מספר חודשים לאחר חתימת הסכם הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות (הסכמי אברהם), חתמה חברת קצא"א (קו צינור אירופה אסיה) על מזכר הבנות לשינוע נפט מאזור המפרץ הפרסי לישראל. לפי ההסכם, מיכליות נפט יעברו מאיחוד האמירויות למסוף קצא"א שבאילת, ומשם יוזרמו הדלקים למסופי החברה באשקלון בדרכם ללקוחות בעולם.
משמעות ההסכם היא תוספת של 16-20 מיכליות ענק שיפקדו את נמל אילת בשנה הראשונה של ההסכם, 50-160 שיפקדו אותו בכל שנה עד שנת 2025, ויתכן שבעתיד עוד אף יותר מכך (זאת בהשוואה להיקף של 3-5 מיכליות שקיים היום). כל מיכלית נוספת אשר נכנסת למפרץ מהווה סיכון לאסון שאינו בר תיקון למערכת האקולוגית הייחודית באזור, במקרה שתתרחש דליפת נפט.
בתוך כך יצאו מעל 200 מדענים מישראל ומהעולם והפצירו בממשלה לעצור את התוכניות, בשל חשש לאסון סביבתי שעלול להכחיד את שוניות האלמוגים במפרץ אילת.
קצא"א הינה החברה היחידה בישראל שמוגדרת פרטית אך נמצאת בבעלות ממשלתית, והיא משתמשת במעמדה הייחודי כדי לחמוק מביקורת ופיקוח ציבורי. לטענת המשרד להגנת הסביבה, ההסכם קודם מבלי לערב את המשרד, ופרטיו נותרו חסויים עד היום מעיני הציבור.
המשרד להגנת הסביבה, בראשות השרה לשעבר גילה גמליאל, הוציא נייר עמדה ובו בין השאר נטען: "בראייה תכנונית ארוכת טווח, נראה שהגדלת פעילות שינוע של דלקים פוסיליים במקום כה רגיש כמפרץ אילת ותוך הבאה בחשבון את התרחבותה והתבססותה הרצויה של העיר אילת מבחינה תיירותית- ייחודית, היא צעד בכיוון שגוי…גם בהיבט המדיני-גלובלי, ל פיו ישראל מעוניינת לעודד את ההשקעות באנרגיה מתחדשת ובכלכלה דלת פחמן, תמיכה ביוזמה כלכלית- עסקית ובלתי סביבתית בעליל של הגדלת נפחי שינוע נפט גולמי ודלקים אחרים, מצטיירת כצעד בכיוון שגוי."
בימיה של השרה הנוכחית להגנת הסביבה, תמר זנדברג, המשרד אף הגדיל לעשות והנהיג מדיניות של "אפס תוספת סיכון" בכל הנוגע למפרץ אילת.
עם זאת, בקצא"א הזהירו כי ביטול ההסכם עשוי להסב נזק תדמיתי עצום לישראל, ואף יאיים על ההסכם שהושג עם איחוד האמירויות. זאת, למרות התבטאויות של גורמים בכירים באיחוד האמירויות, לפיהן ביטול העסקה עם קצא"א לא יפגע ביחסים עם ישראל.
אנחנו עתרנו לבג"צ נגד עסקת הנפט של קצא"א, שטומנת בחובה סכנות אסטרטגיות, סביבתיות ובריאותיות חמורות, יחד עם צלול והחברה להגנת הטבע. לצד הסכנות הרבות והפגיעה האפשרית בעיר אילת ובתיירות בה, בשוניות האלמוגים הייחודיות, באשקלון, בים התיכון ובמתקני ההתפלה – הגברת הזרמת הנפט דרך ישראל בצילו של משבר אקלים היא טעות חמורה. ישראל והעולם זקוקים לאנרגיות מתחדשות, ולא לעוד נפט.
בזכות העתירה שלנו לבג"ץ וההתנגדות הציבורית הנרחבת להסכם, המדינה הצהירה שהיא סומכת על עמדת המשרד להגנת הסביבה, שקבע מדיניות של אפס תוספת סיכון סביבתי, והוחלט למשוך את העתירה.
אנו נמשיך לפעול כדי לוודא שההסכם, שמהווה סכנה גדולה לערכי הטבע הייחודיים ולבריאות הציבור, אכן לא ייצא לפועל.
