לוגו אדם טבע ודין
חיפוש
Close this search box.
חיפוש
Close this search box.

בג"ץ יכול לפסול "חוק יסוד". לפעמים הוא אפילו חייב

עו"ד אלי בן ארי, היועץ המשפטי של אדם טבע ודין, מסביר מהי חשיבות סמכותו של בג"ץ להתערב בחוקים הפוגעים בזהותה של ישראל כיהודית ודמוקרטית. כן, גם במקרה שמדובר בחוק המתקרא "חוק יסוד"

עד לרגע כתיבת שורות אלה, במהלך כל עשרות השנים האחרונות, בג"ץ לא פסל חוק יסוד. ובכל זאת, הקואליציה מזדרזת לקדם קביעת איסור על כך בחוק. התנהלותו המאופקת עד כה של בג"ץ לכאורה לא מצדיקה את החיפזון הזה. אז מדוע בכל זאת?

התשובה ברורה, וידועה קודם כל למי שמובילים את ההפיכה השלטונית, שקיבלה את שם החיבה המקטין והמטעה "רפורמה". מה שהם החלו לעשות כאן, וזוממים להמשיך לעשות, עוד לא נעשה מעולם. כנגד מכלול הצעדים המתוכננים, שאמורים להפוך את ישראל ממדינה של שלוש רשויות עצמאיות למעין דיקטטורה של הקואליציה, גם בג"ץ השמרני והמאופק צפוי להפעיל באופן שונה את סמכותו לתת סעדים כנגד כל רשויות המדינה.

לכן מובילי ההפיכה רוצים להקדים מכה לתרופה. הדרך לכך היא על ידי הקניית חסינות מביקורת שיפוטית לכל חוק שיקרא "חוק יסוד". בנוגע לכך חייבים לציין שלוש נקודות חשובות:

ראשית, שמו של החוק לא קובע את מהותו.

אין ספק שלחקיקת יסוד אמיתית, כזו שאמורה להוות נדבך במסד החוקתי שעל פיו מתנהלת המדינה, צריך להיות מעמד מיוחד. בדיוק בשל כך אין לאפשר את זילות המושג על ידי מתן הכינוי 'חוק יסוד' לכל מיני הסדרים נקודתיים ופרסונליים, שאין דבר בינם ובין חקיקת יסוד. 

כבר נפסק, למשל, שלקרוא למסמך "חוזה" עדיין לא הופך אותו לכזה, ורק מהותו היא הקובעת. לכן, לדוגמא, סעיף שיקבע כי "חוק איסור לשון הרע לא יחול על בני ביתו הסמוכים על שולחנו של ראש הממשלה", או כל הסדר דומה שיאושר בכנסת, גם כחוק יסוד, אסור שיקבל את היחס המיוחד של חוק יסוד. חוק כזה, מבחינה מהותית, הוא חוק רגיל לגמרי, על כל המשמעויות שבכך, לרבות הפעלת הביקורת השיפוטית במקרה הצורך.

שנית, בחוקי יסוד שפוגעים בדמוקרטיה המהותית בג"ץ יהיה חייב להתערב.

עד היום, האמירה מרחיקת הלכת ביותר של בג"ץ בענין חוקי היסוד היתה שיוכל להתערב במקרה של חוק שיפגע בהיותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית.

כלומר, האפשרות קיימת. לכן, אם יחוקק כאן, חס ושלום, "חוק יסוד: טוהר הגזע", או שבחוק יסוד: הביטחון הלאומי, יכלל סעיף שיקבע שכל ארמני חייב ללכת עם תג זיהוי, בג"ץ יוכל להתערב.

באותה מידה, תידרש התערבות בג"ץ במקרה של שינוי בשיטת הבחירות. יש הרבה אפשרויות יצירתיות לזה, אבל אפשר גם ללמוד מההיסטוריה. ב-1923 מוסוליני העביר חוק שקבע שמפלגה שתקבל בבחירות רבע מהקולות תקבל שני שליש מהמושבים בפרלמנט, וב-1945 הרודן הפורטוגזי סלאזר העביר חוק שקבע שמול מפלגת השלטון יכולה לרוץ בבחירות רק מפלגת אופוזיציה אחת. שניהם, אגב, שלטו עוד כעשרים שנה לאחר יישום הרעיונות הללו.

אלו רק דוגמאות. אבל העיקרון ברור. בשעתו בג"ץ קבע שבמקרים מסויימים סמכות רשות הופכת לחובה. זה בדיוק המצב במקרים קיצוניים כאלה, כשמדובר בסמכות שלו.

ושלישית, המבחן הראשון כבר בפתח.

מה שנאמר קודם בנוגע לסמכות בג"ץ לבטל חוקי יסוד היה עד היום תיאורטי בלבד. אולם המבחן הראשון כבר כמעט כאן. השינוי, לראשונה מזה שבעים שנה, של הרכב הועדה לבחירת שופטים, כך שהקואליציה תבחר לבדה את השופטים, יהפוך את הרשות השופטת לתלויה בקואליציה באופן מוחלט, ויחסל למעשה את המודל הדמוקרטי של שלוש רשויות עצמאיות.

אז לפני שמשפטני פורום קוהלת ימונו לעליון, והשופט החנפן יועדף על פני השופט הטוב, בג"ץ לא רק יוכל להתערב, אלא יהיה חייב להתערב. זה יהיה מבחנו הקשה ביותר מקום המדינה. אבל כשחצי מדינה לפחות יוצאת להגן עליו, הוא חייב גם למלא את חובתו ולהגן על כולנו.

קרדיט לצילום: אתר בית המשפט העליון

Print Friendly, PDF & Email
בשעתו בג"ץ קבע שבמקרים מסויימים סמכות רשות הופכת לחובה. זה בדיוק המצב במקרים קיצוניים כאלה, כשמדובר בסמכות של בג"ץ עצמו.

מאמרים קשורים

חשוב, נכון?!

ישראל ממשיכה להתנהל בהפקרות אקלימית וסביבתית, ואנחנו פועלים כל העת לעיצוב המדיניות והחקיקה הסביבתית בישראל.

רק בעזרת תמיכתך נצליח לשנות את המציאות ולקדם היערכות אמיתית לנזקי משבר האקלים.

דילוג לתוכן