אמנת שטוקהולם – יישומה במדינות השונות ופערים העומדים בפני אישורה בארץ

מתוקף ההבנה שלמפגעים סביבתיים יש השלכות גלובליות, כוננה הקהילה הבינלאומית שורה של אמנות סביבתיות. אמנות אלו מטרתן להוות כלי שבאמצעותו הקהילה הבינלאומית יכולה לפעול לטיפול במפגעים סביבתיים משותפים לטובת הכלל.

מתוקף ההבנה שלמפגעים סביבתיים יש השלכות גלובליות, כוננה הקהילה הבינלאומית שורה של אמנות סביבתיות. אמנות אלו מטרתן להוות כלי שבאמצעותו הקהילה הבינלאומית יכולה לפעול לטיפול במפגעים סביבתיים משותפים לטובת הכלל.

כך היא אמנת שטוקהולם, אשר מטרתה למנוע התפשטות וחשיפה למזהמים מסוכנים שהוכח שהם פוגעים בבריאות. אמנת שטוקהולם עוסקת באופן הטיפול בקבוצת חומרים מזהמים אורגניים לא פריקים (POPs – Persistent Organic Pollutants) הפוגעים בבריאות האדם והסביבה. האמנה מחייבת את החתומות עליה, 182 מדינות, לנקוט באמצעים לאיסור או הפחתת פליטתם של POPs לסביבה.

ישראל חתמה על האמנה במאי 2001 כפי שיוצג במחקר שלהלן, הכימיקלים אשר הוסדרו באמנה הם מסוכנים במיוחד לבריאות האדם, לבעלי החיים לאדמה ולסביבה בכלל. המחקר יציג את החומרים הרלוונטים, את ההיבטים האקלימיים ואת ההשפעות ההרסניות שלהם. זאת ועוד, המחקר יציג את הפערים לגיבוש מדיניות ואסדרה כוללת של ישראל לעומת שאר מדינות העולם אשר פעלו ועדיין פועלים למען כך.

אין ספק כי מדינת ישראל מפגרת אחר העולם בכל הנוגע לטיפול בכימיקלי PFAS וקיים חשש ממשי לפגיעה בבריאות הציבור עקב היעדר רגולציה מתאימה.

מאמרים קשורים

הר תבור והעמק סביבו

המדיניות והאמצעים הנדרשים לשמירה על המסדרונות האקולוגיים

קישוריות אקולוגית היא צורך קיומי של המערכות הטבעיות ושל האנושות, והדבר נכון ביתר שאת עקב השפעות שינוי האקלים. מסדרונות אקולוגיים הם כלי מרכזי ויעיל לשימור קישוריות, ומכאן החשיבות הרבה בהגדרתם, ניהולם ושמירתם. אדם טבע ודין רואה בכך מטרה מהותית, שעל מוסדות המדינה להכיר בחשיבותה באופן דחוף ולפעול להשגתה, בין היתר ע"י ההמלצות המפורטות במסמך זה.

למאמר המלא
"Rahat largest Bedouin city in Israel" by David Shankbone is licensed under CC BY 3.0.

משרד האוצר מסרב להעביר תקציבים לצמצום פערים סביבתיים בחברה הערבית

משרד האוצר אינו עומד בהתחייבותו להעביר את התקציבים שהובטחו במסגרת החלטת הממשלה 550 לצורך צמצום הפערים הסביבתיים בחברה הערבית. אי-העברת התקציב פוגעת בזכויות יסוד בסיסיות, ובעיקרון הצדק הסביבתי. דרשנו מהמשרד להעביר באופן מיידי את התקציבים שהובטחו

למאמר המלא
דילוג לתוכן