משבר האקלים העולמי נושא עימו איומים ייחודיים על מדינת ישראל בשל מאפייניה: אקלים חצי-מדברי, צפיפות גבוהה, רגישות גיאו-אסטרטגית והיותה אי-אנרגטי בין שכנותיה. האיום מזמן אינו רק סביבתי – ללא שינוי משמעותי, השלכות המשבר צפויות לפגוע בכלכלת ישראל, ברווחה ובבריאות תושביה, בביטחון התזונתי, בביטחון המים ובאיכות החיים. בנוסף, משבר האקלים עלול להוביל להתדלדלות משאבי הטבע באזור וכתוצאה מכך לעליה חדה במתיחות בין-מדינתית וביטחונית ולזרם של פליטים שיצבאו על ישראל.
הדוח החדש שנסקר על ידי חוקרי ה-IPCC מראה בצורה ברורה מתמיד כיצד פליטת גזי חממה ממיעוט אנשים במדינות מפותחות, גורמת לקיצוניות אקלימית קטלנית לשכבות מוחלשות אשר נושאות בהשפעות המשבר באופן לא פרופורציונלי.
העשירונים הגבוהים תורמים יותר לפליטות גזי חממה ולהמשך היווצרותו של משבר האקלים, בין אם על-ידי שימוש ברכב פרטי, צריכה מוגברת של חשמל, פסולת ביתית רבה, ואף צריכה עודפת של מזון. ואולם – דווקא להם יש את ההון החברתי-כלכלי להתמודד עם השלכות ונזקי המשבר ולכן סיכוייהם להיפגע ממנו פחותים.
בישראל מחקרים מצאו כי הפליטה לנפש מצריכת חשמל ביתית בקרב העשירון העליון גדולה פי 24 מזו של העשירון התחתון, וכי פערי הפליטה לנפש משימוש ברכב פרטי מגיעים עד פי 27. מחקר נוסף בישראל מצא שייצור ועיבוד פסולת ביתית במשקי בית ביישובים מאשכולות סוציו-אקונומיים גבוהים אחראים לכמות פליטות גבוהה משמעותית מכמות הפליטות הנוצרת בגין פסולת במשקי בית ביישובים מאשכולות נמוכים יותר.
בניגוד למצב מעוות זה, גישת הצדק הסביבתי גורסת כי לכל אזרח ואזרחית יש זכות ליהנות מתנאים סביבתיים הולמים ולהיות חשוף באופן שווה לסיכונים סביבתיים או ליהנות ממשאבי הטבע ושירותי המערכת האקולוגית בסביבתו. הקריאה לצדק אקלימי כוללת בתוכה גם קריאה לחלוקה שווה בנטל המשבר; חלוקה שווה בנזקי המשבר, חלוקה שווה בפתרונות הסתגלות וחלוקה שווה בהזדמנויות הגלומות במעבר לכלכלה ירוקה.
גישת צדק אקלימי מחייבת אותנו לבחון את משבר האקלים דרך עיניים חברתיות ולהיערך לכך שמשבר האקלים, שמשפיע על כולנו, יפגע באופן המהותי ביותר, ברמה החברתית, הכלכלית והבריאותית דווקא בקבוצות המוחלשות והמודרות באוכלוסייה, ובכך יגביר את הפערים בחברה.
גישה זו מחייבת אותנו להיערך למשבר האקלים ולבנות תוכניות היערכות עתידיות כהזדמנות לצמצום נזקי המשבר ובד בבד יצירת הסתגלות וחוסן אקלימי לאוכלוסיות מוחלשות. יש לבחון את ההיערכות והמעבר לכלכלה דלת-פחמן בעיניים של העדפה מתקנת והגנה על שכבות חלשות, כך שלא ייווצר מצב שבו המעבר לאנרגיות ירוקות יחזק את בעלי ההון, יגביר את הריכוזיות ויקנה להם יתרון משמעותי אחר על שכבות חלשות. ככל שנכיר בכך שמשבר האקלים הוא משבר חברתי, שפוגע באופן הרסני בזכויות האדם של אוכלוסיות פגיעות, כך נקדים ונכיר בכך שהדיון על המשבר מחייב דיון חברתי ההסתכלות על משבר האקלים לא תותיר בחוץ, שוב, את האוכלוסיות הכי פגיעות בחברה שלנו.
