בחסות חוק ההסדרים – מתקפה על העתיד שלנו

השנה האיומים הוכפלו במספרם ובעוצמתם: היא כוללת לא רק עידוד דלקים מזהמים במקום צעדים להפסקת השימוש בהם, אלא גם פגיעה אנושה במנגנוני האיזון שנועדו להגן על הציבור מפני פיתוח חסר רסן, זיהום והפקעת שטחים פתוחים. נוסח זה הוא בכייה לדורות, וחובה לעצור את הפעולות ההרסניות המתוכננות בו.

תגובה לפרק פסולת:

רשות פסולת יכולה להיות אמצעי חשוב, אך רק כחלק ממנגנון כולל ומקיף של חוק פסולת אחוד. במתכונת המוצעת בחוק ההסדרים היא אינה נותנת מענה לבעיות משק הפסולת. ההצעה שטחית ואמורפית, מתמקדת בהיבטים כלכליים ומתעלמת מההיבטים הסביבתיים שהם לב התחום. היא אינה מציבה יעדים סביבתיים שיאפשרו ודאות לענף, ואינה מתייחסת לתוכנית האסטרטגית של המשרד להגנת הסביבה – הפחתה במקור, צמצום הטמנה, הפרדה לזרמים ועוד. גם הניסיון להתייחס לכל סוגי הפסולת כמקשה אחת אינו ריאלי, שכן לכל זרם מאפיינים ואתגרים שונים. אין ספק שצריך חוק פסולת אחוד כדי להסדיר את הענף, אך לא כלאחר יד בחופזה. זה לא יעבוד, ועלול להזיק.

הצעדים המוצעים בחוק ההסדרים הרסניים לציבור ולסביבה, משום שהם מתייחסים לשומרי הסף הסביבתיים כאל "חסמים". תחת הכותרת של "קידום תשתיות לאומיות" מקודמים מהלכים קיצוניים שמטרתם החלשת השיקול הסביבתי באמצעות הפקעת סמכויות מהגורמים שאמונים על הגנת הציבור והטבע – המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, פקיד היערות, הוועדה לשמירת הסביבה החופית ותסקירי השפעה על הסביבה.

תגובה לפרק "האצת מיזמי תשתית לאומיים"

כך למשל, מוצע לבטל את הצורך באישור רשות הטבע והגנים להעברת תשתיות כמו כבישים, מסילות או צינורות נפט בתוך שמורות טבע וגנים לאומיים – מהלך הרסני שיגרום לפגיעה בלתי הפיכה בערכי טבע, נוף ומורשת, לרבות מינים בסכנת הכחדה. כמו כן, מוצע להפקיע סמכויות מפקיד היערות, שומר הסף האחראי למתן היתרי כריתה, ולהחליש את כוחו במקרים של תשתיות חיוניות.

בנוסף, ההצעה כוללת מהלך שישפיע על כלל מערכת התכנון: הפקעת סמכות הבחינה הסביבתית והבריאותית מתוכניות מידי המשרד להגנת הסביבה ומתן אפשרות להעסקת יועצים פרטיים. ליועצים אלו עלול להיות ניגוד עניינים, ואין בידם את הידע, הניסיון ושיתופי הפעולה המקצועיים של אנשי המשרד.

תגובה לפרק "ייעול הליכי תכנון ובנייה"

הצעה שערורייתית במיוחד היא שינוי התקנות של הבדיקה הסביבתית הנדרשת לתוכניות גדולות (תסקיר השפעה על הסביבה), כולל  הגבלת היקף הבדיקות וביטול פרק בדיקת החלופות לתוכנית המוצעת. מדובר בהדרדרות של מערכת התכנון כולה ובכניעה לשיקול הכלכלי על פני טובת הציבור והסביבה, תוך התעלמות מהחובה לבחון כל תכנית לאור משבר האקלים והבינוי המואץ בישראל.

במסווה של "ייעול ההליכים" עלולה להיות פגיעה אנושה בסביבה החופית. ההצעה שהוועדה לשמירת הסביבה החופית (הולחו"ף) לא תדון יותר בתכניות ארציות ומחוזיות מסירה הגנות חיוניות מהחופים ומהים החשובים לכולנו. לא בכדי נקבע כי יש לתת הגנה נוספת מפני פיתוח מיותר בסביבה החופית ולשם כך הוקמה הולחו"ף. רק בוועדה זו יש מומחים לחופים ולים וכן קיימת ראייה של כלל המרחב החופי בארץ, מה שלא נשקל בשום ועדת תכנון אחרת. לתכניות ארציות ומחוזיות פוטנציאל פגיעה גדול בסביבה החופית עקב היקפן ולכן הסרת ההגנות הללו, על רקע משבר האקלים הגורם להצטמצמות החופים מצד אחר ולעליית הביקוש מצד שני, לא יכולה להחשב כ"ייעול" של ההליכים אלא כאיום.

