צדק סביבתי הוא צדק חברתי. את ההגדרה הקצרה והקולעת הזו טבע אבי הצדק הסביבתי, הסוציולוג והמשפטן האפרו – אמריקאי רוברט בולארד, כבר לפני מספר עשורים.
על פי בולארד, הגנה ראויה על הסביבה היא כזו אשר קושרת באופן הרמטי בין הסביבה הפיזית – המרחבים הפתוחים, הטבע, המגוון הביולוגי – לבין האדם החי בסביבתו. לדבריו, אותן קבוצות אוכלוסייה שהופלו ומופלות לרעה במשך שנים בנושאים שונים על רקע חברתי, סוציו אקונומי, גזעי ומגדרי, הן הקבוצות שתסבולנה בעיקר גם מפגיעה סביבתית. היעדר אמצעים המאפשרים לשכור את עוה"ד הטובים ביותר בכדי לסלק מפעל מזהם מקרבת המגורים; היעדר המידע הרלוונטי בנוגע לסכנות הסביבתיות; היעדר הקרבה 'לצלחת', כלומר למקבלי ההחלטות; היעדר שיתוף ציבור בתהליכי קבלת החלטות – הם שיצרו וימשיכו לייצור את הפערים העצומים בין חזקים לחלשים, גם בהגנה על הסביבה.
אדם טבע ודין פועל כבר למעלה משלושה עשורים בבתי המשפט, בכנסת ובקרב מקבלי החלטות בכדי לצמצם פערים סביבתיים ובכדי לקדם את ההכרה בזכות לסביבה ראויה כחלק מזכויות האדם. שלושה עשורים בהם אנו מנסחים חוקים סביבתיים חשובים ומובילים לאישורם, ביניהם חוק אוויר נקי, חוק שמירת הסביבה החופית וחוקי הפסולת והמחזור; פועלים בבתי המשפט כנגד המזהמים הגדולים ביותר ומייצגים פרו-בונו, ללא עלות, קבוצות אוכלוסייה מוחלשות, במאבקן על החיים עצמם, על זכותן לחיים בסביבה ראויה ללא מפגעי סביבה.
למרבה הצער, השנים האחרונות מלמדות שאותם משברי סביבה היוו רק את הקדימון למשבר כלל עולמי, עוצמתי, רחב היקף ובעל השלכות מסוכנות יותר מכל משבר אותו חוותה האנושות מראשית ימיה – משבר האקלים.
כמדינת חוף מדברית, עתידה ישראל לסבול ולהינזק קשות ממשבר האקלים. שיטפונות, הצפות, שריפות, אובדן גידולים חקלאיים, סכנה לביטחון התזונתי, אובדן קו החוף, מהגרי אקלים מהמדינות השכנות כתוצאה ממשברי מים ותזונה, סכנה למלחמות אזוריות – הם רק חלק מהסכנות והנזקים הקשים עמם נתמודד כולנו. באופן טבעי, מי שחלש יותר יסבול יותר. מי שידו אינה משגת לעזוב למקום בטוח יותר, לא יעשה זאת. מי שהתשתית הפיזית בה הוא חי רעועה יותר, יתקשה יותר להתמודד. מחקרים מעידים על כך שמשבר האקלים ואירועי קיצון סביבתיים יגדילו את מקרי האלימות ובעיקר מקרי אלימות נגד נשים וניצול על רגע מגדרי. ככל שהלחץ על המערכות האקולוגיות גדל, כך נוצר מחסור במשאבים ולחץ על האנושות. הראיות מצביעות על כך שכאשר הלחץ הסביבתי גדל, גם האלימות המגדרית עולה
שיח הצדק הסביבתי יהפוך אם כן בשנים הקרבות לשיח על צדק אקלימי. מהי אם כן המסגרת התשתיתית הדרושה לשם התמודדות עם משבר האקלים, במטרה להגן על הציבור הישראלי בכללותו ועל קבוצות האוכלוסייה המוחלשות בפרט?
דו"ח הצדק האקלימי של אדם טבע ודין מבקש להמליץ על המסגרת הדרושה לשם יצירת חוסן אקלימי בישראל. הוא מופנה בראש הראשונה אל מקבלי ההחלטות בדרישה לאסדרה אקלימית, בכלים של חוק, משפט ומדיניות, כמענה לתמורות הסביבתיות, החברתיות, הבריאותיות והכלכליות שמביא עמו המשבר. הוא מתריע מפני המשך גישת ה'עסקים כרגיל' ומציע תשתית רחבה של פתרונות פרקטיים, אם חפצי חיים אנחנו.