ההמלצות שלנו למקבלי ההחלטות לקידום צדק אקלימי בישראל
- פעולות חקיקה ספציפיות לצדק אקלימי: לצד חקיקת חוק אקלים לישראל, יש לוודא כי התוכנית הלאומית להיערכות לנזקי משבר האקלים תכלול תוכנית כלל-משרדית לצדק אקלימי, אשר תתייחס לצדק אקלימי ולהגנה על אוכלוסיות מוחלשות, לצד תיעדוף אוכלוסיות מוחלשות בקבלת הטבות. כמו כן, יש לקדם החלטת ממשלה ליצירת נציבות צדק אקלימי במשרד ראש הממשלה ומועצה בין-משרדית לצדק אקלימי – כך שצדק אקלימי וכלכלי יהוו שיקולים מרכזיים באופן שבו הממשלה מקבלת החלטותיה. לבסוף – מוכרחים להכיר בזכות לסביבה ראויה כזכות יסוד במדינת ישראל. חוק יסוד: הסביבה יעגן זכות יסוד זו ברמה הנורמטיבית.
- אפיון וזיהוי אוכלוסיות ואזורים פגיעים לנזקי המשבר על סמך מדד לחישוב וזיהוי צדק אקלימי: על החלטות ממשלה, חקיקה רלוונטית וכל רגולציה אחרת להתייחס לחוסר השוויון ולשאוף לצמצומו, וכן לזהות אזורים ואוכלוסיות הצריכים השקעה במשאבים וסיוע ממוקד. לכן, יש להנהיג מדד לאומי לשוויון אקלימי והוגנות, שיחושב כממוצע של אי-שוויון בפליטות ואי-שוויון ביכולת ההסתגלות, וזאת בהתאם לנתונים שייאספו ויחושבו בנוגע לכמות הפליטות וליכולת ההסתגלות, בפילוח לפי עשירונים סוציו-אקונומיים.
- תכנון עירוני המושתת על הסתגלות וצמצום אי השוויון: תכנון עירוני מוכוון אקלים הינו הכרחי לצמצום פגיעות אוכלוסיות למשבר האקלים ולהגברת חוסנן האקלימי. הצעדים הנדרשים בתחום זה מגוונים, וכוללים תמיכה ברשויות מקומיות ואוכלוסיות מוחלשות באמצעות העלאת הנגישות לבנייה חדשה בת-קיימא ומקלטי אקלים ציבוריים; תכנון מוטה היערכות לשינוי האקלים ועדכון תוכניות בנייה מיושנות; כמו כן, יש לחייב הוספת "נספח אקלימי" לכל תכנית באמצעות חקיקה או תקנות, אשר מסקנותיו יוטמעו בה באופן מחייב גישה שוויונית לתקציבים, מענקים ותמיכות עבור כלל הרשויות המקומיות.
- צמצום חוסר השוויון בכמות השטחים הפתוחים הקיימים באזורים שונים בישראל: תכנון מאושר או עתידי אמור לתמוך בהערכות לשינוי אקלים באמצעות הגנה על מערך השטחים הפתוחים ביישובים. לצורך כך, נדרש עדכון הנחיות לשטחים פתוחים גם בשטחים שלא הוקצו למגורים; כמו כן, יש לחייב הוספת "נספח אקלימי" לכל תכנית באמצעות חקיקה או תקנות, אשר מסקנותיו יוטמעו בה באופן מחייב. לבסוף, יש להגדיל את הכמות והאיכות של המרחב הציבורי במוקדים עירוניים, בדגש על כאלה המאכלסים אוכלוסיות מוחלשות או מודרות, כדוגמת יישובי החברה הערבית בישראל, הסובלים מהיעדר כמעט מוחלט של שטחים פתוחים.
- קידום צדק אקלימי באמצעות שימוש בנטיעת ושימור עצים: עצים הינם האמצעי הנגיש, הזול והזמין ביותר להעלאת איכות החיים העירונית, כמו גם ההערכות לשינוי אקלים. יש לקדם נטיעות חדשות במרחב הציבורי העירוני ולחוקק חקיקה ראשית שתוסיף הגנה על עצים קיימים. אדם טבע ודין מקדם הצעת חוק להגברת ההגנה על עצים בוגרים, בשיתוף ח"כ יוראי להב-הרצנו.
- מניעה וטיפול באיי חום מקומיים: תופעת איי החום העירוניים הינה עליית הטמפרטורה ביישובים העירוניים במידה רבה יותר מאשר בסביבתם. אלא שכיום, קיים חוסר שוויון בכיסוי העצים בין אזורים מבוססים למוחלשים. על מנת להתמודד עם התופעה, על הממשלה לערוך מיפוי עצים לאזורים המאוכלסים בקבוצות מוחלשות בערים, ולהעביר החלטת ממשלה מיועדת לטיפול בעצים ונטיעתם באזורים מוחלשים בערים.