עוד מוצע כי יו"ר הולחו"ף תוכל לקבוע דיונים רק במליאת הוועדה ללא דיון מקדים בוועדה שנועדה לכך. כיום בדיונים המקדימים, בהרבה מן המקרים, נדרש מהיזמים לאסוף מידע עובדתי נוסף שלא נמצא בפני הוועדה. בזכות דיון זה, מגישי התכנית מגיעים לדיון במליאת הולחו"ף עם תשתית עובדתית רחבה יותר שנדרשת לשם קבלת החלטה תכנונית נכונה. מכאן, שהצעה זו עלולה ליצור לחץ על חברי הולחו"ף לאשר תכניות ללא מידע מספק, ללא בחינה של חלופות לתכנון המוצע וללא התעמקות בתכנית המוצעת.

בעניין "קידום תשתיות ביוב לצורך מתן פתרונות דיור"

מבחינת תכנון המט"שים ופריסתם, נדרש תכנון כולל בראייה ארצית עם פיזור ומיקום המטש"ים וחלוקה קבועה מראש של אזורי השירות, הכל תחת תוקף סטטוטורי.בנוסף, הליכי התכנון חייבים להערך קודם לפרסום הליך תחבורתי וע"י גורם ממסדי. אדם טבע ודין רואה במנהלת הביוב שמוצעת להקמה בסעיף 3 בהחלטה את הגורם המתאים ליזום ולאשר סטטוטורית את התכניות למט"שים ורק לאחר האישור להוציא אותם להליך תחרותי. כך ייחסכו זמן רב ומשאבים ומעל הכל – תהיה ודאות להקמת של המט"ש ללא עיכובים לאחר בחירת הזוכה בהליך.

תגובה לפרק "ייעול וקידום התחרות במשק הדלק"

היערכות של משק הדלק למצבי חירום עתידיים ולשמירה על רציפות תפקודית כחלק מלקחי המלחמה היא דבר מבורך ונכון. עם זאת, אין צורך לפתוח ב"ריצת אמוק" להקמת עודף של תשתיות מיותרות. אין להתעלם, כמו שמתעלמת ההצעה הנוכחית, מהמחירים הסביבתיים הכבדים ומהשלכות סביבתיות ובריאותיות אפשריות ממשק הדלק על כל תשתיותיו לרבות תשתיות הפקה, זיקוק, אחסון, שינוע, ניפוק ועוד. תשתיות אלה עלולות להשפיע על איכות האוויר, המים הטבעיים, מי ההתפלה, הים והחופים, שטחים פתוחים, ערכי טבע, בריאות הציבור וכדומה.

תגובה לפרק "תכנית אסטרטגית למשק הגז הטבעי"

אנו מברכים על ההחלטה להגדיל את כמות הגז שתישמר עבור המשק הישראלי. עם זאת, הגז הוא דלק פוסילי מזהם שהפקתו והשימוש בו יוצרים זיהום אוויר וגזי חממה, ועל כן אנחנו רואים בו דלק מעבר בלבד שיאפשר צמצום שימוש בדלקים מזהמים יותר כגון פחם וסולר עד להגעה למשק אנרגיה בר קיימא שיתבסס בעיקר על מקורות אנרגיה מתחדשים.

תגובה לפרק "מוכנות משק החשמל לגידול בצרכי הבינה המלאכותית והאנרגיות המתחדשות":

חוות השרתים הן ענף תשתיתי חדש ועתיר אנרגיה, ולכן נדרשת מדיניות והסדרה ייעודית. אין להתייחס אליהן כמתקנים מבודדים שדורשים תיקוני תכנון נקודתיים. יש לקבוע מנגנוני חיוב ותמרוץ שיבטיחו הקמה של מתקני אנרגיה מתחדשת ויישום פרויקטים להתייעלות אנרגטית, כדי לאזן את צריכת האנרגיה הגבוהה ולהגן על היעדים הלאומיים להפחתת פליטות.