דו”ח: מחסור באכיפה ובפיקוח על שאריות חומרי הדברה במזון בישראל

הגנה על בריאות הציבור מפני השפעות של שאריות חומרי הדברה במזון היא הכרחית בכל מקום. בישראל הדבר נכון ביתר שאת לאור הצריכה המרובה של ירקות בדיאטה הממוצעת של ילדים ומבוגרים כאחד.

הצריכה הגבוהה של פירות וירקות מגבירה את הצורך בשמירה על התוצרת החקלאית נקייה ממזהמים, באופן שאינו מסכן את בריאות הציבור. לשם כך, חיוני לקבוע הסדרים ותקנות שיוודאו כי רמות השאריות של חומרי הדברה במזון נמוכות ויספקו הגנה על בריאות הציבור.

שני המשרדים האמונים על קביעת תקנות ואכיפתן הם משרד החקלאות ופיתוח הכפר ומשרד הבריאות. הראשון אחראי על התוצרת הטריה בשדה ועד לשיווק שלה, והשני אחראי על התוצרת החל מנקודת השיווק. כדי להבטיח תוצרת תקינה ובטוחה, נדרשות תכניות פיקוח ואכיפה יעילות ומקיפות של שני משרדי הממשלה תוך שיתוף פעולה ביניהם.

למרבה הצער, נכון להיום אין זה המצב. הרגולציה וכן האכיפה בארץ בכל הנוגע להגנה מפני הימצאות של שאריות חומרי הדברה במזון בכמות חריגה, לוקים בחסר, ועשויים להוביל לסכנה לבריאות הציבור כתוצאה מחשיפה מוגברת לחומרי הדברה. הסיכון לבריאות הציבור בישראל מתעצם עוד יותר הודות לצריכה המוגברת של פירות וירקות בדיאטה הישראלית. שיעור החריגות בארץ גבוה מאד יחסית לארה"ב ואירופה, וחסרים הסדרים רגולטוריים רבים בתחום הפיקוח והאכיפה של שני המשרדים האמונים על הנושא, על מנת לשנות מצב זה ולהגן על בריאות הציבור.

ישנם כשלים רבים לאורך השרשרת המסדירה את תחום חומרי ההדברה בישראל – החל ברישום חומרים, בחוסר הסדרת העיסוק של מדבירים בחקלאות וכלה בפעולות פיקוח ואכיפה חסרות ולא אפקטיביות.

בשל המצב הזה, שעשוי להעמיד בסיכון בריאותי מיליוני צרכנים בארץ, החלטנו לבדוק מה מצב הפיקוח והאכיפה, והאם הפירות והירקות שמגיעים לצלחת שלנו בטוחים. במקביל, ניסחנו שורת פעולות ושינויים שיש לבצע כדי שנוכל להיות בטוחים שהסלט שלנו לא מכיל שאריות של חומרי הדברה מסוכנים.

מסמך זה מסכם את המלצות אדם טבע ודין, הקוראת למשרדי הממשלה לפעול באופן מיידי לשינוי המצב, ולקבוע יעד של עד 3% חריגות בלבד, בדומה למדינות המתקדמות בעולם.

עודכן: מאי 2017

הרגולציה וכן האכיפה בארץ בכל הנוגע להגנה מפני הימצאות של שאריות חומרי הדברה במזון בכמות חריגה, לוקים בחסר, ועשויים להוביל לסכנה לבריאות הציבור.

מאמרים קשורים

הר תבור והעמק סביבו

המדיניות והאמצעים הנדרשים לשמירה על המסדרונות האקולוגיים

קישוריות אקולוגית היא צורך קיומי של המערכות הטבעיות ושל האנושות, והדבר נכון ביתר שאת עקב השפעות שינוי האקלים. מסדרונות אקולוגיים הם כלי מרכזי ויעיל לשימור קישוריות, ומכאן החשיבות הרבה בהגדרתם, ניהולם ושמירתם. אדם טבע ודין רואה בכך מטרה מהותית, שעל מוסדות המדינה להכיר בחשיבותה באופן דחוף ולפעול להשגתה, בין היתר ע"י ההמלצות המפורטות במסמך זה.

למאמר המלא
דליפת נפט באזור ניו אורלינס (צילום: DVIDSHUB ברישיון CC BY 2.0)

למרות ההיסטוריה של הדליפות, מקבלי ההחלטות מסייעים לקצא"א

טור דיעה מאת עו"ד מירב עבאדי, ראש תחום רגולציה באדם טבע ודין |
אחרי אסונות זיהום הנפט בעברונה ובנחל צין, קצא"א לא נדרשת לתת דין וחשבון – אלא רק מקבלת רוח גבית להרחבת פעילותה העלולה לגרום לזיהום נוסף. בחברה דווקא נדמה, משום מה, כי היא קיבלה ממבקר המדינה חיזוק לשאיפותיה להגדיל את שינוע הנפט למפרץ אילת

למאמר המלא
זיהום נפט בחוף

עסקת הנפט של קצא"א – האם פנינו לעתירה?

הממשלה החליטה להתבסס על תשתית עובדתית חסרה ומוטה, לעקוף את הסמכות המקצועית של המשרד להגנת הסביבה, להתעלם מהסיכון הביטחוני ולעשות שימוש ציני במלחמת חרבות ברזל כדי לקדם את האינטרסים של קצא"א. כל זה – על חשבון הציבור ושונית האלמוגים במפרץ אילת – שיש לה ערך אקולוגי וכלכלי אדיר. לכן, הוצאנו לממשלת ישראל מכתב התראה לפני נקיטת הליכים, כחלק מהמאבק שלנו בעסקת הנפט המסוכנת של קצא"א

למאמר המלא
דילוג לתוכן