מתוקף ההבנה שלמפגעים סביבתיים יש השלכות גלובליות, כוננה הקהילה הבינלאומית שורה של אמנות סביבתיות. אמנות אלו מטרתן להוות כלי שבאמצעותו הקהילה הבינלאומית יכולה לפעול לטיפול במפגעים סביבתיים משותפים לטובת הכלל.
כך היא אמנת שטוקהולם, אשר מטרתה למנוע התפשטות וחשיפה למזהמים מסוכנים שהוכח שהם פוגעים בבריאות. אמנת שטוקהולם עוסקת באופן הטיפול בקבוצת חומרים מזהמים אורגניים לא פריקים (POPs – Persistent Organic Pollutants) הפוגעים בבריאות האדם והסביבה. האמנה מחייבת את החתומות עליה, 182 מדינות, לנקוט באמצעים לאיסור או הפחתת פליטתם של POPs לסביבה.
ישראל חתמה על האמנה במאי 2001 כפי שיוצג במחקר שלהלן, הכימיקלים אשר הוסדרו באמנה הם מסוכנים במיוחד לבריאות האדם, לבעלי החיים לאדמה ולסביבה בכלל. המחקר יציג את החומרים הרלוונטים, את ההיבטים האקלימיים ואת ההשפעות ההרסניות שלהם. זאת ועוד, המחקר יציג את הפערים לגיבוש מדיניות ואסדרה כוללת של ישראל לעומת שאר מדינות העולם אשר פעלו ועדיין פועלים למען כך.
