ילדים ופעוטות רגישים יותר להשפעתם של חומרי הדברה. מערכות הגוף שלהם נמצאות עוד בשלבי התפתחות, והחשיפה לחומרים מסוכנים במהלך חלונות התפתחות אלו עלולה להגביר את הרעילות של אותם חומרים ולהשפעות ארוכות טווח על בריאותם של ילדים ותינוקות.
משמעותה של רגישות מוגברת זו היא כי רמת חשיפה שנחשבת לבטוחה עבור מבוגרים, עלולה לפגוע בבריאותם של ילדים. מעבר לרגישותם המוגברת, ילדים חשופים גם למינון גבוה יותר של חומרי הדברה שנמצאים במזון. חשיפה זו נובעת מן העובדה שילדים אוכלים כמות גדולה יותר ביחס למשקל גופם וכן כתוצאה מכך שהרגלי התזונה שלהם שונים, דבר המאופיין בנטייה לצרוך מגוון קטן יותר של מאכלים ביחס למבוגרים.
נכון להיום, בישראל, על אף שהמדינה ערכה סקר תזונה לכלל האוכלוסייה לרבות לילדים לפני כשנה וחצי, טרם עובדו הנתונים לרמה שיוכלו לשמש לצורך הערכת סיכונים ממזהמים במזון. כך, הרמות המקסימאליות המותרות של חומרי הדברה במזון נקבעו מבלי להתייחס להרגלי התזונה של ילדים או לסיכון הבריאותי הנשקף להם. עד לאחרונה, אומדן צריכת המזון אשר עמד בבסיס הערכות הסיכונים מחומרי הדברה במזון נלקח מנתונים של שיווק מזון (סל המזון), מהם חושב הממוצע הלאומי של צריכת מזון לנפש.
על מנת בכל זאת להציג מידע כלשהו אודות הרגלי התזונה של ילדים, ניתן לפנות למחקר שפורסם בשנת 2016 על ידי פרימן ושות' (1) אשר הציג נתונים מסקר תזונה שנערך בשנת 2010, על ידי חוקרות מאוניברסיטת בן גוריון בקרב 270 ילדים בני 4 – 7 מבאר שבע. על פי הממצאים, נמצא כי כמות הפרי והירק שנצרכה על ידי אותם 270 ילדים לכל קילוגרם משקל גוף שונה בצורה מהותית מאשר הצריכה הלאומית הממוצעת אשר חושבה בעזרת נתוני שיווק של התוצרת וכן על בסיס משקל גוף של מבוגר. כך נמצא כי ילדים אלו צורכים בממוצע פי 10 יותר אגסים (ביחידות של קילוגרם אגס לקילוגרם משקל גוף) ביחס לממוצע הלאומי (בהנחת עבודה של משקל גוף ממוצע של 60 קילוגרם), כמעט פי 4 יותר בננות, פי 3.2 יותר אבטיח, פי 2.8 יותר מלפפון ואפרסק. יחד עם זאת, אותם ילדים צרכו פחות עגבניות ופרות הדר ביחס לממוצע הלאומי.
ההבדלים בדפוסי הצריכה מובילים לפערים ברמת החשיפה לשאריות חומרי הדברה שנמצאים במזון, ומכאן עולה הצורך לבחון את הסכנות הנובעות מחשיפתם לחומרי הדברה עבור קבוצות ייחודיות באוכלוסיה כגון ילדים.
מסיבות אלו, כאשר המחוקק קובע את הרמות המרביות המותרות של שאריות של חומרי הדברה במזון, חיוני כי יתייחס לסיכון הנשקף לילדים כתוצאה מהחשיפה הפוטנציאלית לחומרי ההדברה אשר מותרים לשימוש על פי חוק, ויוודא כי הרמות המותרות על פי חוק מספקות הגנה ראויה על בריאות הציבור ככלל, לרבות הגנה על בריאותם של קבוצות רגישות יותר או חשופות יותר לחומרי הדברה.
מסמך זה מציג את הנעשה בעולם בתחום של הערכת סיכונים מחשיפה לחומרי הדברה, וממליץ כיצד יש לפעול בישראל לקראת רישום חומרי הדברה לשימוש בישראל, בעת קביעת תנאי השימוש וכן בקביעת הרמות המרביות המותרות של שאריות חומרי הדברה במזון.
עודכן: יולי 2018
