מה אומר החוק – הלכה למעשה
עם כניסת חוק אוויר נקי לתוקף ב-2011 , הצטרפה ישראל לשורה של מדינות מפותחות ובהן ארה”ב, גרמניה, יפן ואחרות, שהציבו לעצמן יעדים להפחתת זיהום האוויר וחוקקו לשם כך חוקים.
הרחבת סמכות המשרד להגנת הסביבה – החוק מרחיב את סמכויות המשרד להגנת הסביבה בפעילותו להפחתת זיהום האוויר בישראל, כאשר האחריות ליישום החוק והשגת היעדים מוטלת בראש ובראשונה על משרד זה.
הכנת תכנית לאומית – השר להגנת הסביבה נדרש להכין תכנית לאומית להפחתת זיהום האוויר, הכוללת: יעדים ארציים ואזוריים מדידים לצמצום זיהום האוויר, לוחות זמנים, אמצעים לעמידה ביעדים ואינטגרציה של פעילות משרדי הממשלה השונים ביישום התכנית. עד היום טרם אישרה הממשלה את התכנית הלאומית.
עדכון ערכי איכות אוויר – תקני סביבה הקובעים רמות מרביות מותרות של מזהמים שונים באוויר. מהתקנים נגזרים פעולות שונות להפחתת זיהום האוויר והם יכנסו לתוקף בשנת 2015. בנוסף, לא יאושרו הקמת מפעלים, כבישים, מחצבות ומתקנים נוספים שיביאו לחריגה מעבר לתקנים המחמירים.
מתן תמריצים כלכליים – החוק קובע תמריצים כלכליים שיניעו את הגופים המזהמים להפחית את פליטת המזהמים בפעילותם השוטפת.
תקני פליטה חדשים – החוק קובע תקני פליטה חדשים לתעשייה ולמשק החשמל, בהתבסס על הטכנולוגיות הטובות ביותר להפחתת הפליטות על פי דרישת הדירקטיבה האירופית.
הכרזה על אזורים נפגעי זיהום אוויר – באזורים מוכי זיהום אוויר, בהם מתקיימות חריגות מתמשכות או חוזרות ונשנות מהתקנים, או שקיים חשש לפגיעה בבריאות הציבור, חלה חובה על השר להגנת הסביבה להכריז על אזורים אלו: כנפגעי זיהום אוויר.
חובת פרסום מצד המפעלים – עפ”י החוק, המפעלים מחויבים לפרסם מידע על היתרי הפליטה באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה תוך קבלת משוב והערות הציבור.
הגברת יכולת האכיפה והפיקוח על מקורות הפליטה – לדוגמא אפשרות להטלת קנס מנהלי למפעלים מזהמים ע”י פקחים המבקרים במקום.
הכנת תוכניות תחבורה לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בשיתוף ובאחריות מוגברת של רשויות מקומיות.
