בחודש שעבר נפל דבר בישראל. הממשלה מצאה סוף סוף זמן לעסוק בסיכונים המשמעותיים שמאיימים על הסביבה שלנו ועל פלא הטבע החד פעמי של שונית האלמוגים באילת. רק חבל שחברי וחברות הממשלה בחרו בצד הלא נכון ולמעשה יצרו סיכון בלתי מידתי לכלכלת העיר אילת, למתקני ההתפלה באילת ובים התיכון, ולמערכת האקולוגית, הייחודית בקנה מידה עולמי, המתקיימת מזה אלפי שנים במפרץ אילת.
במקום לגבות את אנשי המקצוע במשרד להגנת הסביבה, שחקרו את הנושא וגיבשו עמדה ששוקלת את השיקולים הכלכליים והמסחריים, לצד ההיבטים הכלכליים, התרבותיים והאקולוגיים של הגדלת הסיכון למפרץ; במקום לקחת בחשבון את הסיכונים הביטחוניים שלמעשה מונעים שינוע נפט דרך הים האדום; במקום להעדיף את האינטרס הסביבתי של הציבור על פני האינטרסים של חברה פרטית אחת – הממשלה נשענה על חוות דעת חלקית ומוטה, עקפה את שיקול הדעת של הרגולטור המופקד על הגנת הסביבה, ואישרה את הגדלת היקף שינוע הנפט של חברת קצא"א דרך מפרץ אילת.
בתמצית, ההחלטה עלולה להוביל לביטול של כל מגבלה קיימת על שינוע הנפט דרך מפרץ אילת, באמצעות התערבות בשיקול הדעת של הגורם המקצועי במשרד להגנת הסביבה, האמון על ניהול הסיכון, והכפפתו לשיקולים זרים לחוק. כך, בשלב הראשון, בטווח הזמן המיידי, החלטת הממשלה מאותתת לממונה על היתרי הרעלים במחוז דרום של המשרד להגנת הסביבה כי יש להסיר כל המגבלות על שינוע נפט למפרץ אילת תוך שימוש ציני בתואנה של מלחמת חרבות ברזל. בשלב השני, בטווח הארוך, ההחלטה תוביל להכשרה של הסרת המגבלות באופן קבוע באמצעות צמצום משמעותי של שיקול דעתו המקצועי של הרגולטור – המשרד להגנת הסביבה.
אנו טוענים כי ההחלטה גורמת להגבלה מראש של שיקול דעת הממונה ומסמנת לו את ההחלטה "הנכונה". הממונה יוצב בפני מצב אבסורדי שבו, במידה ששיקול דעתו המקצועי ינחה אותו לא לבטל את מדיניות אפס תוספת הסיכון, הוא ייאלץ לקבל החלטה המנוגדת להחלטת הממשלה.
ההחלטה לבטל את מדיניות אפס תוספת סיכון אינה רק קביעת מדיניות כללית בלבד, אלא מדיניות מכוונת של הממשלה לפסול מראש כל קביעה מקצועית-רגולטורית שתהיה מנוגדת לעמדתה, גם במסגרת בחינת היתרי רעלים שיאושרו לקצא"א. זאת בעוד על פי חוק החומרים המסוכנים, הממונה מטעם המשרד להגנת הסביבה הוא הגורם המוסמך הבלעדי לקביעת תנאי היתר רעלים, והכל משיקולי הגנת הסביבה ובריאות הציבור.
בהחלטת הממשלה הבעייתית שבה עסקינן, נקבע כי על הממונה להתבסס בהחלטתו על דו"ח הצוות הבין משרדי, אשר שימש בסיס להחלטת הממשלה בעניין. אלא שדו"ח זה מהווה בסיס רעוע למדי: הוא מוטה ומתבסס על תשתית עובדתית קלוקלת. כך עולה גם ממכתבו של מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה: "מדובר בנתונים ישנים ולא עדכניים מתוך הערכת הסיכונים הלאומית שבוצעה לפני 17 שנים". חשוב לציין כי הדו"ח הסתמך על הערכות סיכונים מוטות מטעם קצא"א עצמה, אשר נפסלו על ידי גורמי המקצוע במשרד להגנת הסביבה, ובלשון מנכ"ל המשרד: "סקר הסיכונים שהוכן על ידי קצא"א נדחה פעמיים לאחר בדיקה בשל כך שלא הוכן בהתאם להנחיות המקצועיות של המשרד. למרות זאת, ובניגוד להערות המשרד ולעמדתו שאף הובעה במפורש בדיוני הצוות, שבתם והפצתם את אותו הסקר ואף הסתמכתם בבחינה שביצעתם על האמור בו".
