במה שונה הצעת חוק האקלים שלנו מזו הממשלתית

הממשלה אישרה את תזכיר חוק האקלים הממשלתי בוועדת השרים לענייני חקיקה. אבל החוק הממשלתי, שנידון בוועדה, לא מספיק.

הצעת החוק הפרטית שאנו מקדמים היא חשובה ופורצת דרך באופן שבו מדינת ישראל צפויה להיערך למשבר האקלים ולהשלכותיו על שלום הציבור. נמשיך לפעול עם המשרד להגנת הסביבה לשיפור החוק, בין היתר באמצעות קידום הצעת חוק האקלים הפרטית שניסחנו בשיתוף עם חה"כ יוראי להב הרצנו.

הצעת החוק שלנו שאפתנית יותר במספר מובנים:

  • היעדים להפחתה המוגדרים בהצעת החוק הינם שאפתניים בהרבה מאשר בהצעת החוק הממשלתית, שם מצוין כי בסמכות הממשלה לשנות את היעדים המוגדרים בחוק. עניין זה למעשה מחליש את הצבת היעדים במסגרת החקיקה. יעדי ביניים שלנו ל-2030 הם 50% ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת ו-45% הפחתת פליטות גזי חממה.
  • בניגוד להצעת החוק שלנו, הצעת החוק הממשלתית אינה מחייבת את משרדי הממשלה להכין תכנית משרדית להפחתת פליטות גזי חממה, אלא הדבר נתון לשיקול המשרד.
  • בהצעת החוק שלנו קיימת התייחסות לאמצעים מיוחדים להפחתת פליטות ולקידום צדק אקלימי, כגון מס פחמן שתקבוליו ינותבו לשכבות החלשות.
  • בהצעת החוק קיימת התייחסות מקיפה למנגנוני התיקצוב ליישום התוכנית הלאומית להפחתת פליטות ולהיערכות לשינוי אקלים.
  • הצעת החוק מגדירה מינוי ממונה אקלים בכל אחד ממשרדי הממשלה, כאמור, בניגוד לזו הממשלתית. רק ממונה אקלים משרדי יוכל לוודא ביצוע מיטבי של הוראות החוק, כפי שאכן מתקיים ביישום חוקים והחלטות ממשלה אחרות.
  • הצעת החוק שלנו אינה מחריגה אף תוכנית או אסדרה מבחינת הסיכון האקלימי, ואילו בהצעת החוק הממשלתית תוכניות בנייה יוחרגו כברירת מחדל, לצד חריגים נוספים.

מי יהיה האחראי על יישום חוק האקלים?

משרד ראש הממשלה, בניגוד למצב הקיים בו המנהלת להיערכות לשינוי האקלים מובלת על ידי המשרד להגנת הסביבה, אך נטולת סמכויות של ממש על משרדי הממשלה השונים.

הגיע הזמן שהיערכות אקלימית לא תהיה הבעיה של המשרד להגנת הסביבה, וכלל משרדי ממשלה יקבלו על עצמם אחריות אקלימית. במסגרת החוק תוקם מועצה לאומית לאקלים אותה יוביל מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ומכוח החוק ימונה ממונה אקלים לכל משרד ממשלתי, שיוודא את יישום החוק לאור היעדים שקבעה הכנסת והחלטות המועצה הלאומית לאקלים.

הגיע הזמן שהיערכות אקלימית לא תהיה הבעיה של המשרד להגנת הסביבה, וכלל משרדי ממשלה יקבלו על עצמם אחריות אקלימית.

מאמרים קשורים

פרויקט ראשון מסוגו להעלאת חוסן המים העירוני

אדם טבע ודין לוקח חלק בפרוייקט השבת מי הנגר של עיריית רמת גן. הארגון מקדם ביחד עם העירייה גיבוש מדיניות מתמרצת לניהול מי הנגר ומניעת הצפות, כחלק מההיערכות העירונית למשבר האקלים. איגום מי גשמים והשבתם למאגר מי התהום יכול לסייע להפחית את תלות משק המים בהתפלה, ולתרום לחוסן המים והאקלים של ישראל.

למאמר המלא

צדק אקלימי

השאיפה לצדק אקלימי, מחייבת אותנו להיערך למשבר האקלים ולבנות תוכניות הערכות עתידיות כהזדמנות לצמצום נזקי המשבר ובד בבד יצירת הסתגלות וחוסן אקלימי לאוכלוסיות המוחלשות בעת המשבר.

למאמר המלא