בזבוז מזון במגזר המסחרי מוסדי

הפסולת האורגנית היא הרכיב המשמעותי ביותר בפסולת המוניציפאלית, הן מבחינה כמותית (כ-40%) והן מבחינת המחיר הסביבתי שלה. לצד זאת, גם מדובר בזרם הפסולת המורכב ביותר לטיפול.

הקושי העיקרי טמון ברתימת הציבור לשיתוף פעולה והשגת זרם נפרד ונקי שניתן לייצר ממנו מוצר בעל ערך – קומפוסט ברמה חקלאית. 

אלא שישנו סקטור שלם שעד כה לא זכה לתשומת לב מספקת: המגזר המסחרי-מוסדי. בבתי המלון, במרכולים, בשווקים, בחדרי אוכל מרכזיים ובענפים נוספים נוצרת כמות אדירה של פסולת אורגנית בעלת פוטנציאל מיחזור גבוה, שחלק לא מבוטל מתוכה הוא מזון ראוי למאכל שניתן למנוע את בזבוזו במקור.

בניגוד למשקי הבית, בגוף עסקי או מוסדי ניתן לרוב להפריד את הפסולת בקלות יחסית, בעלויות נמוכות ולייצר זרם איכותי ונקי של פסולת אורגנית למיחזור. הפרדת הפסולת במגזר המסחרי-מוסדי אף צפויה להגביר את הכדאיות הכלכלית בהקמת והפעלת מתקני טיפול מתקדמים, ולסייע ביצירת שוק פסולת מתקדם. עובדות אלה הובילו את המשרד להגנת הסביבה לכלול את קידום ההפרדה במקור של פסולת אורגנית מסחרית-מוסדית באסטרטגיה הממשלתית לפסולת עירונית לשנת 2030.

הדו"ח שלנו קובע: המגזר העסקי בישראל (מסעדות, מלונות, שווקים) מייצר 2.4 מיליון טון פסולת אורגנית בשנה המושלכת ללא טיפול ראוי. הפסולת האורגנית כוללת כמות אדירה של אוכל שנזרק ויכול היה לשמש למטרות אחרות כמו מזון לנזקקים.

הנזק הכלכלי: 3 מיליארד שקל בשנה.

קיראו את מסמך מפת הדרכים למיחזור פסולת אורגנית במגזר המסחרי מוסדי

עדכון: מרץ 2020

המגזר העסקי בישראל (מסעדות, מלונות, שווקים) מייצר 2.4 מיליון טון פסולת אורגנית בשנה המושלכת ללא טיפול ראוי.

מאמרים קשורים

עתירה כנגד אתר קומפוסט טובלן – משואה

בקרבת היישוב משואה הממוקם בבקעת הירדן, מתלוננים התושבים על מטרדי ריח קשים וחריפים הנפלטים מאתר קומפוסט הפועל באזור. עמדתם של גורמי מקצוע היא שהקומפוסט המיוצר באתר אינו איכותי – קומפוסט המיוצר מפסולת אורגנית שמקורה בכל רחבי גוש דן.

למאמר המלא