תכנון מקיים

תכנון בישראל שונה ממדינות אחרות עקב נתוני הבסיס המיוחדים שלנו – מדינה מפותחת מבחינת רמת חיים, אבל עם גידול אוכלוסין כשל מדינה מתפתחת, מדינה בעלת משאב שטח קטן ומוגבל, גם מבחינה אקלימית וגם בטחונית. מבחינה חברתית, ישראל היא אחת המדינות המערביות ההטרוגנית ביותר והשונות הזו משפיעה גם על התכנון והבנת רצונות וצרכי הקבוצות השונות באוכלוסיה. מבחינה סביבתית לישראל חשיבות מיוחדת כמדינת מעבר בין אזורי אקלים שונים ובנוסף משבר האקלים משפיע עלינו יותר מעל מדינות אחרות.

אנו פועלים במספר תחומים בנושא זה:

מקדמים תכנון מקיים בראי משבר האקלים

על מנת להבטיח את רווחת הציבור ולהגן על הסביבה גם בצל משבר האקלים, יש לשמור על מערכת תכנון הירארכית, שתכתיב כללי תכנון מחייבים כמו תסקיר אקלימי ותכנון משולב תחבורה מקיימת, אשר יניבו פיתוח סביבתי וחברתי יותר. עקב העובדה שאנחנו מפגרים אחרי אירופה בכל הנוגע לתכנון מוטה שינוי אקלים וכן לתכנון משולב תחבורה מקיימת, אין לנו זמן להטמעה "רכה" של הנחיות ואין לנו מקום לטעויות עקב משאב הקרקע המצומצם שלנו. חייבים בשינוי הליכי התכנון ובהנחיות מחייבות כבר עכשיו. 

מדובר בתחום של השלכות משבר האקלים – אמצעים למזעור פליטות גזי חממה, מזעור מפגעים, מניעת פיתוח בשטחים פתוחים, חיוב בצללה ובנטיעות, חיוב במיחזור, בשימוש בחומרי בניה חדשים, בניצול מי הנגר ושימוש חוזר במים ועוד. כל אלו הינם רק חלק מצעדים שחלקם מקודמים בהליכים תכנוניים כיום אבל רובם אינם מחייבים ואינם בעוצמה מספקת. על מנת שהחברה הישראלית תתקיים ברמת חיים סבירה וכחברה בריאה, שמסוגלת לעמוד בהשלכות הקשות של שינוי האקלים – יש להערך לכך תכנונית כבר כיום.

כמה עובדות על תכנון מקיים בישראל:

92% מתושבי המדינה

חיים ביישובים עירוניים
ולכן ההתמקדות בתכנון ובהשקעת משאבי הפיתוח צריכה לשרת רוב זה.

18 מיליון

תושבים יחיו כאן בשנת 2050, על אותה כמות שטח
חייבים לתכנן כראוי את השימוש במשאב הקרקע המוגבל שלנו.

שומרי הקרקע?! בשליטת רשות מקרקעי ישראל

93% מהקרקעות
אך זו אינה מנהלת אותן לטובת הציבור אלא כארגון שמטרתו לשאת כמה שיותר רווח.

לפי הממשלה נדרש לבנות עד שנת 2040 עוד

1.5 מיליון יחידות דיור
הבעיה היא שצריך לתכנן מרחבים בנויים שלמים ולא רק יחידות דיור - אלא גם מקומות לעבוד, ללמוד ולנפוש.

תכנון פוליטי

אסור להקים יותר יישובים חדשים בישראל!
אין לנו קרקע לבזבז והפגיעה היא גם חברתית וכלכלית ביישובים הקיימים.

מה עוד אנחנו עושים בנושא

פרויקט ראשון מסוגו להעלאת חוסן המים העירוני

אדם טבע ודין לוקח חלק בפרוייקט השבת מי הנגר של עיריית רמת גן. הארגון מקדם ביחד עם העירייה גיבוש מדיניות מתמרצת לניהול מי הנגר ומניעת הצפות, כחלק מההיערכות העירונית למשבר האקלים. איגום מי גשמים והשבתם למאגר מי התהום יכול לסייע להפחית את תלות משק המים בהתפלה, ולתרום לחוסן המים והאקלים של ישראל.

למאמר המלא

התנגדות לבניית מלונות בחוף לידו באשדוד

למרות התחזיות הצופות את עליית פני הים, למרות שטח החוף המצומצם המוקצה לציבור בחופי ישראל, למרות חוק החופים שאמור להגן על החופים שלנו מפני פיתוח חסר אחריות – עיריית אשדוד מקדמת בנייה של שני מלונות במרחק של כ-60 מטרים מקו המים בחוף לידו. אדם טבע ודין הגיש התנגדות לתוכנית להגדלת המלונות.

למאמר המלא

הישג במאבק על חוף אמנון

הוועדה לשמירת הסביבה החופית (הולחו"ף) דחתה את הדיון בנוגע לקידום הבנייה של אתר הנופש לעשירים בלבד לתאריך לא ידוע. התוכנית הייתה להקים כפר נופש יוקרתי על חשבון שטחים פתוחים ועל חשבון מאות עצים שחלקם נמצאים באזור יער מוגן. שלחנו מכתבים דחופים לוועדות התכנון ולפקיד היערות בדרישה לשנות ולצמצם את התוכנית תוך מזעור הפגיעה בציבור ובסביבה

למאמר המלא

ניצחון במאבק לפינוי התחנה המרכזית

בעקבות עתירת אדם טבע ודין לבג"ץ, הודיעה תמר זנדברג, השרה להגנת הסביבה, כי היא מכריזה על אזור התחנה המרכזית בתל אביב כאזור נפגע זיהום אויר זאת על פי חוק אויר נקי. עקב כך תאלץ עיריית תל אביב להציג בתוך חצי שנה תכנית פעולה מסודרת.

למאמר המלא

במשרד הפנים רוצים להגביל את התנגדויות הציבור לתוכניות בנייה

פרסמנו את ההערות שלנו לטיוטת תקנות התכנון והבנייה בתגובה להצעה שפרסם משרד הפנים להגביל התנגדויות לתוכניות בנייה לבין שישה עד שניים עשר עמודים בלבד. זוהי הגבלה מוגזמת ולא ריאלית שפוגעת באפשרות הציבור להתערב ולהתנגד לתוכניות בנייה בישראל. צעד זה יגביל אופן משמעותי גם את האפשרות שלנו ושל ארגוני סביבה נוספים להתנגד לתוכניות בנייה.

למאמר המלא