מי הנגר העירוני בישראל נחשבים איום קיומי בדמות הצפות ושיטפונות, אך גם מטרד סביבתי חמור. משבר האקלים צפוי לשנות את משטר הגשמים ולהביא לאירועי גשם אלימים, אשר יגרמו לכמויות משקעים גדולות בפרקי זמן קצרים. שינויי האקלים לצד הידלדלות השטחים הפתוחים ובנייה מואצת, צפויים להביא לכמויות הולכות וגדלות של מי נגר עירוני מזוהם אשר השפעתו הסביבתית חמורה.
כשמי הגשמים פוגשים סביבה עירונית מבוטנת, הם מזדהמים במתכות כבדות, דלקים ושמנים מרחובות העיר. בנוסף, דו״ח ״חוף נקי״ של המשרד להגנת הסביבה מצא כי לאחר עונת הגשמים ניתן למצוא פסולת פלסטיק בקרקעית הים התיכון, בעיקר חתיכות שקיות ואריזות מזון. מי הנגר המזוהמים פוגעים בבריכות חורף, בסביבה הימית ובנחלים.
מלבד זיהום עירוני, אנו עדים לזיהום הים והנחלים בביוב גולמי באירוע גשם חריגים עקב חיבור בין מערכת הביוב למערכת הניקוז. בחורף 2020 מערכת הביוב בערים רבות (בנהריה, ת"א, נתניה ועוד) עלתה על גדותיה בשל חיבור בין מערכות הניקוז והביוב, וכתוצאה רחובות ובתים הוצפו בביוב לצד נחלים (פולג, הירקון) וחופי רחצה. כך אירוע גשם קיצוני לצד תשתיות עירוניות מוזנחות מביא לסכנה בריאותית, נזק לרכוש ופגיעה סביבתית אדירה.
לשיטתנו, מקור הזיהום הינו בניהול כושל של התשתיות העירוניות ופרדיגמת ניהול מי נגר שגויה המתייחסת למי נגר כמטרד, במקום כמשאב מים יקר ערך.
לאור כל האמור לעיל אנו קוראים לחברי הוועדה הנכבדים להורות על הפעולות כדלהלן:
1 . החלטת ממשלה 207 מיום 01.08.21 "קידום תשתיות וניהול סיכוני שיטפונות" דרשה את הכנתה של תוכנית לאומית לניהול סיכוני שיטפונות. אנו קוראים לוועדה לדרוש מהמנהל הכללי של משרד ראש הממשלה, הממונה על הכנת התוכנית, לכלול התייחסות לפוטנציאל הזיהום של מי נגר עירוניים.
2 . בתוכנית לאומית זו, יש לדרוש ניטור מקיף של מי הנגר בנקזים המובילים את מי הנגר העירוני לנחלים ולים. בהתאם לתוצאות הניטור יש לקבוע תקן לשחרור מי נגר לסביבה.
3 . על התוכנית הלאומית לפעול לקידום ערים רגישות מים, פתרונות השהייה וקצירת מי נגר במרחב העירוני והחדרתם למי תהום.
