העובדה הבלתי נתפסת היא שבכל שנה, כ-2,500 איש ואישה מתים בישראל כתוצאה מהשפעות זיהום האוויר. על פי המשרד להגנת הסביבה, המשק סופג עלות חיצונית של 31 מיליארד שקל בשנה כתוצאה מנזקי זיהום האוויר. כלומר, זיהום האוויר עולה לנו בחיי אדם ובמשאבים והשקעה בהפחתת הזיהום תועיל לאין שיעור ביחס לעלות ההשקעה.
בשנת 2008 הובלנו לחקיקת חוק אוויר נקי, אשר בין השאר קובע שהמשרד להגנת הסביבה אמור להכין תוכנית לאומית למאבק בזיהום האוויר, שתחייב את משרדי הממשלה השונים בטיפול בסוגיה, לאחר אישורה בממשלה. התוכנית צריכה להתעדכן מדי 5 שנים, מתוך הבנה כי התפתחות המחקר המדעי והתקדמות הטכנולוגיה מביאים לצמצום פערי ידע ולחידושים שיאפשרו טיפול נאות יותר בזיהום האוויר. בין השאר, החוק גם קובע עדכון של יעדי זיהום אוויר בהשוואה למקובל לעולם, בחינה של חומרים חדשים שיוגדרו כמזהמים ועוד – ועל כן תוכנית לאומית מעודכנת, שתתבסס על הידע החדש שנצבר הכרחית אף היא.
רק לאחר העתירה שלנו, המשרד להגנת הסביבה הודיע השבוע כי התוכנית המעודכנת תפורסם בהקדם. המשרד פירט כי התוכנית תכלול יעדים לשימוש באנרגיה ירוקה וקידום כלכלת דלת פחמן, תמחור פליטות גזי חממה וקידום תחבורה נקייה, וכן יעדים לצמצום זיהום האוויר בישראל. עם זאת, מדובר בצעדים שכבר מקודמים על ידי המשרד והממשלה.
ד"ר אריה ונגר, ראש תחום זיהום אוויר ואנרגיה באדם טבע ודין מסכם: "אנחנו מצפים שיהיו יעדים שאפתניים גם להפחתת זיהום אוויר ולא רק גזי חממה. כלומר, התייחסות משמעותית להפחתה של תחמוצות חנקן, בנזן, חלקיקים ועוד. אלו מזהמים משמעותיים, חלקם מסרטנים. לדוגמה, שריפת גזם ופסולת לא חוקית – זה משהו שלא קשור לגזי חממה, וזו בעיה הולכת וגוברת. תוכנית לאומית צריכה לקבוע כיצד מטפלים במפגע הזה. בניגוד לעבודה השוטפת של המשרד להגנת הסביבה, תוכנית לאומית מצריכה התגייסות של כל הממשלה, תיאום ופעולות של משרדים שונים בתחומם. אם הם רק יאגדו את ההחלטות הקיימות ויקראו לזה 'החלטת ממשלה', אז זה בלוף. בעוד חודשיים נראה. עליהם נטל ההוכחה".
המנכ"ל שלנו, עמית ברכה, הוסיף: "זו הפעם השנייה שרק בזכות העתירה שלנו, נערכת תוכנית שמחויבת על פי חוק והיא קריטית לבריאות הציבור. המדינה לא עמדה בדרישות החוק והפרה את חובתה כלפי הציבור. מחדלה של המדינה הינו בלתי סביר, הוא פוגע בשלטון החוק, בבריאות הציבור ובתכליתו של חוק אוויר נקי. העדכון לתוכנית הלאומית היה צריך להיות מאושר כהחלטת ממשלה, אבל במקום להכין תוכנית לאומית, המשרד להגנת הסביבה העדיף להיגרר לבית המשפט ביודעו שהוא מפר את החוק"
