יש לציין לשבח את אחד הסעיפים המרכזיים בהחלטה, הקורא לשיקום של שבעה נחלים בישראל. הסעיף מתייחס גם לחידוש הזרימה ממקורות המים הטבעיים, המעיינות ומי התהום — שהזינו את אותם נחלים בעבר, לפני שצרכים כמו השקיה או אספקת מי שתייה סגרו את הברז לטבע. שיקום הנחלים בצפון חשוב לא רק בהיבט האקולוגי, אלא גם עבור הציבור כולו, שיוכל לשוב וליהנות מהנחלים כמקום מפלט ובילוי בחיק הטבע.
ואולם מהחלטת ממשלה חשובה זו בולטות בהיעדרן ההתייחסות לאיכות המים המסופקים לתושבים, והצורך בשיקום מקורות המים הטבעיים שזוהמו במשך השנים. ברור שבעקבות המגמה של התמעטות המשקעים מעל אזורנו, שנותנת את אותותיה ביתר שאת בחמש השנים האחרונות, ובעקבות הצפי לכך שאוכלוסיית ישראל תחצה את רף ה–10 מיליון איש כבר בעשור הבא, נדרש מהלך משמעותי להגדלת המים הזמינים בישראל. התפלה היא לכאורה הפתרון הקל ביותר. בהקמה של מתקן התפלה בודד, כמו אלה שהקמתם אושרו בהחלטה הנוכחית, ניתן לספק כ–150 מיליון מטר מעוקב (מלמ"ק) בשנה, שהם מחצית ממה שהכנרת סיפקה בימיה הטובים.
אך למים המותפלים, ולהישענות ההולכת וגדלה על מים "מיוצרים" במקום מים טבעיים, יש גם חסרונות. מדובר בשיטת ייצור מים הצורכת אנרגיה רבה לעומת השאיבה ממקורות המים הטבעיים — עד פי ארבעה. לכך יש להוסיף את היעדר הגמישות שבהפעלתם של מתקני ההתפלה, הנובעת מסוג החוזים הנחתמים עם החברות שמפעילות אותם; ואת הפגיעות של מתקני ההתפלה, למשל מזיהום אפשרי של מי הים או אירועים ביטחוניים.
חיסרון נוסף במים המותפלים הוא היעדר של מספר מינרלים חיוניים כמו מגנזיום ויוד. ככל שעולה חלקם של המים המותפלים במערכת אספקת המים, ההשפעות של המחסור באותם מינרלים על בריאות הציבור הולכות ומתרחבות. החלטת הממשלה האחרונה מרחיבה ומאיצה את הקמתם של מתקני ההתפלה עוד טרם התברר עד תום כיצד הממשלה מתכננת להתמודד עם המחסור במגנזיום במי השתייה. נדרש היה להתנות את הקמתם של מתקני ההתפלה העתידיים בסיומו של פרויקט הפיילוט, שאמור לצאת לדרך בימים אלה, ומיועד לבחון את ההיתכנות הטכנו־כלכלית של החלופות השונות להחזרת המגנזיום למים המותפלים.
מרכיב משמעותי נוסף שנעדר מהחלטת הממשלה הוא הנחיצות של בניית תוכנית לאומית לשיקום המים הטבעיים, ובפרט מי התהום, כדי לשפר את איכות התמהיל של מי השתייה המסופקים לציבור הישראלי. במאות אתרים בישראל התגלו מזהמים במי התהום, מה שהביא לסגירתם של מאות קידוחים להפקת מים. שיקום מי התהום המזוהמים, שנפחם הכולל מוערך ביותר מ–2,000 מלמ"ק; חידוש ההפקה מכ–270 בארות שנסגרו; והטיפול במי התהום לרמת איכות של מי שתייה ב–230 בארות נוספות — יכולים להוסיף כ–100 מלמ"ק של מים טבעיים לאספקת מי שתייה מדי שנה.
לשיקום מי התהום בישראל יתרונות סביבתיים, בריאותיים, כלכליים ואסטרטגיים. כדי להבטיח אספקת מים סדירה ואיכותית גם לדורות הבאים, ממשלת ישראל צריכה לשמור על מגוון רחב ככל הניתן של מקורות מי שתייה, ולא להתבסס באופן בלעדי על כמה מתקני התפלה. הממשלה צריכה לפעול לניקוי מקורות המים הטבעיים שלנו ולהחזיר אותם לשימוש הציבור, במיוחד למען הדורות הבאים.
עודכן: יוני 2018
