זהו השטח הפתוח הגדול האחרון שנותר בגוש דן הדרומי, שיהווה “רצף ירוק יחידי ועתידי” של כל מרכז הארץ, מת”א ועד ראשון לציון בדרום ויהוד ונתב”ג במזרח.
השטח שאושר כ”פארק מטרופוליני” כולל את אתר הפסולת לשעבר “חירייה” ואת מרכז החינוך הסביבתי ואת שטחי מקווה ישראל הצמודים לחולון ולכביש מס’ 1, כביש ת”א–ירושלים. חלק מהמקום עתיד להיות מפותח כפארק וחלקו האחר ישמש לצרכי: אירועים, חוות סוסים, מרכז הדרכה על הסביבה ועוד.
פארק ירוק מול יחידות דיור
אישור השטח כפארק, ללא שימושים בנויים כמו מגורים, היה הליך ארוך וקשה, שנוהל במקביל מול היזמים ומול מנהל מקרקעי ישראל.
משרד הפנים תמך בפארק וקידם אותו ולמאבק זה הצטרפו גם הארגונים הסביבתיים ואנו בתוכם. החל מסוף שנות ה-90 נוהלו שני הליכים מקבילים לקביעת ייעודו של השטח, האחד ע”י מחוז ת”א לתכנון ובנייה של משרד הפנים, שקידם תכנית מתאר מחוזית חלקית לפארק מטרופוליני במקום ולשיקום הר הפסולת. ההליך השני נוהל ע”י רשות מקרקעי ישראל, שנתנה לחברת “הזרע”, אשר חכרה שטחים נרחבים באותו מקום, הרשאת תכנון ל-10,000 יחידות דיור.
שיא המאבק היה בעת אישורה של תכנית המתאר המחוזית לקביעת השטח כפארק ללא שימושים בנויים במועצה הארצית. בסופו של דבר הוכרעה הכף לטובת העניין הציבורי והפארק אושר ללא בינוי פרטי בתוכו.
כך פעלנו לשמירה על פארק מטרופוליני
אנו ניהלנו מאבק ארוך כנגד מאמציה העיקשים של חברת “הזרע” להשיג אישורי בניה בשטח המיועד לפארק.
חברת הזרע, שבמשך השנים חכרה בשטח המיועד לפארק קרקעות לצרכי גידול חקלאי, השיגה מהמינהל אישור לקדם בניה במקום וביקשה לקדם בנית עשרת אלפים יחידות דיור. פרויקט שהיה מביא לה לרווחי עתק ופוגע קשות ברציפות ואיכות הפארק המתוכנן.
בשלב הראשון, הגשנו עתירה לבג”ץ נגד המינהל, בטענה שמתן האישור לחברת “הזרע” לקדם בניה בשטח הפארק הוא בלתי סביר ונעדר כל הצדקה. בעקבות עתירתנו, ביטל המינהל את האישור שניתן. אולם בשנת 2005 הגישה “הזרע” תביעה נגד המינהל כדי שיחדש את האישור לקידום הבניה ששלל ממנה, ואנו הצטרפנו בהוראת ביהמ”ש להליך זה.
ההליך נוהל עד 2011 בביהמ”ש המחוזי בת”א ורק אז, במקביל להגשת כתבי אישום נגד ראשיה בפרשת הולילנד, נסוגה חברת “הזרע” מהתביעה. בשלב זה, נראה כי סכנת הפיתוח הוסרה מעל השטח המיועד לפארק.
הצורך בפארק מטרופוליני ותרומתו לציבור
פארק מטרופוליני הוא שטח פתוח נרחב, אשר גודלו המקובל בעולם הינו כמה אלפי דונמים והוא צמוד לאזורים אוראבנים צפופים. לפארק מטרופוליני תפקידים רבים, אשר העיקרי שבהם: מתן מענה לצורכי פנאי ונופש ברמה האזורית, בזיקה מיידית לתושבי המרכזים האורבאניים הסמוכים לפארק.
בנוסף לפארק מטרופוליני יש תפקודים סביבתיים משמעותיים נוספים. שטח פתוח בסדר גודל שכזה יכול לשמש אזור להחדרת מי נגר רבים ולהוות פתרון לניקוז האזורים סביבו. במרחב גדול ניתן גם לשמור טוב יותר על ערכי טבע ונוף, על המגוון הביולוגי ועל הרצף האקולוגי ועוד.
מבחינה חברתית וכלכלית לפארק השפעה חיובית על העלאת ערכי הנכסים באזור, הוא מהווה תמריץ לפיתוח שטחים עירוניים הגובלים בו ומעלה את תדמית האזור כולו.
גם ההיבט החברתי בפארק האיילון חשוב ביותר, ולכן תכנונו של הפארק נעשה אמנם בראיה כלל ארצית, אך שם דגש על הקשר בין השכונות הצמודות לפארק, אשר סובלות ממצוקה או נמצאות במעמד סוציו אקונומי נמוך. השכונות הסמוכות כמו: שכונת התקווה או שכונת הארגזים בת”א, יפותחו כפארקים שכונתיים אינטנסיביים לשימוש יומיומי. אין ספק, כי הקמת פארק ירוק וללא כל בינוי בתוכו, יהווה גורם חיובי סביבתי עבור כל אחד מאיתנו והינו צעד נוסף להבטחת רווחתנו ורווחת הדורות הבאים.
