משפטני אדם טבע ודין החלו לנסח ולקדם את חוק אוויר נקי עוד בשנת 2000, בהתאם למודלים המתקדמים הקיימים בארה"ב ובאירופה. בשנת 2008 הצלחנו להוביל לאישור החוק בכנסת וחוק נכנס לתוקף החל משנת 2011. חוק זה קבע כללים, עקרונות ומנגנונים מתקדמים לטיפול בזיהום האוויר שחלים על מקורותיהם המרכזיים. כמו כן, מתוקף החוק נקבעו סמכויות והוטלו חובות על המשרד להגנת הסביבה בתחום זה. בין היתר, נוכח העובדה שמרבית מקורות זיהום האוויר פולטים גזי חממה ותורמים גם הם את חלקם למשבר האקלים הגובר לנגד עינינו. קביעות אלו מתוקף החוק מעגנות הבנה של המחוקק באשר לנכונותנו לשלם מחירים גבוהים מבעבר – עבור אוויר נקי יותר.

החוק מחייב לבחון אחת לחמש שנים אם אפשר לשפר עוד יותר את ערכי איכות האוויר, לעדכן את התוכנית הלאומית להפחתת זיהום אוויר כדי שתוביל אותנו קרוב יותר לערכי היעד, ולבחון את היתרי הפליטה של התעשייה אחת לשבע שנים. אין כל הבטחה שנצליח להגיע לאיכות האוויר הרצויה, אך החוק יצר דינמיקה במקום שבעבר היה קיפאון. אנחנו עוקבים באופן קבוע אחר דינמיקה זו, ומשמשים כ"כלב השמירה" של יישום חוק אוויר נקי.