החל מתחילת השנה, המחלקה הכלכלית שלנו שותפה לדיונים בוועדת הכספים של הכנסת העוסקים במס פחמן. עוד הרבה לפני כן חזרנו והדגשנו מעל כל במה אפשרית עד כמה מנגנון לתמחור פחמן מוכרח להיות חלק מהותי מכל מדיניות אקלים שמקדמת הממשלה. בדיון מכריע בוועדת הכספים הצלחנו להכניס מספר סעיפים סביבתיים-חברתיים לצו שאושר על ידי שר האוצר ובקרוב יבוא להצעה סופית בפני הוועדה.
רגע… מה זה בכלל מס פחמן?
גזי חממה ומזהמים נוספים נפלטים בעת שריפת דלקים פוסיליים שכרוכה בפעילויות רבות המתקיימות בישראל ובעולם – הפקת חשמל, תעשייה, תחבורה ושינוע. לגזי החממה ולזיהום האוויר עלויות חיצוניות רבות אשר אינן מקבלות ביטוי בתמחור הדלקים, לכן נוצר למעשה כשל שוק. העיוות הזה מוביל לכך שמוצרי דלקים פוסיליים אינם מתומחרים באופן שמפנים את העלויות החיצוניות של שריפתם – לדוגמה תמותה עודפת או עומס על מערכת הבריאות כתוצאה מתחלואה הקשורה בשינוי האקלים ובזיהום האוויר.
תמחור פחמן מכוון את הפעילות הכלכלית כך שתהלום את מדיניות האקלים שמדינות אימצו נוכח המשבר שאנו נמצאים בעיצומו. כך לדוגמה, מנגנונים מעין אלה מוטמעים מתוך כוונה להפוך את עלויות הפיתוח, ההטמעה והפריסה של אנרגיות מתחדשות למשתלמות ואטרקטיביות יותר וכן לספק מקור מימון להשקעות ממשלתיות לטובת היערכות אקלימית.
תמחור פחמן הינו נפוץ במדינות רבות בעולם הן באמצעות מס על הפחמן שנפלט או מנגנוני סחר בפליטות. לצד זאת, יותר ויותר מדינות מאמצות מנגנונים של תמחור פחמן מתקדם אף יותר אשר דורש מכל מוצר שנכנס למדינות הללו לשלם על טביעת הרגל הפחמנית של המוצר. במצב שבו לא יקודם מס הפחמן בישראל, חברות ישראליות צפויות לשלם מיסים גבוהים כאשר הן מבקשות לסחור עם מדינות אשר אימצו מנגנונים אלה.
לאחרונה הולך ומתברר גם לנבחרי הציבור שלנו כי החלת מנגנון של תמחור פחמן בישראל היא בלתי נמנעת. באוגוסט 2021 התקבלה החלטת ממשלה אשר הטילה על משרדי האוצר, הגנת הסביבה והאנרגיה לגבש מנגנון מיסוי פחמן בישראל אשר יתבסס על מס הבלו. הכורח הכלכלי של העת הנוכחית הביא להאצת תהליך גיבוש המתווה למס פחמן.
אנו מברכים על גיבוש המתווה למס פחמן בישראל. עם זאת, למחלקה הכלכלית שלנו היו השגות מהותיות לגבי המתווה המתהווה.
למשל, במתווה המוצע הגז הטבעי מתומחר בחסר משמעותי. להזכירכם, "גז טבעי" הוא דלק פוסילי מזהם וחייבים לתמחר אותו באופן שמשקף זאת, על מנת לייצר תמריץ לתעשיות לצמצם את השימוש בו ולעבור לחלופות נקיות יותר.
ועוד, במתווה מסתמן היעדר מיסוי פחמן על ייצוא הגז הטבעי בישראל – ישראל מייצאת גז טבעי למדינות שאין בהן מס פחמן, כך שהנזק הסביבתי והזיהום מהפליטות הללו אינו מובא בחשבון, תוך שישראל מאבדת סכומי עתק כל שנה. אם מיסוי שכזה היה מקודם, ההכנסה הפוטנציאלית לקופת המדינה ב-2030 הייתה 1.5 מיליארד ש"ח!
כמו כן, בניגוד להחלטת הממשלה שהזכרנו קודם לכן, במתווה לא יועדו במקור כספים לטובת עידוד אלטרנטיבות דלות פחמן ותיקון הפגיעה אוכלוסיות מוחלשות. אוכלוסיות אלה גם תורמות פחות באופן יחסי למשבר האקלים וגם צפויות להיפגע ממנו, ומהנטל הכלכלי שהמס ייצר, באופן בלתי פרופורציונלי, בניגוד לעקרונות הצדק האקלימי. על מנת לוודא שהמס לא יפגע באוכלוסיות המוחלשות נדרש לייעד חלק מההכנסות מהמס בכדי להבטיח מנגנון שיתמוך באוכלוסיות אלה ויסייע למגר את תופעת העוני האנרגטי בישראל (יש אנשים רבים בישראל אשר נמנעים מלהדליק מזגן בימי הקיץ החמים, משום שאין להם אפשרות לממן זאת). בנוסף, נדרש לייעד הכנסות להתייעלות אנרגטית ועידוד אלטרנטיבות דלות פחמן, שיבטיחו ביטחון אנרגטי ארוך טווח.
לבסוף, נעדר מן המתווה מנגנון שקיפות ותיקון המדיניות בהתאם לביצוע המס בפועל. אנחנו דורשים שבכל שנה ייבדק כי המס עומד במטרותיו – שהוא מוביל למשל לירידה בזיהום אוויר ומכניס כסף בהתאם ליעדים, ושתהיה אפשרות לתקן אותו במידה שהיעדים הללו אינם מושגים.
הגענו לדיונים המכריעים בוועדת הכספים של הכנסת על מנת לוודא שהמס ישיג את המטרות שלו – שיפור איכות האוויר בישראל, חיזוק קבוצות אוכלוסיה בישראל, קידום עצמאות אנרגטית ויקדם את מדינת ישראל לעבר המדינות המפותחות והכלכלות החזקות בעולם.
ואכן, הצלחנו להגיע להישג משמעותי – הצלחנו להכניס שני סעיפים מהותיים למתווה המס שאושר בוועדה. כך, במסגרת המס ייועד תקציב של 700 מיליון שקלים לאוכלוסיות מוחלשות. כמו כן הוכנסה חובת דיווח שנתי שבו משרד האוצר צריך לדווח לועדת הכספים על הכנסות המס ועמידה ביעדי המס.
נמשיך לעקוב אחר יישום ההחלטה ולהשמיע את קולנו למען גיבוש מדיניות אפקטיבית וצודקת יותר להתמודדות עם משבר האקלים.
