ליקויים בניטור זיהום מי התהום, ובעבודת רשות המים

נייר עמדה לדיון בוועדת הפנים והסביבה

מי התהום במדינת ישראל מופקרים כבר עשרות שנים. דוחות על גבי דוחות של מבקר המדינה, ארגוני סביבה ואפילו של רשות המים עצמה מראים כי תחום ניטור ושיקום מי התהום המזוהמים כשל כישלון חרוץ.

בישראל מאות אתרים עם זיהום מוקדי במי התהום שמקורו בחקלאות, דלקים, תעשייה או מערכת הביטחון. שטח מי התהום המזוהם במדינת ישראל מגיע לכ-83 קמ"ר, גדול יותר משטח העיר חיפה! כאשר נפח המים המזוהמים באקוויפר החוף מוערך בכ-2.1 מיליארד מ"ק, נפח כמעט שווה ערך לצריכת המים השנתית הכוללת בישראל 1. בשל היעדר ממושך בשיקום מי התהום, הזיהום מתפשט למרחקים גדולים מהמוקד ומביא לפגיעה בנפחים משמעותיים של האקוויפר ולסגירה של עשרות קידוחים להפקת מים.

לפי דו״ח מבקר המדינה, ברוב האתרים שנוטרו התגלה זיהום או חשד לזיהום במי התהום אך רק ברבע מהם מתבצעות פעולות שיקום. עם זאת, היקף הזיהום של מי תהום מדלקים או תעשייה צפוי להיות גדול בהרבה מהידוע לנו, שכן רשות המים אינה מנטרת את רוב האתרים הנדרשים . כמו כן, הדוחות האחרונים שהרשות פרסמה על זיהום מי תהום מדלקים ומתעשייה הינם משנת 2019 ו-2017 בהתאמה, כך שהיקף הזיהום, הניטור או השיקום אינם ידועים או שקופים לציבור.

למותר לציין, זיהום מי התהום אינו נפרד מזיהום הקרקעות שמעל, אך לפי דו"ח המבקר, משרדי הממשלה מקדמים פתרונות מופרדים לבעיות הנובעות מאותו מקור זיהום. כך, המשרד להגנת הסביבה אמון על שיקום קרקעות ורשות המים על שיקום מי תהום. זאת, למרות שבמקרים מסוימים מקור הזיהום אחד ושיקום מלא חייב להיות משולב: קרקע – מי תהום.

בימים אלו בית המשפט העליון פסק כי אין לקדם תוכניות בנייה באתרים מזוהמים (אפולוניה, תל השומר) ללא הכנת סקר סביבתי מקדים. ניהול מפוצל של שיקום מוקד הזיהום – במי התהום ובקרקע – הינו בלתי סביר ומוביל לא אחת לשיבוש תהליך שיקום האתר המזוהם.

כמדינה מדברית ההולכת ומתייבשת, זכינו במיקום צמוד ים-תיכון המספק לנו מים מותפלים למגוון צרכינו. אך התלות במים מותפלים והזנחת מקורות המים הטבעיים מסכנת את חוסן המים הלאומי שלנו ושל הדורות הבאים. כך, בשנים האחרונות, אנחנו עדים לפוטנציאל הסכנה; דיווחים כוזבים של מפעלי ההתפלה בנוגע לאיכות המים המסופקים, זיהומים מי הים שעוצרים את אספקת המים ואף פוטנציאל פגיעה אסטרטגית בעת מלחמה.

חוסן מים המתבטא במים נקיים, זמינים ובריאים הוא אחד מאבני היסוד להתמודדות טובה עם שינויי האקלים ובפרט עם הירידה הצפויה בכמויות המשקעים בעשורים הקרובים. זמינות גבוהה של מים איכותיים תאפשר שמירה על בריאות הציבור, שגשוג החקלאות ושיקום מקורות המים הטבעיים )בהם נחלים( שסבלו ויסבלו משנים שחונות בעשורים הקרובים.

לאור הממצאים החמורים, אנו קוראים לחברי הוועדה:

  1. לקרוא להקמת צוות בין-משרדי הכולל את המשרד להגנת הסביבה ורשות המים וכן משרדים רלוונטים נוספים (לדוגמא משרדי האוצר, החקלאות והתשתיות) לגיבוש תוכנית לשיקום הזיהום במוקדי זיהום משולבים – קרקעות ומי תהום.
  2. לדרוש את התייחסות רשות המים לנושאים הבאים:
    • מדוע אינה פועלת מיידית להכנת תכנית לאומית מחייבת וארוכת טווח לניטור ושיקום מי תהום מזוהמים.
    • מדוע אינה מפרסמת דו"ח שנתי מפורט על זיהום מי תהום מכלל המקורות למרות התחייבותה לעשות כן (כפי המצויין באתר הרשות).
    • מדוע היא ממעטת להשתמש בסמכותה להורות לגורם המזהם לשקם את מי התהום או לחילופין לשקם את מוקד הזיהום ולהטיל עליו את עלויות השיקום, כפי שמתיר החוק.
    • מדוע היא אינה מיישמת את רוב המלצות דוחות מבקר המדינה בשנים האחרונות.
  3. לדרוש ממשרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה ורשות המים לפרסם לציבור תוך פרק זמן סביר את מסמך המדיניות להפחתת תשומות החנקן בחקלאות.
בשנים האחרונות, אנחנו עדים לפוטנציאל הסכנה; דיווחים כוזבים של מפעלי ההתפלה בנוגע לאיכות המים המסופקים, זיהומים מי הים שעוצרים את אספקת המים ואף פוטנציאל פגיעה אסטרטגית בעת מלחמה.

מאמרים קשורים

פרויקט ראשון מסוגו להעלאת חוסן המים העירוני

אדם טבע ודין לוקח חלק בפרוייקט השבת מי הנגר של עיריית רמת גן. הארגון מקדם ביחד עם העירייה גיבוש מדיניות מתמרצת לניהול מי הנגר ומניעת הצפות, כחלק מההיערכות העירונית למשבר האקלים. איגום מי גשמים והשבתם למאגר מי התהום יכול לסייע להפחית את תלות משק המים בהתפלה, ולתרום לחוסן המים והאקלים של ישראל.

למאמר המלא

עתירה כנגד אתר קומפוסט טובלן – משואה

בקרבת היישוב משואה הממוקם בבקעת הירדן, מתלוננים התושבים על מטרדי ריח קשים וחריפים הנפלטים מאתר קומפוסט הפועל באזור. עמדתם של גורמי מקצוע היא שהקומפוסט המיוצר באתר אינו איכותי – קומפוסט המיוצר מפסולת אורגנית שמקורה בכל רחבי גוש דן.

למאמר המלא

אסון נחל צין

בית משפט השלום בבאר שבע גזר את דינם של חברת קצא"א ומנהליה בפרשת זיהום נחל צין בשנת 2011 – אירועים סביבתיים שגרמו לפגיעה אקולוגית, מהגדולות שאירעו במדינה.

למאמר המלא