- הנהגת מדיניות מים שוויונית: מדיניות המים בישראל הינה מוטה לטובת שכבות מבוססות. עקב הישענות על שירותי ההתפלה עתירי פליטות גזי החממה ייפגעו בעיקר אוכלוסיות מוחלשות, בעלות יכולת הסתגלות מוגבלת להשלכות משבר האקלים. הישענות זו יוצרת משק מים ריכוזי ופגיע, ועלויות מים גבוהות יותר המושתות על הצרכנים, המהוות עול כלכלי כבד יותר על אוכלוסיות מוחלשות. זאת בעוד שבכל שנה, מדינת ישראל מאבדת כמחצית מכמות המשקעים בזרימה של מי נגר עירוני אל הנחלים והים, המהווה מטרד מסוכן בצורת הצפות הגובות קורבנות ברכוש ובנפש. לכן, על הממשלה להקצות משאבים ותקציבים לתכניות היערכות המתמקדות בטיפול בנגר עירוני, וזאת באופן שוויוני לרשויות המקומיות החלשות והחזקות כאחד; כן יש צורך מיידי בהשמשת שירותי חיזוי שיטפונות במרכזי ערים, בניגוד למצב כיום בו יכולתן הכלכלית של רשויות קובעת את אפשרותן להיעזר בשירותי חיזוי פרטיים; לבסוף, יש להקצות משאבים להגנה על מקורות המים הטבעיים ולשיקום מקורות מים טבעיים מזוהמים.
- צמצום פערי אי שוויון בעולם התעסוקה: על פי מחקרים, משבר האקלים צפוי להעלים את משרותיהם של כ-40% מכוח העבודה העולמי. זוהי הזדמנות לערוך שינוי רב-מערכתי ומעבר לכלכלה ירוקה ובת-קיימא, תוך יצירת מיליוני משרות ירוקות חדשות (בתחומי אנרגיה ירוקה ושיקום מערכות אקולוגיות) והשגת היעדים שהוגדרו להתמודדות עם משבר האקלים. על הממשלה לספק מענקים, הלוואות והקלות במס ליצירת תחבורה ירוקה, לקדם כלכלה מעגלית, מחקר אנרגיה נקייה, תוכניות להכשרה מקצועית ופיתוח תעסוקה.
- צמצום אי צדק אקלימי באמצעות שיתוף ציבור וגישה ציבורית למידע: דווקא במקרה של קהילות הפגיעות במיוחד לשינויי אקלים, קיימת דינמיקה כוחנית של קבלת החלטות המדירת אותן ממעורבות בעיצוב מדיניות האקלים. גם התקשורת הישראלית נוחלת כישלון חרוץ בסיקור משבר האקלים וביכולת להביא את השלכות ונזקי המשבר אל קדמת הבמה ולמרכז סדר היום הציבורי בישראל, למרות שהציבור צמא לכך. על הממשלה לעודד מודל של אזרחות מלמטה, שבו הציבור שותף לקבלת ההחלטות הנוגעות לעתידו – באמצעות תיקון חוק חופש המידע אשר יאפשר גישה חופשית ללא תיווך למידע סביבתי ואקלימי, הנגשת מידע תכנוני ואימוץ גישה שוויונית ומכילה לתהליכי קבלת החלטות; כן יש להקים מערך הדרכה לכלי התקשורת ולהנגיש מידע אקלימי לכלל האוכלוסיה.
- צדק אקלימי לילדים ולדורות הבאים: ילדים הוכרו זה מכבר כאוכלוסיה פגיעה במיוחד למשבר האקלים. כך, בעוד שילדים אינם אחראים להחלטות ולפעולות שהביאו למשבר האקלים, הם נושאים בעול הכבד של השלכותיו ונעדרים השפעה ממשית על מדיניות האקלים. על כן, יש להקצות תקציבים לתכניות לימוד לאקלים ולצדק אקלימי; לתת מקום ראוי לזכויות ילדים בקביעת מדיניות אקלים בישראל, בדגש על שיתופם בקבלת ההחלטות, ולהבטיח גישה לערכאות משפטיות לילדים במקרים בהם טובתם וזכויותיהם נפגעו בשל השפעות משבר האקלים.
