החל משנת 2007, היטלי ההטמנה אשר משלמים אתרי פסולת בישראל מועברים לקרן לשמירת הניקיון. גם הכנסות ממיסים וקנסות שמקורם בחוקים שונים – כגון חוק השקיות, חוק האריזות וחוק הפיקדון – מועברות לקרן. תקבולי הקרן משמשים להבטחת אמצעים כספיים לקידום שמירה על הניקיון, טיפול בפסולת ומניעת השלכתה ומיחזור, דבר הגיוני במיוחד לאור העובדה שהמקור לכספים שבקרן הוא היטלים וקנסות שמקורם בפגיעה בסביבה. הקרן מנוהלת על ידי המשרד להגנת הסביבה, והיא משמשת כלי תקציבי משמעותי של המשרד בתחום הטיפול בפסולת.
לאחרונה פורסמה כוונה של משרד האוצר ללוות את הכספים האמורים ולעשות בהם שימוש לצורכי המלחמה – שימוש שאינו קשור לאתגרים סביבתיים. זאת, בעוד אחד הנושאים הדורשים טיפול מיידי גם בעת החירום שאנו נמצאים בה הוא פינוי הפסולת שנוצרה ועדיין ממשיכה להיווצר באזור עוטף עזה. טיפול זה כולל, למשל, את פינוי פסולת הרכבים השרופים וההרוסים מאזור העוטף; את פינוי פסולת הבניין בעקבות הריסת ושריפת הבתים שם ואת מחזורה; פינוי של פסולת הנוצרת עקב מצב הלחימה ועוד.
נושאים אלה מצטרפים לנושאים סביבתיים בוערים אחרים העומדים על הפרק כגון תמיכה ברשויות מקומיות להקמת מתקני מיון ומתקני קצה, פרויקטים להפרדה במקור ועוד, זאת על רקע העובדה שרשויות מקומיות רבות כורעות תחת העומס הרב של פינוי הפסולת והטיפול בה, עומס שרק התגבר לאור מצב החירום בעורף והשלכותיו.
אנו סבורים כי צרכי המלחמה מרובים ובוודאי חשובים ונחוצים, אך דווקא בשל כך מן הראוי שהמשרד להגנת הסביבה יעשה שימוש בכספים שעומדים לרשותו לטיפול באתגרים הסביבתיים הקשורים בלחימה, ובייחוד נוכח העובדה שאתגרים אלו רבים וכרוכים בעלויות כספיות ניכרות. מתן רשות למשרד האוצר לעשות שימוש בכספים שבקרן הניקיון משמעה כי כספים אלו יחסרו לטיפול באתגרים הסביבתיים הרבים הקשורים בלחימה. ללא כספי קרן הניקיון עלול המשרד להגנת הסביבה להפוך לגוף חסר יכולות מעשיות בטיפול באתגרים הסביבתיים הבוערים של העת הזו.
לכן, פנינו באופן דחוף לשרה להגנת הסביבה, בדרישה להקצות את יתרות הכספים הזמינות שבקרן הניקיון לטיפול קונקרטי באתגרים הסביבתיים שנכפו על מדינת ישראל עקב מצב הלחימה. אנו נמשיך להיאבק למען הקצאת כספי הקרן למטרות הראויות והמותרות על פי הוראות החוק לשמירת הנקיון, הן בכנסת, הן בבתי המשפט והן מתוקף היותנו נציגים מטעם ארגוני הסביבה בהנהלת קרן הניקיון.