לא ניתן להשלים עם ההתערבות הבוטה של הממשלה בשיקול הדעת שהוקנה לממונה על ידי המחוקק. ההחלטה לבטל את המדיניות הקיימת, מראש, ועל סמך תשתית עובדתית חסרה ומוטה, מהווה התערבות פסולה בשיקול דעת של הרגולטור המקצועי, תוך חריגה מסמכות וכן חריגה מהותית ממתחם הסבירות, המצדיקה את ביטולה של ההחלטה.
ואם כבר עוסקים בפגמים שנפלו בהחלטה – יש להתייחס גם להיעדר הדיון בשאלה הבטחונית, בהתאם לנסיבות הביטחוניות האקטואליות. כיום אין תנועה של מיכליות במפרץ אילת וזאת עקב האיום הביטחוני שיוצרים החות'ים בים האדום. בהקשר זה וטרם קבלת החלטת הממשלה, העבירו הארגונים הסביבתיים לחברי הממשלה חוות דעת שנערכה עבור עמותת צלול על ידי האלוף במיל' גיורא איילנד, בה נקבע כי הסיכון למיכליות במפרץ אילת צפוי לגדול כתוצאה מהרחבת שינוע הנפט. התעלמות מהסיכונים העולים מחוות הדעת מהווה פגם ממשי נוסף בהחלטה. די יהיה להזכיר בעניין זה את אירועי הכטבמ"ים שהתרחשו בחודשים האחרונים בעיר אילת – חלקם בסמיכות רבה למתקני קצא"א.
לבסוף, למרות המחלוקת המשפטית בעניין היתר הרעלים במסגרתו פועלת קצא"א, נוספה להיתר הקיים החרגה מיוחדת, תחת התואנה של המשכיות משק האנרגיה בחירום. החרגה זו מאפשרת המשך שינוע הנפט, אולם רק עבור שימוש מקומי בלעדי בדלקים אותם משנעת קצא"א. אלא שהחלטת הממשלה המסוכנת כוללת סעיף בעייתי, אשר מנחה את השרה להגנת הסביבה לבחון את הארכת תוקף הסעיף המיוחד בעניין מלחמת חרבות ברזל וכן את ביטול ההתנייה בקשר לדלקים בשימוש מקומי בלעדי. החלטה הקוראת לממונה לנתק את הקשר בין מצב המלחמה לבין צרכי המשק הישראלי מכתיבה לממונה קבלת החלטה בלתי סבירה שמשמעותה היא ביטול מיידי וללא כל תנאי של המגבלות על שינוע הנפט, לכל צורך שהוא – מקומי או לא מקומי, וזאת ללא סקר סיכונים וללא תנאי מגביל כלשהו. החלטה זו, המתעלמת מחוק חומרים מסוכנים והדרישות שבו ומפרה אותו ברגל גסה, עושה שימוש ציני בנסיבות הקשות של המלחמה. החלטה שכזו מעידה יותר מכל על הרצון להכתיב ביטול כל מגבלה על השינוע, כאן ועכשיו, תוך דריסת סמכויות הרגולטור.
במכתב שהוצאנו לממשלה, יחד עם החברה להגנת הטבע, צלול, עמותת קשת ושומרי הבית, שטחנו את הטענות שלנו וקראנו לממשלה לבטל באופן מיידי את ההחלטה ההרסנית שהתקבלה. התרענו בפני הממשלה כי במידה שלא תבוטל ההחלטה, נשקול להתקדם באמצעות הליכים משפטיים. לא נשתוק אל מול תמיכתה הבלתי מסויגת של הממשלה בקצא"א, אותה החברה שהוכתרה בתואר המפוקפק "החברה המזהמת ביותר בישראל" ונמשיך להיאבק כנגד עסקת הנפט שמסכנת את העתיד של הסביבה, משאבי הטבע, הביטחון והבריאות שלנו.
