בעוד העורף בישראל עודנו מלקק את הפצעים ומנסה לחזור לשגרה מסוימת, מצב החירום בו אנו נתונים עדיין גובה מחיר – עסקים כורעים תחת הנטל בשל הנחיות המגבילות התכנסויות ועובדים משרתי מילואים, מערכת החינוך נותנת מענה חלקי בלבד וסוגיות דוחקות נדחקות הצידה, שכן מצב המלחמה מנתב אליו קשב ציבורי, תקשורתי ופוליטי, ומסיט אליו תקציבים רבים שייועדו במקור למטרות אחרות.
מצב החירום הזה לא פוסח על איש, אך כמובן שקבוצות חלשות – גם נפגעות ממנו יותר. כידוע, הנציגות הבולטות ביותר בקרב היישובים השייכים לאשכולות הסוציו-אקונומיים הנמוכים ביותר בישראל, הן רשויות מקומיות ערביות.
לאחרונה התוודענו למצוקה הרבה בחברה הערבית בעקבות סוגיות סביבתיות דחופות, אשר לעיתים מהוות סכנה של ממש. מפניות שהגיעו אלינו מצד נציגי רשויות ערביות עלתה תמונה עגומה באשר ליכולותיהן לספק שירותים עירוניים ברמה נאותה לאזרחים תושבי הרשויות בימים אלה. הרשויות סובלות מקשיים מוגברים במנגנוני איסוף הפסולת הנובעים, בין היתר, ממחסור חמור בעובדים לפינוי הפסולת, מבעיות מול קבלני איסוף הפסולת, ממצוקה תקציבית חמורה והיעדר יכולות להתמודד עם כמויות הפסולת הנערמות ברחובות ובשטחים הפתוחים – בעיות אשר הוחמרו לאין ערוך בעת זו כתוצאה ממצב החירום במשק.
נזכיר כי גם בשגרה, רשויות מקומיות ערביות רבות מתקשות להתמודד עם בעיות של השלכת פסולת פיראטית, תחנות מעבר לא מסודרות, הצטברות פסולת בשטחים פתוחים ומפגעים הנובעים משריפת פסולת. באשר לסוגיה האחרונה, שריפות פסולת מהוות המקור ל-76% מפליטות החומרים המסרטנים ולשליש מחלקיקי הזיהום הזעירים הנמצאים באוויר. רק בשנה האחרונה דווחו למעלה מ-9,000 מקרים של המפגע הבריאותי החמור הזה! מעבר לכך, מצבורי פסולת עלולים להתלקח ולהוביל לשריפות אדירות מימדים. שריפה של פסולת היא שריפה שקשה מאד לכבות אותה, והיא יוצרת סיכונים גבוהים להתפשטות אש תוך סיכון ישובים שלמים.
ואכן, נוכח מצב החירום במהלכו יישובים רבים נתונים תחת איום מטחי רקטות, התממש סיכון שכולנו חששנו מפניו, כאשר תחנת מעבר לפסולת באזור הקריות, בסמוך למתחם התעשייה הפטרוכימית בחיפה, נפגעה משרידי רקטה שיורטה והדבר גרם לשריפה גדולה וזיהום אוויר קשה.
בשל חומרת המצב, פנינו יחד עם ארגונים חברתיים וסביבתיים מהחברה הערבית לגורמים בכירים במשרד להגנת הסביבה ובשלטון המקומי, במטרה לתת מענה דחוף למצוקות היישובים הערביים:
- פנינו יחד עם ארגון אזרחים למען הסביבה לשר הפנים, לגורמים במשרד הפנים ולראשי אשכולות הערים – הגופים המספקים שירותים עירוניים לרשויות מקומיות שהתאגדו תחתיהם – לפעול למענה מיידי לצרכים הסביבתיים ביישובים הערביים, תוך אפיון צרכיהם ומתן מענה מותאם. זאת, על רקע הודעת המשרד להגנת הסביבה, אשר התחייב להעביר 19 מליון ש"ח לאשכולות רשויות נגב מערבי, נגב מזרחי, גליל מזרחי, גליל מערבי ועיריית אשקלון, כמענה לאתגרים שהתעוררו בטיפול בפסולת ברשויות המקומיות ובמועצות האזוריות הנמצאות באזורי הלחימה.
- פנינו יחד עם ארגון אזרחים למען הסביבה, אגודת הגליל והאגודה לזכויות האזרח לשרה להגנת הסביבה ולמנכ"ל משרדה, בדרישה להקצות משאבי חירום לרשויות הערביות הזקוקות לכך. אלה ייאפשרו להן לפעול למניעת הצטברות כמויות פסולת גדולות בתוך היישובים ומסביב להם, ובאתרי איסוף פסולת מקומיים ואזוריים, וכן ייאפשרו להן לשאת בעלות פינוי הפסולת לאתרים מוסדרים ובכך למנוע את הסיכון לפגיעה בחיי אדם ובסביבה.
- יחד עם ארגון אזרחים למען הסביבה ופורום דו-קיום בנגב, פנינו לשרה להגנת הסביבה ולמנכ"ל משרדה בדרישה לפעול להקצאת תקציבים באופן שוויוני גם ליישובי הבדואים בנגב, וזאת על רקע הודעת המשרד כי יקצה 3 מליון ש"ח כסיוע ראשוני ותקציב חירום למספר רשוית בדרום – 11 רשויות מאשכול נגב מערבי ובהן רק שתי רשויות ערביות. זוהי החלטה המתעלמת מהמצוקה הקשה והצורך האקוטי שקיים ביישובים הבדואים – גם בעת שגרה. חלק גדול מהישובים הללו, ובמיוחד הכפרים הלא מוכרים, מתמודדים עם קשיים רבים גם בימי שגרה ובחלקם אף אין פינוי סדיר של פסולת, מה שגורם למפגעים סביבתיים ותברואתיים רבים ואף שריפת הפסולת בקרבת מקומות מגורים, דבר שמעצים את הסיכונים הבריאותיים והבטיחותיים.
זהו הזמן לפעול לצמצום חוסר השוויון הבולט בתחום הסביבתי, כאשר עת החירום הזאת גובה מחיר כבד במיוחד דווקא מהשכבות החלשות ביותר. יש להבטיח כי יישובים מוחלשים, ובכלל זאת היישובים הערביים, לא יקרסו תחת המעמסה הבטחונית, הכלכלית והחברתית שעת זו מזמנת בפנינו.
