לאחר שנים של מאבק שהובלנו היום אישרה שרת הבריאות את תקנות מי השתייה. אישור התקנות מבטיח מי שתייה באיכות ראויה לכלל התושבים ואנו רואים בו התגלמותו של “צדק סביבתי וחברתי” אליו אנו שואפים. התקנות נחתמו בעקבות עתירה שהגשנו ב-2008 במטרה לעגן את מסקנות ועדת עדין בתקנות מחייבות.
עו”ד עמית ברכה, מנכ”ל אדם טבע ודין ברך את שרת הבריאות על צעד חשוב זה: “אישור התקנות נועד להביא לצדק סביבתי וחברתי, מאחר שאישורן מבטיח כי הזכות למי שתייה באיכות ראויה לא תהיה רק בהישג ידם של מי שמסוגלים לשפר את איכות המים אשר הם שותים באמצעות מתקני סינון ומים מינרלים, אלא כי מדינת ישראל תבטיח מי שתייה באיכות ראויה במים המסופקים על ידה לכלל תושביה”.
תקנות מי השתייה נועדו להבטיח את ההגנה על בריאות הציבור השותה מי ברז, בהתאם להמלצותיהם של גופי התקינה המקובלים בעולם, ביניהם ארגון הבריאות העולמי, האיחוד האירופאי והסוכנות להגנת הסביבה בארה”ב.
המאבק לאישור התקנות
תקנות מי השתייה החדשות שאושרו בכנסת עוד ביולי 2012, עוכבו במשך תקופה ארוכה.
בחודש מרץ 2013 שלחנו מכתב לשרת הבריאות החדשה, יעל גרמן, ובקשנו ממנה כי אחת מפעולותיה הראשונות כשרת הבריאות תהיה חתימה על התקנות החדשות לאיכות מי השתייה. טענו כי אין כל מניעה לחתום על התקנות כפי שהן. אדרבה, כל עיכוב בחתימה על התקנות פוגע פגיעה מיותרת ובלתי סבירה בבריאות הציבור.
המאבק על שיפור איכות מי השתייה, הוא מאבק שאנו מובילים כבר למעלה מעשור. אנחנו אף הגשנו בג”ץ בנושא בשנת 2008 במטרה להביא לאישור עדכון התקנות לאיכות מי השתייה, ועתירה זו עודנה תלויה ועומדת.
התקנות החדשות – שיפור קריטי במי השתייה
בעקבות העתירה, בחודש יולי 2012, אישרה הכנסת את תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה ומיתקני מי שתייה), התשע”ב – 2012. התקנות החדשות מציעות שיפור ניכר על פני התקנות הקיימות ומספקות הגנה טובה יותר על בריאות הציבור.
אישור התקנות החדשות יביא לשיפור משמעותי באיכות מי השתייה.
א. הוספת דרישה לניטור ותקן לעשרות מזהמים פוטנציאליים שאינם מנוטרים היום.
ב. החמרת התקן הקיים לעשרות חומרים נוספים לרבות מזהמים מיקרוביאליים וכן למזהם התעשייתי טריכלורואתילן, שהינו מסרטן ועלול לגרום למומים בלב.
ג. הקמת ועדת מעקב מקצועית לתקנות מי השתייה ודרישה לבחון את התקנות מחדש כל ארבע שנים לפחות.
ד. הסדרת מערך הטיפול במים במטרה להבטיח הסרת מזהמים מהמים ולהפחית תוצרי לוואי מחיטוי מי השתייה.
ה. הבטחת טיפול מקצועי יותר במערכות מי השתייה.
ו. הגברת השקיפות של נתוני ניטור ואירועי זיהום מים.
ז. מתן אפשרות לצרכנים לבקש בדיקות מים, כך שיוכלו לוודא כי מי הברז עומדים בדרישות התקנות.
במרכז המחלוקת – הפלואור
בתקנות מי השתיה נקבעה גם הוראת שעה לפיה הוספת פלואור למים, אותה מנהיג משרד הבריאות בשנים האחרונות במרבית היישובים בארץ, תהיה בתוקף למשך שנה אחת בלבד.
השאלה האם להפליר את מי השתייה הינה שאלה מורכבת הן במישור האתי והן במישור הבריאותי. ישנו ציבור לא מבוטל אשר אינו מעוניין בהוספת כימיקלים זרים שאינם חיוניים אל מי השתייה, או בהוספת תרופה למים. בנוסף, מחקרים רבים מראים כי ישנן אוכלוסיות הנפגעות מהוספת הפלואוריד: הדבר מגביר את שיעור הפלואורוזיס של השן, וכמו כן, מעלה את הסיכון שילדים ייחשפו לכמות פלואוריד החורגת מן המנה היומית המקובלת, דבר שמשמעותו פגיעה בבריאות.