- השפעות לא שוויוניות על נשים: נשים, נערות וילדות פגיעות יותר לנזקיו השונים של משבר האקלים וסובלות באופן לא פרופורציונלי מהשפעותיו. משבר האקלים פועל כמכפיל ומאיץ סיכונים מגדריים ובכך מגדיל את הסיכוי של נשים להיחשף לאלימות במשפחה ומערער את הביטחון האישי שלהן. יחד עם זאת, נשים הן גם סוכנות שינוי נחוצות לבלימת משבר האקלים ולקידום כלכלה דלת-פחמן. לכן, על ממשלת ישראל לבצע מיפוי ומחקר על מנת לכונן מדיניות אקלים וחקיקה ייעודית, רגישת-מגדר; יש צורך בתעדוף נשים בעמדות מפתח והגברת ייצוגן בקרב מקבלי ההחלטות, על מנת להוביל מדיניות אפקטיבית, שוויונית וצודקת יותר; כן נדרשת השקעה בתכניות סיוע ממוקד המקדמות העצמה כלכלית של נשים, לרבות גישה מוגברת למשאבים פיננסיים ומימון.
- צמצום חוסר ביטחון תזונתי: בעקבות משבר האקלים, בצורת, שיטפונות וגלי חום ימיים תורמים להפחתת זמינות המזון ולהעלאת מחירי המזון, ומאיימים על הבטחון התזונתי של מיליוני בני אדם ברחבי העולם. על כן, יש להקצות תקציבים לחקלאות בת-קיימא והנגשת ידע מומחים בנושא, לתמוך בייצור המזון המקומי, ולהבטיח גישה למזון במוסדות חינוך, בדגש על ילדי קהילת חסרי המעמד.
- קידום צדק אקלימי באמצעות מעבר צודק: מחקרים הראו כי המעבר לכלכלת דלת פחמן יובילו למיסוי ורגולציה שהממשלה עתידה לאמץ בייחס לאנרגיה מזהמת המיוצרת מדלקים פוסיליים. לצד הדרישה לרגולציה אפקטיבית, יש להימנע ממצב שבו עלות האסדרה תגולגל לציבור הרחב, ובכך תפגע בשכבות החלשות. הגורמים המזהמים אמורים ויכולים לשאת בעיקר העלויות, ובידיהם הכלים לתעל את פעילותיהם לטובת הפחתת הפליטות. על כן, הכנסות המדינה מהעלאת המס צריכות להיות מיועדות להשגת יעדים סביבתיים ולא למימון תקציב המדינה הכללי – יש להפנות כספים אלו לקרן ייעודית, כאשר כספי הקרן יופנו למטרות סביבתיות ולקידום מעבר צודק.
- הגנה על הזכות לבריאות באמצעות שאיפה לצדק אקלימי: מזה מעל לעשור שמבקשי המקלט שחיים בישראל נאלצים להתמודד עם חיים ללא ביטוח בריאות וללא רשתות ביטחון סוציאליות. בעקבות משבר האקלים, שכבות מוחלשות – אלו שמסתמכות על הרפואה הציבורית – הופכות שקופות יותר לרשויות הבריאות. עם כך יש להתמודד באמצעות הנגשת מידע אקלימי בשפות זרות, הקמת מקלטי אקלים שיתנו מענה של צוות רפואי מוסמך לטיפול בנזקי המשבר וחיזוק יישומם של אמנת הפליטים (1951) והפרוטוקול שלה (1967), עליהם חתומה ישראל, ונוגעים למחויבויותיה לפליטים ומבקשי מקלט.
- טיפול נאות בפסולת להשגת צדק אקלימי: לפסולת משקי בית מאשכולות מבוססים טביעה פחמנית גבוהה יותר מאשר זו של אשכולות סוציו-אקונומיים נמוכים, אולם הנטל הכלכלי של הטמנת פסולת מכריע בעיקר רשויות מקומיות מעוטות תקציב. לפיכך, יש לכונן מדיניות פסולת המתחשבת במאפייני האוכלוסיות השונות, לצורך התמודדות עם משבר האקלים מחד ולצמצום ההשלכות ההרסניות של מדיניות ההטמנה הקיימת מאידך, באופן שוויוני וצודק; כן יש לחזק את יישום התכנית הלאומית לטיפול בפסולת, כך שזו תרכז מאמצים ברשויות השונות על פי הרכב הפסולת והרגלי הצריכה ותוכל להוות מנוף הפחתה אפקטיבי לצד קידום עקרונות הצדק האקלימי.
- דו"ח צדק אקלימי שלנו נכתב בשיתוף עם המועצה לשלום הילד.
- תרגומים לערבית ולאנגלית של תקציר המנהלים של הדוח זמינים בדוח המלא.
