שנת 2023 הוכרזה כשנה החמה ביותר מאז החלו לעקוב אחר הטמפרטורה הממוצעת העולמית, בשנת 1850. למרבה הצער, נראה שבשנים הקרובות השיא העצוב הזה צפוי להישבר שוב ושוב, שכן עד 2100, הטמפרטורה הממוצעת צפויה לעלות ב-3-5°C, הרבה מעל לגבול שהציבו המדינות החתומות על הסכם פריז, שמטרתו העיקרית הייתה להגביל את עליית הטמפרטורות ל-2°C בלבד.
בתוך כך, מגמת ההתחממות צפויה להיות מורגשת במיוחד בערים, אשר סובלות מתופעת "אי החום העירוני". זוהי תופעה בה הטמפרטורה בעיר, ובמיוחד במרכזה, גבוהה משמעותית מהטמפרטורה בשוליה ובשטחים פתוחים הסובבים אותה. העיר למעשה "כולאת" את החום המגיע אליה, בין אם במבנים, בכבישים או בשטחים מבונים אחרים. מבנים ותשתיות אלו קולטים ואוגרים חום במידה משמעותית ורבה יותר מסביבה טבעית (למשל, בטון אוגר כמות חום הגדולה פי 2,000 מהאוויר), ובשעות הערב משטחים אלו פולטים את אותה קרינה למרחב הציבורי הכלוא חזרה. התופעה פוגעת בצורה קשה יותר דווקא באוכלוסיות המוחלשות כגון מעוטי יכולת, אשר אינם יכולים להרשות לעצמם להדליק מזגן לשעות ארוכות, או קשישים וילדים אשר נדרשים להתנייד עצמאית או על ידי תחבורה ציבורית.
לפי התכנית הסביבתית של האו"ם (UNEP), עד שנת 2100, הטמפרטורה הממוצעת בערים רבות ברחבי העולם חזויות לעלות בעד 4°C אם פליטת גזי החממה תמשיך במגמה הרווחת היום. להתחממות שכזו יהיו השפעות הרסניות על העיר, התשתיות שלה והקהילות שבה – והיא תקשה באופן משמעותי על קיום שגרה נורמלית. דמיינו לכם כמה קשה יהיה לצאת לפעילות ספורטיבית בחוץ, לעבוד בעבודות תחזוקה ובנייה בחוץ בשעות החמות, לנסוע באופניים למקום העבודה, ללכת חזרה מבית הספר הביתה או אפילו לצאת לקניות בחנות הסמוכה לביתכם בהליכה ברגל. במציאות שכזאת, גם פעילות פסיבית של המתנה למונית או לאוטובוס נשמעת כמו משימה קשה במיוחד.
להתחממות החזויה עשויות להיות תוצאות טרגיות. בארץ ובעולם כבר קשרו בין גלי חום ממושכים לתמותה עודפת ממחלות ולעלייה באשפוזים, לרבות על רקע נפשי. מכות חום והתייבשות מסכנות בעיקר אוכלוסיות פגיעות כגון ילדים ותינוקות, קשישים, אנשים הסובלים ממחלות רקע ואנשים שעובדים או נאלצים לבלות בחוץ שעות ארוכות. לפי הרשות הלאומית לחירום במשרד הביטחון, התמותה ממחלות הקשורות בחום קיצוני צפויה לעלות ב-8.5% מעל הממוצע וממוצע האשפוז עקב מחלות לב וכלי דם יהיה גבוה ב-10%-15%. לכך נוספת גם השפעה ניכרת על בריאות הנפש, לכל סוגי האוכלוסיות ובעיקר למבוגרים ולילדים אשר זקוקים למרחב זה על מנת ליצור קשרים חברתיים, ובנוסף השפעה תיפקודית עקב הימנעות מפעילות חיונית בחוץ כמו הליכה לתחבורה ציבורית או משחק.
בישראל, המתחממת בקצב כפול מהממוצע העולמי, שיעור האוכלוסייה העירונית הוא 91%, בין הגבוהים בעולם ולפיכך פגיעותה להתחממות במרחב העירוני גבוהה מאוד. מערכת הבריאות נמצאת גם בימים כתיקונם במצב של תפוסת יתר, ובטח שאינה ערוכה להתמודדות עם גלי חום ממושכים וארוכים הצפויים באזורנו.
אם כך, ניכר כי חשוב לקדם היערכות במרחב העירוני להשלכות הקשות שמשבר האקלים טומן בחובו. קיימות אפשרויות רבות ומגוונות להיערכות: החל ממקלטי אקלים ממוזגים הפתוחים לכלל האוכלוסייה, פיזור ברזיות וברזי מים, בנייה בעיר בחומרים ובשיטות הממתנים את תופעת איי החום ועוד.
