פלסטיק החל להיות מיוצר בצורה המונית עם תום מלחמת העולם השנייה, כאשר הייצור גדל מ-2 מליון טון מעוקב ב-1950 ל-380 טון מעוקב ב-2015. השימוש הנרחב בפלסטיק ממחיש תופעה רווחת במערכת הכלכלית שלנו, המתבססת על צריכה תוך העלמת עין ממשמעויות חברתיות וסביבתיות שנלוות לה.
העמידות של הפלסטיק, שהיא אחת התכונות שהפכו אותו לחומר גלם זמין ונוח לשימוש, היא בעלת השפעות הרסניות לסביבה – מוצרי הפלסטיק השונים מתכלים רק לאחר 20-500 שנים, כתלות באיכותם. לפני כן הפלסטיק נשבר לחתיכות קטנות, הקרויות מיקרו-פלסטיק.
כבר היום, מיקרו-פלסטיק נמצא בכל מקום – במי השתייה שלנו, במזון שלנו (צמחים ובעלי חיים. גם בחלב בישראל נדגם מיקרו-פלסטיק), ברקמות ונוזלי הגוף שלנו. ההשלכות הבריאותיות ידועות בחלקן הקטן, אולם רב הנסתר על הגלוי במקרה זה. מספר מחקרים זיהו פוטנציאל להפרעות מטבוליות, רעילות נוירולוגית וסיכון לסרטן שנקשרו לחשיפה למיקרו-פלסטיק.
גם חתיכות פלסטיק גדולות יותר גורמות לנזקים סביבתיים עצומים ולפגיעה בסביבה – דווח שמיליוני בעלי חיים ימיים מתים כתוצאה מפלסטיק מדי שנה. העתיד אינו מזהיר – מומחים ומומחיות מזהירים שבשנת 2050, כמות הפלסטיק באוקיינוסים תעבור את כמות הדגים.
פלסטיק נהיה כל כך נפוץ בסביבה הטבעית עד כדי שמדענים ומדעניות מוצאים אותו בסדימנטים מתקופתנו, ומציעים לקרוא לעידן הנוכחי "עידן הפלסטיק". האם זו המורשת שאנו רוצים להותיר בסביבתנו לדורות הבאים?
אנחנו מציעים חזון אחר – חייבים להיגמל מפלסטיק ולהוציא אותו מחיינו.
איך אנחנו עושים את זה?
1. הובלנו בהצלחה את חוק השקיות וכיום אנו מקדמים הרחבה שלו לכלל המשק.
2. אנו מקדמים חוק פלסטיק הקיים כבר במרבית המדינות המפותחות, אשר לפיו לא ייעשה שימוש בפלסטיק אם יש לכך תחליף סביר.
3. הובלנו בשיתוף פעולה עם הממשלה הנוכחית החלת מס קנייה על כלי פלסטיק חד-פעמיים.
4. מיחזור הוא לא פיתרון קסם, אבל הוא פיתרון ביניים המונע הטמנה של פסולת פלסטיק וייצור מוצרי פלסטיק נוספים. הצלחנו לקדם הרחבה של חוק הפיקדון גם לבקבוקי משקה של ליטר וחצי.
5. אנו מעורבים ביוזמות של רשויות מקומיות לאסור הכנסה של מוצרי פלסטיק חד-פעמיים לחופים שבשטחן.
