במתחם שדה דב, שבו מתוכננות אלפי יחידות דיור על שטח ששימש בעבר כשדה תעופה ובסיס צבאי, נמצאו לאחרונה בדגימות קרקע כימיקלי PFAS מסוכנים. אלא שבמקום לטפל בזיהום, המשרד להגנת הסביבה בחר להקל את ערכי הסף כך שהקרקע כבר לא תחשב כמזוהמת.
בחמישי שעבר (19.3) בזמן שהציבור הישראלי רץ למקלטים המשרד להגנת הסביבה הודיע על שינוי ערכי הסף לשיקום קרקעות מזוהמות בחומרי PFAS – קבוצת כימיקלים עמידים ומסוכנים במיוחד לבריאות האדם והסביבה. לכאורה מדובר בעדכון טכני, אך מבדיקה מעמיקה שביצענו, עלה כי מדובר במהלך דרמטי שעשויות להיות לו השלכות כבדות על בריאות הציבור ועל מקורות המים בישראל. נחשף כי ההחלטה התקבלה ללא הנמקה מקצועית, ללא היוועצות עם משרד הבריאות ורשות המים, וכמו כן שההנחיות החדשות מצמצמות באופן דרמטי את מספר החומרים הנבחנים – מה שיסכן באופן חמור את בריאות הציבור.
כמו כן, ההחלטה מעלה חשש כבד לשיקולים זרים, כי קשה להתעלם בין מהלך זה לבין הפרסום של הגנ"ס אודות התגלותו של זיהום קרקע ב-PFAS בשדה דב רק בתחילת חודש פברואר. כאשר בוחנים את רמות הזיהום שנגבמו שם מגלים שלפי ערכי הסף הקודמים הקרקע הספציפית הזו נחשבה מזוהמת, וכעת לפתע היא נחשבת כנקייה מזיהום. נראה שמהשרד להגנת הסביבה עלה על השיטה הזולה והקלה ביותר לטיפול בקרקעות מזוהמות – פשוט לשנות את ערכי הסף!
אנחנו נפעל להגיש בג״ץ כדי לעצור את המהלך הזה שמכשיר סיכון במקום למנוע אותו.
קצת רקע על מצב זיהום ה-PFAS בישראל:
עד כמה המצב חמור? במרץ 2025 פרסמה רשות המים דו"ח חמור שמאשר את מה שאנחנו באדם טבע ודין מתריעים עליו כבר שנים – ישראלים שותים (וככל הנראה גם אוכלים) את הכימיקלים המסרטנים האלו. הדו"ח חושף שמקורות המים מזוהמים, ועד שהזיהום מתגלה וקידוח נסגר – הציבור שותה מים מזוהמים. ריכוזים גבוהים נמצאו בקידוחים ברחבי הארץ (אשדוד, רחובות, יקנעם, קריית חיים ועוד). נסגרו כבר 13 קידוחי שתיה ועוד קידוחים צפוים להיסגר ככל שהזיהום יתפשט. כמו כן, 70% ממאגרי ההשקייה שנבדקו הכילו PFAS – כלומר, הכימיקלים האלו עלולים להימצא בתוצרת החקלאית שאנחנו אוכלים.
מה עשינו עד עכשיו? ב-2022 הגשנו עתירה לבג"ץ בדרישה מהמשרד להגנת הסביבה להתקין תקנות שיאסרו כליל או לכל הפחות יאסדרו את השימוש בכימיקלים אלו ולחייב את המזהמים לטפל בזיהום הקיים. לעתירה צורף גם נייר עמדה של ההסתדרות הרפואית בישראל. בזכות המאבק המשפטי, ביולי האחרון פרסם המשרד להגנת הסביבה טיוטת תקנות ראשונה בנושא – אך התקנות אינן מספקות והן גם לא הותקנו, כך שהדרך לפתרון עוד ארוכה.
רק בזכות תרומות ציבוריות אנחנו יכולים לעתור לבג"ץ, לחשוף מחדלים, ולהיאבק על בריאות הציבור והמים של כולנו. מזמינים אתכם להצטרף אלינו ולתמוך במאבק!
