חוק הפיקדון – כל מה שרצית לדעת, חלק ג'

לאן הולך הכסף של חוק הפיקדון? האם משתלם להרחיבו לבקבוקים גדולים? ומה עושים עם בתי עסק שלא מוכנים לקבלם?

האם חוק הפיקדון הוא למעשה מס שמוטל על הציבור?

בניגוד למס רגיל, אותו חייבים לשלם, הטלת פיקדון מעניקה לנו בחירה חופשית: כל צרכן רשאי לבחור בהתנהגות המיטיבה עם הסביבה ולזכות חזרה בדמי הפיקדון ששילם, או להחליט לשאת בעלות התנהגותו הלא סביבתית ולספוג “קנס” בסך 30 אגורות, תרומה צנועה ביחס לנזק הסביבתי שנגרם.

כמו כן, האינטרס הציבורי הוא בהפחתת צריכת משקאות בבקבוקים חד פעמיים. מים ניתן לשתות מן הברז, או למלא מים מסוננים בבקבוק רב פעמי. משקאות ממותקים הם מפגע בריאותי המהווה עול על מערכת הבריאות ועל משלמי המיסים. לכן, כל צעד אשר יפחית את צריכת מוצרים אלה הינו מבורך וראוי.

מה לגבי הטענה שהציבור לא משתף פעולה ולא מקבל את כספי הפיקדון?

על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, רק כ-30% ממכלי הפיקדון מוחזרים לבתי העסק ישירות על ידי הציבור או בעקיפין דרך מוסדות חינוך, ועדים וכו’. נשמע מעט? ממש לא, אם לוקחים בחשבון את העובדה שכ-60% ממכלי הפיקדון ממילא לא נצרכים בבית אלא בבתי עסק (כאשר אדם רוכש בקבוק שתיה במסעדה או בבית מלון, הוא לרוב משאיר אותו בבית העסק והבקבוקים נמסרים במרוכז למיחזור). מכאן נובע, כי מרבית בקבוקי הפיקדון שאנו צורכים בבית נאספים ומוחזרים על ידי הציבור, ובכלל זה על ידי קבצנים אשר מצליחים לרכוש ארוחה חמה בזכות אותם בקבוקים שליקטו במהלך היום. 

יתרה מכך, היות ובקבוקים גדולים נצרכים בעיקר בבית, היקף ההחזרה צפוי להיות גבוה בהרבה. רק צריך לדמיין כמה בקבוקים ניתן יהיה לאסוף בגנים ובבתי הספר, כאשר הילדים יביאו את הבקבוקים למוסד החינוך במקום להשליכם במיחזורית. הכסף שייפדה ישמש לרווחת הילדים וכך מלבד הערך הסביבתי יש לחוק הפיקדון גם ערך חינוכי בלתי מבוטל.

השר להגנת הסביבה טוען שהרחבת חוק הפיקדון תעלה לצרכן הישראלי כ-200 מיליון ₪ בשנה. האם זה מחיר ששווה לציבור הישראלי לשלם?

בנושא הכלכלי, המשרד להגנת הסביבה פשוט מטעה את הציבור. בדוח שפרסמה אדם טבע ודין הוכח כיצד עלות החוק נופחה באופן מלאכותי בלמעלה מ-100 מיליון ₪. חמורה מכך היא העובדה שהמשרד להגנת הסביבה מתחשב רק בצד אחד של המשוואה (העלות), מבלי לחשב גם את התועלת והחיסכון שמניב חוק הפיקדון. כך, למשל, “שוכח” המשרד להגנת הסביבה לציין כי עלויות הפינוי של הבקבוקים נופלות כיום על ציבור משלמי הארנונה, במקום על יצרני המשקאות, וכי עלויות אלו מצטברות לעשרות מיליוני שקלים בשנה. כפי שמראה דוח אדם טבע ודין, הרחבת חוק הפיקדון צפויה בחשבון כולל לחסוך לציבור כ-100 מיליון ₪ מדי שנה. נתונים אלה עולים בקנה אחד עם מחקר אקדמי של פרופ’ דורון לביא, ועם חוות דעת כלכלית של חברת BDO. גם בסקוטלנד, אשר החליטה לאחרונה לחוקק חוק פיקדון, הגיעו למסקנה כי המהלך יחסוך לרשויות המקומיות למעלה מ-50 מיליון יורו בשנה.

מה לגבי בתי העסק, שמערימים קשיים על מי שרוצה להחזיר בקבוקים?

בעבר בתי עסק שונים אכן ניסו להקשות על החזרת בקבוקים, אך התופעה כבר אינה כה נפוצה כיוון שהעסקים מקבלים תשלום עבור האיסוף. מעבר לכך, הרחבת חוק הפיקדון תצריך פריסה של מכונות אוטומטיות, כנהוג באירופה, אשר יאפשרו לציבור לזכות בכספו באופן נוח ופשוט, ללא צורך בסרבול הכרוך בהתנהלות מול בית העסק עצמו.

מהן עמדות הציבור בנוגע לחוק הפיקדון?

כל הסקרים לאורך השנים הראו תמיכה עקבית של הציבור בחוק הפיקדון. הסקר העדכני ביותר, של מכון “גאוקרטוגרפיה” משנת 2017, מצא כי רוב מכריע (71%) מהציבור הישראלי תומך בהטלת פיקדון על מכלי המשקה הגדולים. בניגוד לתפיסה הסטריאוטיפית, הסקר מראה כי ישנו רוב לכך גם בקרב הציבור הדתי והחרדי.

עודכן: יולי 2019

כפי שמראה דוח אדם טבע ודין, הרחבת חוק הפיקדון צפויה בחשבון כולל לחסוך לציבור כ-100 מיליון ₪ מדי שנה.

מאמרים קשורים

עתירה כנגד אתר קומפוסט טובלן – משואה

בקרבת היישוב משואה הממוקם בבקעת הירדן, מתלוננים התושבים על מטרדי ריח קשים וחריפים הנפלטים מאתר קומפוסט הפועל באזור. עמדתם של גורמי מקצוע היא שהקומפוסט המיוצר באתר אינו איכותי – קומפוסט המיוצר מפסולת אורגנית שמקורה בכל רחבי גוש דן.

למאמר המלא