אמצעי חשוב במיוחד מבין כל אלה הוא הצללה, ולכן כתבנו דוח בנושא.
להצללה ישנם יתרונות רבים אשר יתרמו לאיכות החיים בערים, ויסייעו להסתגלות לתנאי החיים החדשים שמשבר האקלים מייצר. הפחתת קרינת השמש והורדת הטמפרטורות באזורים מוצלים יסייעו ליצירת מרחבים ציבוריים שיהיה נעים לשהות בהם – למטרות כמו פעילות גופנית, מפגשים חברתיים ואירועים קהילתיים. מרחבים אלה גם יסייעו להפחתת הנסועה והפחתת זיהום האוויר ופליטת גזי החממה כתוצאה מכך, שכן הם יעודדו שימוש באמצעי תחבורה מקיימים כגון נסיעה באופניים, הליכה ושימוש בתחבורה ציבורית. הצללה גם תסייע למיתון תופעת אי החום העירוני ולהגנה על תשתיות, בכך שהיא תפחית את הקרינה הישירה אל מבנים סופחי חום – כך לדוגמה גגות מוצללים יכולים לחסוך כ20-30% מעלות המיזוג במבנים, ועבור כבישים הצללה תתרום לחסכון בהוצאות אחזקה עקב המסה של כבישים. לשימוש בעצים כאמצעי הצללה יש יתרונות ברורים נוספים, בעוד שאמצעי הצללה מלאכותיים הינם זולים יותר, מהירים להקמה וקלים לתחזוקה – וטומנים בחובם פוטנציאל לרווח כלכלי כאשר מותקנים עליהם מתקנים פוטו-וולטאיים.
מה מצב ההצללה בישראל?
בינואר 2022 התקבלה החלטת ממשלה 1022 "הצללה וקירור של המרחב העירוני באמצעות עצי רחוב במסגרת היערכות לשינויי האקלים". ההחלטה שמה לממשלה כיעד להגביר את ההגנה על עצים בוגרים ולקדם ייעור עירוני; להבטיח כיסוי צל עצים של 70% (צל עצים רציף) במדרכות ברחובות בעלי פוטנציאל הליכתיות משמעותי, עד לשנת 2040; ולגבש תכנית פעולה לאומית לצורך כך.
תכנית לאומית להצללה וקירור במרחב העירוני באמצעות עצים אושרה ב2022, וכוללת, בנוסף ליעדים שהוגדרו בהחלטת הממשלה, הקמת גוף מתכלל לפעולות, יעד רב שנתי שלפיו יינטעו כ-450,000 עצים לאורך כ-3 מיליון מטרים של רחובות בישראל בהשקעה הנאמדת ב-2.25 מיליארד ₪ עד שנת 2040 ויעד של 100 רשויות מקומיות אשר יגבשו ויפרסמו תוכנית ליער העירוני הכוללת חזון ואסטרטגיה לקידום עצי רחוב עד לשנת 2030.
כל זה טוב ויפה, אך יש בהחלטה מספר בעיות:
- בדיקה שנערכה במאי 2023 על ידי המרכז למיפוי ישראל (מפ"י) עבור עיתון "הארץ" גילתה כי רק 0.25% מהרחובות בישראל מוצלים די הצורך על פי החלטת הממשלה — לפחות 50% צל. נוסף על כך, רק ב–7.6% מהרחובות יש הצללה בינונית — בין 20-50%. כמו כן, לא רק שאף עיר בישראל לא השלימה סקר עצים רשותי מלא, אלא שהנתונים הקיימים הם בנוגע לכריתות עצים בלבד. בנוסף קיים פער בכיסוי העצים בין אזורים בדירוג סוציואקונומי שונה.
- פתרון ההצללה מתייחס להצללה באמצעות עצים בלבד ולא קיימת כלל התייחסות לאמצעי הצללה מלאכותיים. זאת, במדינה בה יותר ממחצית השטח (56%) מוגדר כאזור צחיח וצחיח־למחצה, עם כמות משקעים של 50־250 מ"מ בשנה בממוצע ואף פחות מזה, וקו המדבר, הנמצא היום באזור באר שבע, צפוי להצפין. להזכירכם, לצד היתרונות הקיימים בהצללה באמצעות עצים הם דורשים אחזקה שוטפת ומים, ולעיתים, במיוחד ברשויות מדבריות, אינם מתאימים להצללה.
