למרות ההיסטוריה של הדליפות, מקבלי ההחלטות מסייעים לקצא"א

טור דיעה מאת עו"ד מירב עבאדי, ראש תחום רגולציה באדם טבע ודין | אחרי אסונות זיהום הנפט בעברונה ובנחל צין, קצא"א לא נדרשת לתת דין וחשבון – אלא רק מקבלת רוח גבית להרחבת פעילותה העלולה לגרום לזיהום נוסף. בחברה דווקא נדמה, משום מה, כי היא קיבלה ממבקר המדינה חיזוק לשאיפותיה להגדיל את שינוע הנפט למפרץ אילת

הטור פורסם במקור בעיתון YNET בתאריך 30/01/2025

קצא"א הרוויחה ביושר את התואר המפוקפק – החברה האחראית לאסון הסביבתי החמור ביותר שהתרחש בישראל – אסון שפך הנפט בשמורת עברונה לפני כעשור. באסון זה נשפכו 5 מיליון ליטרים של נפט לשמורה וזיהמו אותה בצורה חסרת תקדים. הזיהום הזה הסב לפי ההערכות נזק של מאות מיליוני שקלים לשמורת הטבע – נזק שייקח עוד שנים לשקם, אם בכלל.

אין זה אירוע הזיהום היחידי שלו אחראית קצא"א; קדם לו ארוע דליפה בנחל צין ולאחריו התרחשה דליפה נוספת באזור היישוב משען. על רקע כל אלה, קביעתו של מבקר המדינה בדוח שהתפרסם אתמול (יום ד'), כי במשך תשע שנים קצא"א לא מבצעת פעולות שהיא נדרשה לבצע כדי לצמצם את הסיכון לאירוע דליפה נוסף היו צריכות להדיר שינה מעיניהם של מקבלי ההחלטות בעניינה של החברה. אבל בפועל, מקבלי ההחלטות עסוקים בלסייע לה להגדיל את שינוע הנפט למפרץ אילת, לאשקלון ולאורך הצינור המחבר שתי ערים אלו.

ואם תהיה דליפה? אז כמו שהיה בעברונה, יידרש עשור כדי שהאשמים ייתנו את הדין, ואל דאגה עסקת הטיעון שתגובש תהיה "לקולא", אבל תאושר "לא בלי היסוס" על ידי בית המשפט (הציטוטים הם מתוך גזר הדין שניתן לפני שבועיים בעניין זה).

לקצא"א נדמה, משום מה, כי היא קיבלה ממבקר המדינה חיזוק לשאיפותיה להגדיל את שינוע הנפט למפרץ אילת, וזאת על רקע חששות שהביע המבקר בדבר מידת היותה של מדינת ישראל ערוכה למצבי חירום כדוגמת מלחמת חרבות ברזל.

על כך יש להשיב בשתיים: הגם שבמלחמת חרבות ברזל בוטלו כל המגבלות על שינוע נפט דרך מפרץ אילת, בפועל לא ניתן היה לפרוק מיכליות נפט במפרץ בשל האיום החות'י וממילא החששות עליהם מצביע המבקר אינם קשורים בצורה כלשהי לקיומה של מדיניות המשרד להגנת הסביבה, שלא להוסיף סיכונים על מפרץ אילת.

אך יתרה מזאת, רצונה של חברת קצא"א להגדיל את שינוע הנפט למפרץ אילת לא קשורה בדרך כלשהי לצרכים האנרגטיים של מדינת ישראל. מדובר בשינוע של נפט המגיע מהאמירויות, משונע לאורך צינור הנפט ועובר דרך הים התיכון לאירופה. ועל כן, ברור, שהסיכון הנוסף שקצא"א מבקשת להשית על אזרחי ישראל אינו קשור בשום צורה לצרכי המשק הישראלי ואין בו כדי להשפיע על היותה של ישראל ערוכה למצבי חרום.

מה שקצא"א החמיצה בעת שקראה את הדוח הן אמירותיו של המבקר כי יש לקיים דיון בעניין עתידה של החברה – נוכח הצמצום הצפוי בשימוש בדלקים וזאת על רקע המעבר משימוש בדלקים פוסיליים לאנרגיה מתחדשת. שהלא אנרגיות מתחדשות הן הפתרון האמיתי לצרכי האנרגיה של מדינה שטופת שמש כישראל – פתרונות שהם יעילים בזמן שלום כמו גם בזמן מלחמה.

Theme photo credit: "Coast Guard continues response to allision, oil spill south of New Orleans [Image 1 of 3]" by DVIDSHUB is licensed under CC BY 2.0.

הגם שבמלחמת חרבות ברזל בוטלו כל המגבלות על שינוע נפט דרך מפרץ אילת, בפועל לא ניתן היה לפרוק מיכליות נפט במפרץ בשל האיום החות'י וממילא החששות עליהם מצביע המבקר אינם קשורים בצורה כלשהי לקיומה של מדיניות המשרד להגנת הסביבה, שלא להוסיף סיכונים על מפרץ אילת.

מאמרים קשורים

תחנת אוטובוס לא מוצללת ברעננה

הצעת חוק ההצללה שלנו הונחה על שולחן הכנסת

חוק ההצללה שלנו יציב חובה להצללת המרחב הציבורי בתכניות חדשות – 50% מהשטח הבנוי. הצללת המרחב תיעשה בהתאם לתמהיל המתאים בין עצים בוגרים והצללה מלאכותית, באופן שיבטיח הצללה בטווח הזמנים המיידי, הבינוני והקצר. במקביל להצעה, המחלקה הכלכלית שלנו פיתחה מחשבון ייחודי וכלי דינמי שמאפשר לבדוק את ההשלכות הכלכליות הישירות של הצעת החוק החדשה על קוני הדירות ועל יזמים

למאמר המלא
ידיים מניפות כרטיס אדום

סילמן, העבירי את כספי קרן הניקיון לתמיכה בארגוני הסביבה!

מדי שנה, אמור המשרד להגנת הסביבה לבצע את החלטת קרן הניקיון בדבר הקצאת כספים מהקרן לטובת פעילותם של ארגוני הסביבה, בצורה של "קולות קוראים". אלא שהשנה, השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, מעכבת מזה 5 חודשים את פרסומם של אלה ואף טוענת שהמשרד לא מתחייב להעברת הכספים כלל. הוצאנו מכתב בהול לשרה מטעם ארגוני הסביבה בישראל והתרענו כי החלטה זו גובלת באי סבירות קיצונית

למאמר המלא
דילוג לתוכן