שירות המזון הארצי הוא יחידה במשרד הבריאות המופקדת על הגנה על בריאות הציבור מפני חשיפה למזהמים המצויים במזון. בתוך כך, יש לשירות המזון תפקיד משמעותי בכל הנוגע לתחום חומרי ההדברה והגנה על הציבור מפני חשיפה אליהם. שני נדבכים מרכזיים העומדים בבסיס אחריות זו הם פיקוח ואכיפה על שאריות חומרי הדברה בתוצרת חקלאית מקומית החל מרגע הקטיף ועד לצלחת, וכן פיקוח על מזון ותוצרת חקלאית מיובאת.
משרד החקלאות ופיתוח הכפר הינו בעל אחריות משלימה לאחריות זו, בהיותו האחראי על התוצרת החקלאית המקומית עד לקטיף, וכן אחראי על תוצרת חקלאית המגיעה מעזה. נדבך נוסף בבסיס אחריותו של שרות המזון הוא אחריות על קביעת רמות שאריות חומרי הדברה מרביות מותרות בתוצרת וביצוע הערכת הסיכונים הנדרשת לצורך קביעה זו, מתוקף תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (שאריות חומרי הדברה), התשנ”א – 1991.
ואולם, כפי שיפורט בדוח זה, על אף התקדמות שחלה בתחום בשנים האחרונות בכל הנוגע לתכנית הדיגום שעורך משרד הבריאות בתוצרת מקומית, ישנם עדיין כשלים רבים בתפקודו של שירות המזון ביחס לגופים בעלי אחריות מקבילה בעולם.כך, בכל הנוגע לשקיפות ושיתוף מידע, כלים הכרחיים לצורך הפעלת ביקורת ציבורית, וכן בכל הנוגע לפיקוח על תוצרת מיובאת וביצוע הערכת סיכונים שתגן על אוכלוסיות רגישות במיוחד כגון נשים הרות וילדים, אנו נמצאים הרחק מאחור בהשוואה למדינות מתקדמות בעולם.
כפי שיורחב בדוח, סוגית העדר השקיפות עוברת כחוט השני בכל הנושאים שיוצגו, ופוגעת ביכולתו של הציבור לבצע החלטות מושכלות בכל הנוגע לבריאותו ולחשיפה לשאריות של חומרי הדברה. בכך, ישנה פגיעה באוטונומיה של הציבור, וביכולתו להפעיל ביקורת ציבורית על רשויות השלטון, ובמקרה שלפנינו, על שירות המזון.
עודכן: יוני 2019
