מתקן), המחיר ירד, טכנולוגיות אגירת חשמל
התפתחו ואותרו בישראל שטחים מבונים רבים שמתאימים (בשימוש דואלי) לייצור חשמל סולארי. עבודה של המשרד להגנת הסביבה שבדקה את פוטנציאל השטחים לייצור חשמל סולארי בשטח הבנוי בישראל העריכה כי כבר כיום יש מספיק שטח על גבי מבנים ושטחים מבונים אחרים כדי לייצר 46% מצריכת החשמל בישראל וזאת ללא ניצול שטחים פתוחים. כל אלו הופכים את האנרגיה הסולארית לא רק לחלופה שאפשר לשקול, אלא לחלופה טובה וראויה מבחינה סביבתית וכלכלית כאחד, שיכולה להפוך להיות העמוד המרכזי לאנרגיה בת קיימא בישראל.

המלצות להמשך פיתוח משק אנרגיה בר קיימא

  1. הגדלת יעדי האנרגיה המתחדשת של ישראל ל- 50% בשנת 2030 .
  2. בחינה מחודשת של הצורך בבניית תוספת ייצור חשמל בגז טבעי, ועצירת התחנות המיותרות. בפרט
    יש לתכנן ולבנות מערכות אגירה במקום תחנות כוח פיקריות.
  3. הפסקה של פיתוח מקורות אנרגיה פוסיליים נוספים כגון פצלי שמן או קידוחי גז ונפט מזהמים.
  4. יישום תכנית משמעותית של התייעלות וחיסכון באנרגיה.
  5. הגדלת היעדים מעבר ליעדי 2030 ולקראת כלכלה דלת פחמן בשנת 2050 תצריך מספר פעולות
    נוספות:
    א. המשך פיתוח רשת ההולכה כך שתהיה מסוגלת לקלוט חשמל משדות קרקעיים שיוקמו לאחר
    (וגם במקביל) למיצוי השטחים הדואליים.
    ב. המשך פיתוח, תכנון ויישום מערכות אגירה.
    ג. מיפוי ואיתור שטחים קרקעיים מתאימים להמשך פיתוח משק החשמל.
עבודה של המשרד להגנת הסביבה שבדקה את פוטנציאל השטחים לייצור חשמל סולארי בשטח הבנוי בישראל העריכה כי כבר כיום יש מספיק שטח על גבי מבנים ושטחים מבונים אחרים כדי לייצר 46% מצריכת החשמל בישראל וזאת ללא ניצול שטחים פתוחים.

מאמרים קשורים

פרויקט ראשון מסוגו להעלאת חוסן המים העירוני

אדם טבע ודין לוקח חלק בפרוייקט השבת מי הנגר של עיריית רמת גן. הארגון מקדם ביחד עם העירייה גיבוש מדיניות מתמרצת לניהול מי הנגר ומניעת הצפות, כחלק מההיערכות העירונית למשבר האקלים. איגום מי גשמים והשבתם למאגר מי התהום יכול לסייע להפחית את תלות משק המים בהתפלה, ולתרום לחוסן המים והאקלים של ישראל.

למאמר המלא

צדק אקלימי

השאיפה לצדק אקלימי, מחייבת אותנו להיערך למשבר האקלים ולבנות תוכניות הערכות עתידיות כהזדמנות לצמצום נזקי המשבר ובד בבד יצירת הסתגלות וחוסן אקלימי לאוכלוסיות המוחלשות בעת המשבר.

למאמר המלא