התפתחויות טכנולוגיות ויישום מסחרי של טכנולוגיה סולארית הביאו לשיפורים רבים. יעילות הפאנלים עלתה, המחיר ירד, טכנולוגיות אגירת חשמל התפתחו ואותרו בישראל שטחים מבונים רבים שמתאימים גם לייצור חשמל סולארי, ללא צורך בפגיעה בשטחים פתוחים. השיפור הטכנולוגי והעליה בהיקף הייצור המסחרי בעולם הביאו לירידה משמעותית בעלות ההתקנה של מערכות פוטו-וולטאיות. הוערך כי למרות ההשקעה הדרושה בהקמת המתקנים, שיפור התשתיות ברשת ההולכה והחלוקה – ישנם יתרונות כלכליים ברורים לעמידה ביעד של 30% אנרגיה מתחדשת בשנת 2030, כאשר מתחשבים בעלויות הנלוות שנחסכות לציבור בשל צמצום זיהום האוויר, המובילים לחיסכון למשק של כ-8 מיליארד ש"ח.
כל אלו הופכים את האנרגיה הסולארית לחלופה טובה וראויה מבחינה סביבתית וכלכלית כאחד, שיכולה להפוך להיות העמוד המרכזי לאנרגיה בת-קיימא בישראל.
עבודה של המשרד להגנת הסביבה, שבדקה את פוטנציאל השטחים לייצור חשמל סולארי בשטח הבנוי בישראל העריכה כי כבר כיום יש מספיק שטח על גבי מבנים ושטחים מבונים אחרים (גגות מבנים, חזיתות מבנים, מאגרי מים, כבישים, חניות, ועוד) כדי לייצר 46% מצריכת החשמל בישראל וזאת ללא ניצול שטחים פתוחים.
אלא שמתברר ששינוי משמעותי במשק החשמל בישראל מצריך שינויים משמעותיים כלכליים, רגולטוריים ומשפטיים. כל עוד שינויים אלה לא מתרחשים, ישנם חסמים המקשים מאד על ההתקדמות בנושא.
בנייר העמדה סקרנו מספר חסמים המקשים על פיתוח משמעותי של פרוייקטים להפקת אנרגיה סולרית:
- חסמים לפיתוח שדות סולאריים על שטחים קרקעיים:
- הזנחה ותת פיתוח של רשתות החלוקה וההולכה של החשמל מגבילות באופן תשתיתי את היכולת לקלוט חשמל ממקורות מתחדשים. בין היתר ישנה אי התאמה בין אזורים בעלי פוטנציאל לייצור סולארי לבין זמינות הרשת באזורים אלה.
- חסמים רגולטוריים לשילוב מערכות אגירה בהיקף משמעותי במשק החשמל.
- חסמים בהקצאת קרקעות לאנרגיה מתחדשת, ובהם אי-התאמת תוכניות מהתאר לצרכי הרשת העתידיים וליעד האנרגיות המתחדשות המעודכן, וכן חסמים במדיניות הנוכחית של רמ"י, הנוגעים לשימושי הקרקע שבהם מותר להקים מתקני אנרגיה סולרית והיעדר תמריצים להקמת מערכות סולריות.
- חסמים לפיתוח אנרגיה סולארית בדו-שימוש: היעדר אסדרה תכנונית למערכות סולריות בדו שימוש ותמריצים מתאימים, ובאופן ספציפי, חסמים לפיתוח אנרגיה סולארית על גגות.
- חסמים לאנרגיה מתחדשת שאינה סולארית: קיים צורך באסדרה תעריפית ותכנונית, שיצרו תמריץ להקמת מתקני אנרגיה מתחדשת.
- חסמים רגולטוריים כלליים: הסמכות מבוזרת בין שלל גורמים ומשרדי ממשלה (רמ"י, מנהל התכנון, המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר ועוד) המייצרים הליכי אישור ממושכים, לא מתואמים עם שאר הגופים, המאופיינים בחוסר בהירות ושקיפות.
במסמך גם המלצנו על חמש הפעולות הראשונות שעל הכנסת והממשלה החדשות לקדם באופן מיידי בשנה הראשונה לכהונתן:
- שדרוג הרשת: אישור ותקצוב של התכנית החדשה לשדרוג רשת החשמל לשנים 2023-2030, והנחיית הגורמים המוסמכים להתחיל באופן מיידי בהכנת תכנית חדשה שתאפשר את הגדלת היעדים לאנרגיה מתחדשת בהקדם.
- אגירה: יצירת הסדרה רגולטורית, שילוב בהליכי התכנון והסדרה תעריפית למערכות אגירה.
- דו שימוש: יש ליצור הסדרה תכנונית לייצור חשמל סולארי בדו שימוש לרבות מחלפים, מאגרי מים, חקלאות, ועוד.
- גגות של בתים משותפים: יש ליצור מנגנונים שיאפשרו יישום של גגות סולאריים בבתים משותפים, לרבות אפשרות למתן פתרונות פיננסיים לוועדי בתים, יצירת מנגנונים לקבלת הטבות מס, ועוד.
- סנכרון ומידע: יש ליצור מנגנוני סנכרון בין ההליכים והרגולטורים השונים הרלוונטיים ליישום של אנרגיות מתחדשות, להנגיש מידע אודות דרישות האסדרה השונות במקום אחד ולהגדיר נהלים ומסגרות זמנים עבור כל הליך.
