חוק הפיקדון – כל מה שרצית לדעת, חלק ד' ואחרון

מה אומר החוק לגבי הבקבוקים הגדולים?

בשנת 2010, רצה השר דאז גלעד ארדן להרחיב את חוק הפיקדון. יצרני המשקאות הבטיחו לו כי בכוחם לאסוף 55% מהבקבוקים הגדולים ללא פיקדון, באמצעות כלובי המיחזור. לכן, הכנסת העניקה ליצרני המשקאות תקופת חסד בת 6 שנים לעמוד בהבטחה זו, אך קבעה כי אם לא יעמדו ביעד של 55%, יוטל פיקדון באופן אוטומטי על הבקבוקים הגדולים. אי עמידה ביעדים גם מובילה להטלת קנסות גבוהים על היצרנים.

כבר שנים מדברים על הרחבת חוק הפיקדון למכלי משקה גדולים. מדוע הנושא שוב בכותרות?

בשנת 2016, נדרשו היצרנים לדווח לראשונה כמה בקבוקים גדולים נאספו. היצרנים דיווחו על איסוף של 60%, אולם לפי משרד רואי החשבון שבדק את הדיווחים עבור המשרד להגנת הסביבה נאספו רק 44%. לפי החוק, במצב כזה מוטל פיקדון באופן אוטומטי.

אם יצרני המשקאות נכשלו ולא עמדו ביעד, והרחבת חוק הפיקדון היא אוטומטית, איך יתכן שהשר החליט שלא להרחיב את החוק?

רואי החשבון של המשרד להגנת הסביבה קבעו כי יצרני המשקאות אספו רק 44% מהבקבוקים. הם גם קבעו, כי לא ניתן להסתמך על הסקרים של יצרני המשקאות, וקבע כי יש לבצע סקרים בלתי תלויים. השר להגנת הסביבה התעלם מהמלצות אלה, וקבע כי נאספו כ-52% מן הבקבוקים הגדולים. לפי החוק, אם איסוף הבקבוקים נע בטווח של 47%-55, ניתן לעכב את הרחבת החוק.

אז כמה בקבוקים גדולים באמת נאספו בישראל?

לגרסת יצרני המשקאות, נאספו בשנת 2016 כ- 60% מכלל הבקבוקים הגדולים. נתון זה, לו היה נכון, היה מציב את ישראל במקום הראשון בעולם באיסוף בקבוקים. לפי משרד רואי החשבון של המשרד להגנת הסביבה, נאספו רק 44% מהבקבוקים. הבעיה היא, שגם הנתון הזה מוגזם, כיוון שהוא מתבסס על סקרים של יצרני המשקאות, אשר להם אינטרס ברור לנפח את הנתונים כדי לעמוד ביעד. אנשי המקצוע של אדם טבע ודין ביצעו סקרים עצמאיים, בפיקוח מכון גיאוקרטוגרפיה, ונמצא כי שיעור האיסוף האמיתי היה נמוך מ-40%. כלומר, החוק מחייב הטלת פיקדון באופן מידי גם על בקבוקים גדולים.

אז פשוט עבדו על כולנו בעיניים? כיצד נופחו נתוני האיסוף?

הנתונים של יצרני המשקאות כללו פסולת ונוזלים שמשקלם הוחשב כבקבוקים, ובאופן זה (ובדרכים נוספות) נופח היקף האיסוף שדווח על ידי יצרני המשקאות.  המשרד להגנת הסביבה כשל בתפקידו, כיוון שלא ערך סקרים עצמאיים לאימות הדיווחים של יצרני המשקאות. לו היה מבצע סקרים כאלה, כפי שעשתה אדם טבע ודין, היה מגלה כי יצרני המשקאות לא עמדו ביעדי החוק.

האם החלטת השר להגנת הסביבה היא סוף פסוק? האם הוא רשאי למנוע את הרחבת החוק?

ממש לא! ראשית, החלטת השר להגנת הסביבה כפופה לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת. השר עקף באופן לא חוקי את הכנסת, ולפיכך הגישה אדם טבע ודין עתירה לבג”ץ.

עודכן: יולי 2019