- ישנה בעייתיות מובנית בקידום מדיניות באמצעות החלטות ממשלה. אלה מתקבלות חדשות לבקרים, אולם בניגוד לחקיקה הן אינן מחייבות את הממשלה לפעולה. לראייה, כדאי לקרוא את הדוחות של משרד מבקר המדינה העוסקים בהיערכות מדינת ישראל למשבר האקלים – אשר מראים כי משרדי הממשלה השונים כושלים ביישום החלטות הממשלה שנועדו לקדם מדיניות אקלים בישראל – ומצביעים על הצורך האקוטי בקידום חוק אקלים.
חובת הצללה קיימת בחוק רק עבור מוסדות חינוך וגני שעשועים: הנחייה מחייבת של לפחות 25% משטח החצר בגני ילדים ו-15% מחצר בתי הספר בזרמי החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי; בתקנות התכנון והבנייה מצוינת חובה של 70% הצללה במרחב החופשי בגני שעשועים בשעות החמות. מלבד שתי תקנות אלו, אין כיום תקנות או הנחיות הנוגעות לצל. כך, בתמ"א 1 אין התייחסות או הוראות להצללה מלבד איזכור קטן בהנחיות לעריכת נספח נופי-סביבתי שמדבר על הצללה בתור "השפעות סביבתיות".
לצד זאת, קיימות יוזמות נקודתיות ולא מחייבות, כגון מדריך ארצי לצל עצים במרחב הבנוי של מנהל התכנון ומשרד החקלאות וסעיפי ההצללה במדריך להכנת תוכנית פעולה מקומית להיערכות לשינוי אקלים ואנרגיה מקיימת, של המשרד להגנת הסביבה. כלי עזר נוסף למתכננים פורסם בינואר 2024 על ידי המשרד להגנת הסביבה, והוא נועד למיפוי סיכוני אקלים וכולל שכבות גיאוגרפיות ובהן שכבת איי חום עירוניים.
ישנן גם דוגמאות ליוזמות של רשויות מקומיות, כגון זו של עיריית תל אביב-יפו לשיפור ההצללה בעיר מתוך אסטרטגיה לעידוד רכיבה על אופניים, הליכתיות, שימוש בתחבורה הציבורית בעיר ויצירת תשתית ועיצוב מרחב ציבורי שיאפשרו חווית שימוש נעימה ובטוחה.
הבנו כבר כמה חשוב להתייחס לסוגיית ההצללה, ולתכנן צל איכותי במרחב העירוני שלנו. איך עושים את זה?
ברמה הלאומית – הנחנו על שולחן הכנסת הצעה ל חקיקה המגדירהיעדים להצללה (לפחות 50%), כולל לוחות זמנים מפורטים, ושלצורך יישומה יוקצה תקציב מתאים; על מנהל התכנון לגבש עקרונות תכנון לאמצעי הצללה, עבור האמצעים השונים ואזורי התכנון השונים, ולוודא כי כל תכנית פיתוח חדשה תוגש בהתאם לחוק המוצע.
בכלל הפעולות המוצעות חשוב להטמיע את עקרונות הצדק האקלימי, שכן יישובים שבהם ריכוזי אוכלוסיות מוחלשות, ובהם היישובים הערביים, סובלים ביתר שאת ממשבר האקלים ומהיעדר תשתיות מותאמות ושטחים פתוחים שיכולים לסייע במיתונו.
ברמה המקומית – יש לקדם הצללה באזורים בסיכון – הן הצללה קבועה והן זמני
ת עבור אירועים רבי משתתפים. על תכנון הצללה נכון להתחיל במיפוי המצב הקיים ברמה העירונית, לצד הצלבה עם משתנים כגון מצב סוציואקונומי, צפיפות האוכלוסייה וריכוזי אוכלוסיות פגיעות במיוחד, כגון קשישים.
בכל תכנון הצללה, חשוב מאוד לשים דגש מיוחד גם על דרכים מקשרות אל מבנים ותשתיות ציבוריות בשימוש גבוהה, כגון מוקדי תחבורה ציבורית; תכנון תמהיל נכון של הצללה טבעית (עצים בוגרים ומתאימים לאזור) ואמצעי הצללה מלאכותיים (זולים ומהירים יתר להקמה, ומתאימים במיוחד לאקלים יבש ומדברי); שימוש בחומרים בעלי מקדמי בליעת קרינה נמוכים, אשר ימנעו את החמרת תופעת אי החום העירוני.
קרדיט לתמונת הנושא: טל דהן, שתיל סטוק
