תכנון מקיים
תכנון בישראל שונה ממדינות אחרות עקב נתוני הבסיס המיוחדים שלנו – מדינה מפותחת מבחינת רמת חיים, אבל עם גידול אוכלוסין כשל מדינה מתפתחת, מדינה בעלת משאב שטח קטן ומוגבל, גם מבחינה אקלימית וגם בטחונית. מבחינה חברתית, ישראל היא אחת המדינות המערביות ההטרוגנית ביותר והשונות הזו משפיעה גם על התכנון והבנת רצונות וצרכי הקבוצות השונות באוכלוסיה. מבחינה סביבתית לישראל חשיבות מיוחדת כמדינת מעבר בין אזורי אקלים שונים ובנוסף משבר האקלים משפיע עלינו יותר מעל מדינות אחרות.
אנו פועלים במספר תחומים בנושא זה:
מקדמים תכנון מקיים בראי משבר האקלים
על מנת להבטיח את רווחת הציבור ולהגן על הסביבה גם בצל משבר האקלים, יש לשמור על מערכת תכנון הירארכית, שתכתיב כללי תכנון מחייבים כמו תסקיר אקלימי ותכנון משולב תחבורה מקיימת, אשר יניבו פיתוח סביבתי וחברתי יותר. עקב העובדה שאנחנו מפגרים אחרי אירופה בכל הנוגע לתכנון מוטה שינוי אקלים וכן לתכנון משולב תחבורה מקיימת, אין לנו זמן להטמעה "רכה" של הנחיות ואין לנו מקום לטעויות עקב משאב הקרקע המצומצם שלנו. חייבים בשינוי הליכי התכנון ובהנחיות מחייבות כבר עכשיו.
מדובר בתחום של השלכות משבר האקלים – אמצעים למזעור פליטות גזי חממה, מזעור מפגעים, מניעת פיתוח בשטחים פתוחים, חיוב בצללה ובנטיעות, חיוב במיחזור, בשימוש בחומרי בניה חדשים, בניצול מי הנגר ושימוש חוזר במים ועוד. כל אלו הינם רק חלק מצעדים שחלקם מקודמים בהליכים תכנוניים כיום אבל רובם אינם מחייבים ואינם בעוצמה מספקת. על מנת שהחברה הישראלית תתקיים ברמת חיים סבירה וכחברה בריאה, שמסוגלת לעמוד בהשלכות הקשות של שינוי האקלים – יש להערך לכך תכנונית כבר כיום.
כמה עובדות על תכנון מקיים בישראל:
92% מתושבי המדינה
18 מיליון
שומרי הקרקע?! בשליטת רשות מקרקעי ישראל
לפי הממשלה נדרש לבנות עד שנת 2040 עוד
תכנון פוליטי
מה עוד אנחנו עושים בנושא
מהן הסוגיות הסביבתיות הבוערות עבור נשים בשנת 2023?
ביקשנו מנשות הצוות המקצועי שלנו לספר מהן הסוגיות הסביבתיות שצריכות להדאיג במיוחד את נשות ישראל (ואת כולנו בכלל).
חוק ההסדרים – חקיקה הרסנית לסביבה
גם השנה, אישור תקציב המדינה על ידי הכנסת יהיה כפוף לקידום חקיקת חוק ההסדרים. חקיקת ההסדרים הממשלתית המקודמת השנה כוללת שורת צעדים הרסניים ותקדימיים, אשר יפגעו אנושות בהגנה החוקתית שחלה על הסביבה ובריאות הציבור.
כיכר אתרים – האם הכיכר תישאר פתוחה לציבור או שתעבור לידיים פרטיות?
הגשנו התנגדות לתכנית מתאר מקומית שעתידה להפוך את שטח כיכר אתרים בתל אביב משטח ציבורי לפרטי, אשר יכלול שני מגדלים רבי קומות שייעודם תיירות ומגורים. הפיכתה של הכיכר לשטח פרטי היא ניסיון להפריט את המרחב הציבורי ואת החופים, והוא ייפגע בשימוש של הציבור בכיכר.
מעצבים את פני מפרץ חיפה
אנחנו מעורבים בקידום תמ"א 75, תכנית מתאר ארצית לשינוי פני מפרץ חיפה הנקראת "שער המפרץ", כנציגים מטעם ארגוני הסביבה בוועדות התכנון המעצבות את התכנית
מתנגדים להארכת החיסיון על פעילות קצא"א
שלחנו הערות על ההארכה הצפויה לחיסיון החל על פעילות חברת קצא"א. החברה הייתה מעורבת בכמה מאסונות הזיהום הסביבתיים החמורים ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל. לאור הסכנות הסביבתיות שפעילות החברה מציבה, נדרשת שקיפות לשם הגברת הפיקוח הציבורי על פעילותה ולהגנה על הסביבה.
ממשיכים להילחם בתכנית הבנייה בחוף אמנון
אנחנו לא מוותרים וממשיכים להיאבק בהקמת כפר נופש יוקרתי על חשבון שטחים פתוחים ומאות עצים שמיועדים לכריתה, בהליך שמונע מהציבור להגיש התנגדות לתכנית. למרות המאבק שלנו ושל תושבי הסביבה, התכנית אושרה בולחוף (הוועדה לשמירת הסביבה החופית). אנחנו טוענים שההחלטה להמשיך ולקדם את התכנית מבלי לתקן את הליקויים החמורים שבה היא שגויה ביסודה, ולכן הגשנו ערר על אישור התכנית.
