מה דעתכם לשתות מים עם תוספת כימיקלים מסוכנים הידועים כמסרטנים? אם רשויות המדינה לא יתעוררו בקרוב, צפויה סכנה חמורה למי השתייה שלנו.
PFAS הינה קבוצה של מעל 4,000 חומרים אשר רובם מקושרים לסיכונים בריאותיים משמעותיים, חלקם אף מחשיפה לריכוזים מזעריים. בשנה שעברה הגשנו עתירה על רקע גרירת הרגליים של המשרד להגנת הסביבה במשך שנים בנקיטת פעולות הנדרשות לאסדרת השימוש בכימיקלים האלו בהיתרי רעלים, בתקינה ובהנחיות. בשבוע שעבר התקיים הדיון בעתירה שהגשנו, שבו ייצגו אותנו עו"ד מירב עבאדי ועו"ד בר רוזוב. ברנדט באור, מנהלת חוסן אקלימי בארגון, ליוותה את העתירה ברמה המדעית.
מתגובת המדינה לעתירה עולה תמונה מדאיגה לגבי חומרת הזיהום והסיכון הנשקף לבריאות הציבור. סקר קידוחי מי שתיה של משרד הבריאות שנעשה בחודשים האחרונים, מצא 7 קידוחי מי שתיה שמכילים מזהמי PFAS וסגר ממש לאחרונה קידוח מי שתיה ברחובות שבו נמצאו חריגות של פי 15 מהתקן האירופי. 3 קידוחים נוספים מסביבו נסגרו אף הם, על מנת למנוע את התפשטות הזיהום למקורות מים נוספים. כמו כן, בישראל יש 50 מפעלים שמחזיקים קצפי כיבוי המכילים את תרכובות ה-PFAS המסוכנות בכמות העולה על 100 ק"ג – רק לחמישה מהם יש היתר רעלים. קרי, 90% מהמפעלים הדרושים בהיתר רעלים אינם עומדים בדרישות החוק.
ולמרות כל זאת, המדינה התמידה בסירובה לפרסם לוח זמנים מחייב לטיפול בפצצה המתקתקת הזאת.
עו"ד מירב עבאדי טענה בדיון: "למעלה משלוש שנים מטופל העניין על ידי המשרד לאיכות הסביבה וכל הפעולות עד כה הן בדיעבד ולא מטפלות בבעיה מן השורש. בכל מקום שמגלים את הזיהום סוגרים את הקידוח. זה דומה למקרה שיש התפשטות מחלה ובמקום לטפל בבעיה אתה פשוט קובר את מי שחולה במחלה. לא מצאנו פעולה רגולטורית אחת שמונעת מהזיהום להתפשט. יש איתור זיהומים, איסוף מידע ולמרות שזה מטופל לפחות מ-2020 אין כל התפתחות". נזכיר כי ישראל חתומה על אמנת שטוקהולם עוד משנת 2001 – זוהי אמנה בינלאומית, העוסקת בהגבלת תפוצתם של מזהמי ה-PFAS.
בדיון, השופטים עוזי פוגלמן, עופר גרוסקופף ונעם סולברג הביעו דאגה מהסכנה של הימצאות כימיקלי הנצח במי השתיה וציינו כי למרות שהם לא נוטים להתערב בלוחות הזמנים של המדינה, הם עושים זאת הפעם בשל הסכנה לבריאות הציבור. זאת מכיוון שהמדינה לא עומדת בתכניות הפעולה שהציבה לעצמה להתמודדות הזיהום, שממשיך להתרחב במי התהום כאמור.
וכך היטיב השופט פוגלמן לעמוד על דחיפות וחשיבות העתירה שלנו, במהלך הדיון: "אנו יודעים שגורמים מסדירים עובדים לאט… כאשר מדובר בבריאות הציבור, צריך להיות אחרת, בריאות הוא נדבך ראשון ממנו כולנו ניזונים… נוציא החלטה ונבקש עדכון מפורט של לוחות זמנים, לא נשאיר דבר כזה תלוי בחלל האוויר".
החלטת בית המשפט מהווה הישג משמעותי. השופטים הבינו כי אנו ניצבים מול מפגע מסוכן ומתמשך המעמיד בסכנה את הבריאות של כולנו, וכי עניין חריג זה מצדיק את התערבות בית המשפט במקרה זה. נמשיך להיאבק למען בריאות הציבור – כי לכולנו מגיעה סביבה ראויה ובריאה.
